דו"ח טכנולוגי
והרי החדשות: הרשתות החברתיות נגד הפצת ידיעות שקריות
פייסבוק וטוויטר חוברות לכלי תקשורת גדולים במאמץ להלחם בחדשות מפוברקות, רובוטים יחליפו 6% מהעובדים האמריקאים עד 2021, ומה קורה כשחוקר אבטחה מוצא את מי שרימה אותו
נגד חדשות מזויפות
פייסבוק וטוויטר הצטרפו לשורה של כלי תקשורת אחרים – "הוושינגטון פוסט", "הניו יורק טיימס", באזפיד וכלי תקשורת מרחבי המדינות האנגלו-סקסיות – ביוזמה חדשה, שהמטרה שלה היא מניעת הפצת חדשות שקריות.
הרשת, המכונה "טיוטה ראשונה" (First Draft), אמורה לאפשר לכלי התקשורת ולרשתות החברתיות לשפר את איסוף החדשות שלהן ולאמת ידיעות לפני שהן מופצות הלאה. ברשת רואים חשיבות מיוחדת להצטרפותה של פייסבוק, המפיצה העיקרית של חדשות מפוברקות בעולם.
ההסכמה נמצאת עדיין בשלב הראשוני ועדיין צריך לגבש הסכמות בין הצדדים. לא ברור, למשל, מה יקרה אם ידיעה על כך שהילרי קלינטון היא לטאה משנת צורה, שמופיעה ב-trending של פייסבוק, תוכרז כשקרית. האם פייסבוק תמחק את הידיעה מהפיד של משתמשים שהפיצו אותה? האם היא תודיע להם שמדובר בידיעה שקרית ושהם מתבקשים להסיר אותה? האם היא תצמיד אזהרה לטקסט? או שהיא פשוט תאפשר למשתמשים שלה לעשות מה שהם רוצים, אבל תבהיר לכלי התקשורת שמדובר בידיעה שקרית? נעדכן.
והאחמ"ש אמר: העבודות האלה הולכות, חבר'ה, והן לא חוזרות
בתרגום קצת צולע, כך תיאר ברוס ספרינגטין את גוויעתה של העיירה שלו בשנות השמונים, השנים של משבר הפלדה הגדול, שהפך את המדינות שפעם כונו "רצועת הפלדה" ל"רצועת החלודה". באותה תקופה האמריקאים החלו לקלוט ששנות השגשוג שאחרי מלחמת העולם השנייה באו לקיצן, ואיתן התפיסה שכל דור יחיה טוב יותר מקודמו.
כמובן, בהינתן שהמשאבים של הכדור הירוק הזה מוגבלים, החזון של צמיחה אינסופית היה אשליה מלכתחילה. אבל העצירה היתה חדה, ומי שספג את עיקר הזעזוע היה המעמד הבינוני הנמוך. בקרוב הוא יחטוף עוד אחד.
על פי ההערכות של חברת המחקר פורסטר, רובוטים יחליפו 6% מהמשרות בארה"ב עד שנת 2021. לרובוטים יש שורה של יתרונות: הם לא מתעייפים, בניגוד לבני אדם הם מסוגלים להתריע על בלאי בדייקנות, הם לא מקבלים משכורת או דורשים שעות נוספות, וחשוב מכך – הם לא מתאגדים. לשיטה הקפיטליסטית, הרובוט הוא הפתרון המושלם: הקפיטליזם תמיד ראה באדם יחידת יצור וצריכה. החלק של היצור תמיד היה בעייתי כי אנשים רצו תשלום הוגן: אידיאלית, את רוב הערך שהם ייצרו. אבל מצב כזה היה משאיר את הקפיטליסט עם רווח נמוך. כדי לשרוד הוא חייב להוציא מהעובדים יותר ערך מזה ששילם עבורו.
הרובוטים לא צפויים להתקומם או לשבות. האנשים שהם יחליפו – בעיקר בתחום התחבורה, לוגיסטיקה, ושירות לקוחות, קרי תחומים קלאסיים של המעמד הבינוני הנמוך – כבר הורגלו במשך שנים שזו השיטה ושאולי הגיע הזמן לחפש עבודה שנייה. הם כנראה לא יתהו איך הושג שינוי כל כך דרמטי בפירמידת העושר; איך כמה אנשי פיננסים ומנהלים מצליחים לקבל כל כך הרבה בזמן שהאנשים שעל עמלם הם חיים מקבלים כל כך מעט. אין זמן; צריך איכשהו למצוא מספיק חלקי-עבודות כדי לשלם על שכר הדירה והמזון. ואולי הזעם יוביל גם להתפרצות אלימה, שתדוכא באלימות. אנחנו עומדים בפני עידן של אבטלה רווחת. מה לעשות עם כל האנשים העודפים האלה, שעדיין חושבים שיש להם ערך? הרומאים פתרו את הבעיה חלקית באמצעות שיטת ה"לחם והקרקסים" המפורסמת. מילא קרקסים, אבל מאיפה יביאו את הלחם?
החשש מהשתלטות הרובוטים לא היה מדויק. הבעיה היא לא הרובוטים. הבעיה היא המפעילים שלהם.
אל תנסה לרמות חוקר אבטחה
חוקר אבטחה אוסטרי בשם כריסטיאן האשק ניסה שנים למכור כרטיסי מתנה של אפל, ללא הצלחה. לאחרונה פנה אליו אדם שהביע בהם עניין, אבל אמר שאין לו יכולת לדעת אם האשק אכן קיים ואם הכרטיסים אמיתיים. הוא ביקש לראות את הקודים הדיגיטליים שלהם, ובתמורה הבטיח לשלם מיד בביטקוין. האשק הניח שאם מדובר בביטקוין, יש סיכוי נמוך יותר שמדובר בנוכל, כי סתם נוכל היה מציע העברה כספית. הוא הסכים.
הנוכל השתמש מיד בכרטיסי המתנה, ובזמן שהאשק ניסה לברר איפה התשלום שלו, מחק את כל החשבונות שבהם השתמש לצרכי ההונאה. האשק כבר חשב ש-500 דולרים בכרטיסי מתנה עלו בעשן, ואז נזכר שהוא בעצם חוקר אבטחה. תוך זמן קצר, הוא גילה שהנוכל אולי מחק את החשבונות שדרכם התקשר איתו, אבל שהוא השתמש בפרטים זהים בחשבונות אחרים.
לאחר חיפוש של כארבעה ימים, הצליח האשק לזהות את הנוכל – ועשה צעד חריג. במקום לפנות אליו, הוא פנה אל אמו של הנוכל, דרך חשבון הפייסבוק שלה. המשפחה המבוישת החזירה את הכסף תוך זמן קצר, יחד עם התנצלות.
קצרצרים
1. התקשורת הרוסית פרסמה אתמול (ג') בקול תרועה את המסמכים על האתלטים האמריקאים שנגנבו מהסוכנות העולמית למאבק בסמים בספורט. באופן בלתי מפתיע, הסוכנות האשימה האקרים רוסים – לטענתה, אותם האקרים שפרצו למפלגה הדמוקרטית – בכך שפרצו למחשבים וגנבו את המידע. ההשפלה של האולימפיאדה האחרונה, שבה נפסל מספר גדול של אתלטים רוסים והנבחרת כולה הוכתמה בהונאה, עדיין צרובה ברוסיה. ההתקפה הזו נראית לגמרי כמו התקפה שמגיעה מצד הממשלה הרוסית, שמזה שנים הופכת את השימוש בהתקפות סייבר לכלי אסטרטגי.
2. האתר של הסוכנות למלחמה בסמים בספורט הוא לא היחיד שנפרץ. יש אתר בשם ClixSense, שמציע לשלם לך כסף תמורת צפייה בפרסומות. אולי השקיעו שם ביחס למשתמש, אבל לא בהגנה עליו: האקרים גנבו את פרטיהם של 6.6 מיליון משתמשים, ולקינוח הסתבר שהאתר שמר את הסיסמאות של משתמשיו ב-plaintext, כלומר לא מוצפנות. לא ברור לי איך אנשים שחושבים שזה מותר עדיין מרשים לעצמם להעלות אתרים ב-2016.
3. עמק הסיליקון ממשיך לנסות להנדס אותנו. העובדה שהרשת מקטבת אותנו, כלומר מאפשרת לכל אחד מאיתנו ליצור תיבת תהודה פרטית שמרסקת את התפיסה המונוליטית של תקשורת, זו שכולם מכירים אותה, לא חדשה. הבחינו בה עוד לפני שפייסבוק הגיעה לזירה והקצינה אותה עוד יותר. אז עכשיו יש אפליקציה שרוצה לרכב על הגל הזה. היא נקראת Contempo, יש לה אלגוריתם ייחודי (כמובן. לכל דבר יש אלגוריתם ייחודי היום. אל תצא מהבית בלעדיו), והרעיון שלה פשוט: אם אתה ליברל, אתה מקליק שמאלה כדי לקבל את החדשות מזווית ליברלית, ואם אתה שמרן אתה מקליק ימינה כדי לקבל את הנ"ל, רק הפוך. כלומר, האפליקציה הזו היא עוד שלב בנסיגה מהתפיסה הדמוקרטית הקלאסית, שאומרת שתפקידן של החדשות הוא לאתגר את הקורא; להביא לו את העובדות שלא נעימות ולאלץ אותו לראות דברים שהוא לא רוצה. היום, אם תנסה לעשות דבר כזה למשתמש, הוא פשוט יקליק הלאה. אז למה לא לתת לו את מה שהוא רוצה, ושיישרפו המנגנונים הדמוקרטיים?
4. שופט בבוסטון אילץ את המשטרה שם להתחיל ללבוש מצלמות גוף, שמתעדות את כל פעולותיהם של השוטרים. הניסיון של המשטרה להתחמק מהחובה הזו, עליה החליטה המשטרה, היה חדשני: איגוד השוטרים עתר נגד ההחלטה בטענה שזה לא חלק מהחוזה. השופט מצא שאחריות המשטרה כלפי הציבור היא לא נושא למשא ומתן. הדרישה להצמיד מצלמות לשוטרים היא אחת התולדות של גל ההרג של שחורים על ידי שוטרים בארה"ב. לא בטוח שזה יעבוד גם עם הכלי השבור שנקרא משטרת ישראל: במחקר שנערך ע"י מכון ראנד לפני מספר שנים, אמרו רבע מהשוטרים שהם יפעילו אלימות שלא לצורך גם אם תהיה עליהם מצלמה.