כך תגדלו את סטיב ג'ובס הבא

שלושים ומשהו תלמידים יושבים מאחורי שולחנות, ובחזית הכיתה מורה שמעבירה את החומר — בזיכרון של רובנו המכריע בית הספר נראה בדיוק כך, בין אם אנחנו בני 20, 50 או 90. לפעמים יש שקופיות או סרט, לעתים מתפתח דיון מעניין, אבל החוויה הבסיסית היא כמעט תמיד זהה — המורים שופכים חומר, התלמידים סופגים.

אבל עולם יצירה חדש שעושה את דרכו אל תוך מערכת החינוך בתקופה האחרונה משבש את המודל הישן והמוכר ומתחיל לחולל מהפכה אמיתית בחוויית הלמידה. מדובר בעולם המייקינג (Making)— יצירה עצמאית של המצאות ומכשירים מקוריים תוך שימוש ברכיבים בסיסיים ויכולות תכנות — והמהפכה החינוכית היא מעבר מלימוד מבוסס הרצאות ללימוד מבוסס התנסות ועבודה שיתופית, שבו מתפקד המורה יותר על תקן של מנטור.

"במקום בשינון והקאת חומר, הליך הלמידה של מייקרים משלב יצירה ועשייה עם הדרכה שמתבצעת בזמן העבודה", אומר ל"כלכליסט" דניאל ווייל, מנכ"ל XLN, רשת ארצית של מעבדות מייקרים מבית קבוצת ראות שמובילה פרויקטים משותפים עם בתי ספר רבים. "זו למידה הרבה יותר משמעותית שמותאמת לעולם התעסוקה, היא גם הרבה יותר חווייתית והידע שנצבר בה נשמר בצורה הרבה יותר עמוקה".

הפעילות בתחום לא מתנהלת במאמץ אחד מרוכז, אלא בשורה של מאמצים נפרדים ומקבילים, נרחבים יותר או פחות. XLN לדוגמה מפעילה תוכניות מייקרים בבתי ספר שונים, לתלמידים בחטיבות הביניים, בשיתוף עמותת דנור. "במסגרת התוכנית לומדים תהליכים בסיסיים בייצור מוצר וחשיבה ייצורית — איך לפתור בעיה תכנונית ואתגרים שצריך להתמודד אתם", אומר ווייל. "בשנה שעברה אחד התלמידים התמודד עם האתגר של איך למנוע מספגטי ליפול מהמזלג. הוא עיצב והדפיס במדפסת תלת־ממד מזלג שיש לו מותן שמונעת מהאטרייה ליפול. תלמיד אחר ייצר פקק לבקבוק שהוא גם חצובה לטלפון, ואז כל בקבוק יכול להפוך לחצובה. התלמידים מתנסים במידול בתלת־ממד ובהדפסת מוצרים. בהליך ההדפסה מגלים מה קורה כשמידול לא נכון, ואז אפשר לתקן ולהדפיס מחדש".

בשנה שעברה השתתפו בתוכנית 60 קבוצות של 20 תלמידים מרחבי הארץ. השנה, בשנה השלישית להפעלתה, יעמוד המספר כבר על 200 קבוצות של 20 תלמידים.

ווייל מספר גם על פרויקט שערכו בבית ספר שפירא בנתניה. “אחרי שהמנהל עבר אצלנו קורס בניית מדפסות תלת־ממד, עשינו פרויקט לבגרות עם התלמידים. אחד האתגרים היה לעזור לתלמיד שיש לו מוגבלות בתנועה לנגן בגיטרה. הם ייצרו גוף של גיטרה במכונת חיתוך לייזר, ועליה הרכיבו כפתורים, מחשב ורמקולים שאפשרו לו לנגן. בקרוב הוא יופיע עם הגיטרה ביחד עם התזמורת הפילהרמונית של נתניה. על הפרויקט הזה הם קיבלו ציון 100 בבגרות”.

בית הספר הישראלי הראשון למייקרים

רשת בתי הספר עמל מפעילה תוכניות מייקינג נרחבות שמשולבות בתוכנית הלימודים של הרשת וכוללות מרכזי יזמות בכל בתי הספר של הרשת — חללי פיתוח ויצירה עם מחשבים מתקדמים ועליהם תוכנות פיתוח ומידול, מדפסות תלת־ממד, מכונות חיתוך בלייזר ועוד.

מנכ”לית רשת עמל רוית דום (בלבן) במרכז היזמות של הרשת בצפת. “כל מה שצריך בעולם האמיתי”

"כשהגעתי למערכת החינוך ראיתי שיש המון תיאוריה, אבל חסר החיבור לשוק העבודה ולצרכים שלו", אומרת מנכ"לית הרשת רוית דום. "היכולת לעבוד ביחד, יכולות טכנולוגיות, חשיבה עצמאית — כל מה שצריך בעולם האמיתי. רציתי לשנות את המערכת ממאוד תיאורטית למאוד מעשית".

דום מספרת על מייקתון (מרתון מייקינג) שערכו בלילה לבן ברמלה סביב הנושא של מסע למאדים. “התלמידים התחלקו לקבוצות, שכל אחת היתה אחראית לאספקטים בחיים על מאדים”, היא אומרת. "אחת המשימות היתה לייצר רכב שמאפשר תנועה של צוות על כוכב הלכת. הם היו צריכים לחשוב על סוג המנוע, סוג הרכב, כמה דלק יצרוך, אילו חומרים ואילו גלגלים — ועד סוף הלילה יצרו פיתוח שעובד".

מדפסת תלת-ממד

אחד המהלכים השאפתניים בתחום יוצא לדרך ממש היום, עם פתיחת שנת הלימודים הראשונה בבית הספר דרור גליל למקצועות המחר בקיבוץ רביד, שהכינוי הלא רשמי שלו הוא בית הספר למייקרים. "בית הספר משלב לימודים בכיתה עם עבודה שוטפת במעבדת מייקרים — עבודה עם חותכי לייזר, מדפסות תלת־ממד, רחפנים וציוד מתקדם", אומר ארז ליבנה, חבר בצוות ההקמה ובוועד המנהל של בית הספר. "אין כמו לימוד דרך הידיים, ועד שלא בונים לא מבינים בפועל. הלימודים נחלקים לשניים — עד ארוחת הצהריים לימודים בכיתה, ואחרי ארוחת הצהריים למידה מבוססת פרויקט במעבדה. לאורך השנה צריכים התלמידים לתכנן ולהוציא לפועל שני פרויקטים טכנולוגיים שעוסקים בסוגיות כמו איך לשפר את פני הרפואה עם מדפסות תלת־ממד או איך לקדם את החקלאות באמצעות רחפנים. זו הרוח של בית הספר".

הגורמים שעוסקים בתחום בטוחים ששילוב מייקינג במערכת החינוך הוא לא מותרות אלא שינוי מהותי וחיוני כדי להכין תלמידים לחיים בעולם המודרני. "הם לומדים כישורים לחיים", מסבירה נעמה באור מפרויקט TOM של קבוצת ראות, שמחבר בין אנשים עם צרכים מיוחדים למייקרים שממציאים מוצרים שעוזרים להם להתמודד עם אתגרי היומיום. "העולם מאוד טכנולוגי ומתקדם, ומה שלמדנו פעם כבר לא מספיק רלבנטי היום. הם לומדים כלים של טכנולוגיה וייצור. תוכניות לימודים שמשלבות עיצוב, הנדסה, רובוטיקה וטכנולוגיה נותנות לתלמיד הרבה כלים ומעשירות את העולם שלו, הוא לא לומד רק מקצוע אחד או מגמה אחת".

התוכניות האלו יכולות גם לשדרג משמעותית את המקצועות המסורתיים. "יש למייקינג השלכות ישירות על מקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית", אומרת באור. "כל התוכנות המקצועיות הן באנגלית, ובשביל לתכנן ולייצר מוצר צריך לבצע חישובים מורכבים ולהבין גיאומטריה. כל הדברים האלו הופכים להרבה יותר קלים להבנה ברגע שרואים את זה באופן פיזי".

מתכנתים שמעדיפים ספרות והיסטוריה

ומה עם ילדים שלאו דווקא מתעניינים במדע וטכנולוגיה? דום מסבירה כי "ילד שלא רוצה ללכת למדעים יושב בשיעור כימיה והמורה מלמדת אותו נוסחאות שקשה לו לזכור. אבל אם מלמדים דרך עשייה וניסוי, מכירים אנשים שעובדים בתחום ויכולים להראות לך שזה כיף וחוויה, ואתה מתחיל לבנות, לחקור ולעשות דברים בידיים, זה הרבה יותר מעניין מאשר נוסחאות על הלוח. הילדים הופכים להיות מעורבים, לומדים לשאול ולחשוב".

רספברי פיי 3

גם מקצועות הומניים זוכים ליתרונות. ווייל מספר על מורה לערבית ש"סיפרה לנו שהיא נותנת לתלמידים שלה למדל את האותיות. ברגע שממדלים, משרטטים ומדפיסים,

התלמידים כבר לא שוכחים את האותיות. זה נתן לה עזרה משמעותית בשיעור. יש מורים להיסטוריה שעושים מידול של מבנים היסטוריים".

באור מספרת שהמייקינג יכול לסייע גם בלימודי ספרות או תנ”ך. “אפשר להמחיש פיזית סיפורים שקורים או תנ”ך או בספרים באמצעות תכנון ועיצוב מודלים, או אפילו בניית חפצים שמתוארים. כל ההיבט של אמנות ועיצוב גם תופס חלק משמעותי כי התלמיד צריך לחשוב איך המוצר נראה ועובד ביחס לבן אדם, להתייחס להבטים כמו אטרקטיביות, ארגונומיה, שימושיות”.

ואולם, לדברי ווייל, החשיבות הגדולה ביותר היא בכישורים המגוונים שרוכשים התלמידים בעצם הכניסה לעולם המייקרים. "האחריות עוברת מהמורה לתלמיד. במקום שהמורה יהיה אחראי על יצירת הידע של התלמידים, הוא הולך שני צעדים אחורה ונותן לתלמיד להתנסות, וגם להיכשל כחלק מהתהליך.

"כישור אחר שנרכש הוא עבודה בצוותים — זה הרבה יותר דומה לתהליך העבודה שקורה היום בעולם. התוצאה היא שילדים עם יכולות שונות באים לידי ביטוי. לא מדובר רק ביכולות אינטלקטואליות, אלא גם בתיעוד, תיאוריה, עיצוב ובנייה. ויש גם ביטחון עצמי, יכולת לפתור בעיות, הבנה שלמידה ופתרון מורכבים מסט של יכולות רב תחומיות ולא רק מיכולת אינטלקטואלית או פיזית. כל זה עומד בניגוד לתהליך הקונבנציונלי היום, שעוסק רק בשינון חומר והקאתו בצורה מסודרת".

ולכישורים האלו יש ערך קריטי לאחר סיום הלימודים. "אתה מוכן יותר לשוק העבודה כי חשבת, יזמת, אולי נכשלת ואז ניסית עוד פעם ועוד פעם, ובסוף הגעת למוצר", אומרת דום. "התהליך החינוכי הוא לא ליצור סטארט־אפיסטים, אלא תלמידים שיגיעו למקום עבודה כשהם יצירתיים וחושבים עצמאית, בעלי יכולות טכנולוגיות ותכנות, ומכירים את השוק העדכני".

לסיכום, אומר ליבנה ש"אנחנו חיים בעולם שמשתנה בקצב מהיר מאוד. טכנולוגיות מתקדמות במהירות מסחררת ומשנות את המציאות החברתית והתעסוקתית. בשנים הקרובות הרבה מקצועות ישתנו מהותית או יעברו מהעולם ומקצועות חדשים ייווצרו. אז מה מלמדים את התלמידים? מקצוע שיעבור מהעולם? המטרה של מייקיניג היא להבין מה הצרכים העתידיים של שוק העבודה וללמד את מקצועות המחר — עבודה עם מדפסת תלת־ממד, רובוטיקה מתקדמת, רחפנים, אפילו גנטיקה, ביואינפורמטיקה וחקלאות בת־קיימא. אלו מקצועות שעכשיו נוצרים ומתפתחים, ומי שילמד אותם בתיכון יגדל להיות חלק מהדור הראשון של המקצוענים".