מאגרי המידע הממשלתיים יהיו שקופים לציבור כברירת מחדל

התקדמות משמעותית בדרך לחופש המידע: במה שיכול להפוך למהלך היסטורי, קיבלה הממשלה ביום שלישי החלטה שקובעת שכל מאגרי המידע הממשלתיים יהפכו לפתוחים כברירת מחדל, וקבעה לוח זמנים ותוכנית עבודה להנגשתם לציבור. לדוגמה, ההחלטה תשפיע על מאגרים כמו מאגרי המרכז למיפוי ישראל, כולל מפות גוש חלקה; כל הסכמי ההתקשרות של הממשלה עם ספקים; כל המידע על עמותות, כולל דו"חות כספיים; וכלל נתוני התמיכות הממשלתיות, כולל מבחני התמיכה ומי נדחה.

כיום, מאגרי המידע הממשלתיים סגורים לציבור, ופתיחתם צריכה להתבצע בהליך יזום. מאמצים אלו הביאו עד עתה להעלאת כ־300 מאגרי מידע לאתר data.gov.il. מדובר במספר זעום יחסית לכמות מאגרי המידע שמחזיקה המדינה, ושנאמדים בכמה עשרות אלפים.

החלטת הממשלה משנה את הסדר הישן. משרדי ממשלה שירצו להימנע מפרסום מאגר מסוים יצטרכו לבקש זאת אקטיבית, והבקשה תאושר רק במקרה שפרסומו יהווה פגיעה בפרטיות האזרחים או בביטחון המדינה, או אם הוא אסור על פי חוק. במידת האפשר, יעשו מאמצים על מנת לטשטש פרטים מזהים או לעבד את המידע כך שיתאפשר פרסום מאגר ולו באופן חלקי.

"מדובר בהחלטה מהפכנית", קובע ראש רשות התקשוב הממשלתי, יאיר פראנק. "לפתיחת המאגרים יש פוטנציאל להגדיל את התמ"ג ב־700 מיליון שקל. זה מנוע צמיחה שמייצר תרבות של חדשנות".

ראש רשות התקשוב הממשלתית יאיר פראנק

גם מחוץ לשירות המדינה מברכים על ההחלטה. "יש כאן אמירה חשובה שלפיה הממשלה לוקחת אחריות על פתיחת מידע באופן יזום", אמרה שבי קורזן, מנכ"לית הסדנא לידע ציבורי. "אבל בסוף המבחן אמיתי הוא מבחן היישום. האם זה יתממש או לא? ימים יגידו".

לתוכנית נקבע לו"ז יישום ארוך טווח, כאשר המועד האחרון לפרסום והנגשת כל מאגרי המידע הממשלתיים הוא 2022. "עד סוף 2017, משרדי הממשלה נדרשים להעביר לרשות התקשוב רשימה מלאה של כל המאגרים שלהם. נכון להיום אנחנו לא יודעים מה יש בכלל", אמר פראנק. "לאחר מכן, ייכנסו המשרדים לתוכנית מדורגת כיצד להנגיש כל מאגר ומאגר ואיך ניתן לעשות זאת. זה תהליך מורכב וארוך, שדורש גם התאמות טכנולוגיות".