האם מדינה ערבית משתמשת בנשק ישראלי?
לפי הערכות של גורמים בענף, תוכנת הציתות של NSO מצאה את דרכה לאחת ממדינות המפרץ הפרסי שלישראל אין קשר דיפלומטי עמה
- Wipro ההודית משקיעה 1.5 מיליון דולר בחברת סייבר ישראלית
- לא האקרים: חברות הסייבר רוצות את העובדים שלהם עם תואר
- האם אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת סייבר?
מערכות תקיפה כאלה הן נשק לכל דבר, ומרבית פעולות התקיפה שמקורן בחברות מסחריות בישראל אינן נחשפות. לרוב החברות תופסות מרחק מהתקשורת ואף מסתירות את הפעילות הזאת באמצעות חברות חשאיות או פעילות של אנשים בודדים.
צילום: שאטרסטוק
לפי הערכות של גורמים בענף, תוכנת הציתות של NSO מצאה את דרכה לאחת ממדינות המפרץ הפרסי שלישראל אין קשר דיפלומטי עמה. נוסף על כך, כל רכישה של מערכת נשק מצריכה נציגות של החברה המייצרת, שמגיעה למדינה הרוכשת לצורך הטמעה ותרגול. בהנחה שעסקה זו נעשתה כחוק היא דרשה אישור של אגף הפיקוח על היצוא במשרד הביטחון.
גם משרד הביטחון וגם NSO סירבו בסוף השבוע לאשר באופן מפורש אם עסקה כזאת אושרה בצינורות המקובלים. ממשרד הביטחון נמסר: "ככלל המשרד אינו נוהג להתייחס לנושאי פיקוח על יצוא ביטחוני. משרד הביטחון מפעיל מנגנון פיקוח מסודר על פי חוק, הפועל בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החוץ. הפיקוח על היצוא הביטחוני מתבצע על פי האמנות והמשטרים הבינלאומיים ובכפוף להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם". מחברת NSO נמסר: "מאז ומעולם מכרה החברה אך ורק לגופי ממשל מורשים ומוסמכים בהתאם לכל חוקי היצוא הביטחוני".
חברות ישראליות נוספות שבולטות בתחום הטכנולוגיה הצבאית הן ורינט, נייס ואלביט, הפעילה ביותר בתחום, שרכשה את פעילות הסייבר של נייס. בעולם הסטארט־אפים התחום של סייבר התקפי לא נחשב לפופולרי. משקיעי הון־סיכון שדיברו עם "כלכליסט" הסבירו כי מצד אחד העבודה עם רשויות החוק והרשויות הממשלתיות מורכבת מאוד, ומנגד השוק לא גדול מאוד ואינו מבטיח תשואה גבוהה למשקיעים. כמ כן, חלק מהפעילות כרוכה במגע עם פעילויות שאף שהן אולי חוקיות, לא תמיד הן מוסריות.
