שיטה "יעילה אך אכזרית": כך השיגו הבריטים שיא מדליות בריו

באולימפיאדת אטלנטה 1996 בריטניה זכתה ב-15 מדליות, רק אחת מזהב. זו היתה אולימפיאדה ביזיונית מבחינת הבריטים, שסיימו במקום ה-36 בטבלת המדליות. ההופעה הנוראית במשחקים האולימפיים הובילו לשינוי גישה משמעותי בספורט הבריטי ולהקמתו, ב-1997, של גוף הנקרא UK Sport.

הגוף הזה אחראי להשקעה אסטרטגית של כספיי הלוטו הלאומי של בריטניה וכספים ממשרד האוצר בספורט אולימפי ופראלימפי. הוא עובד עם מנדט מהוועד האולימפי הבינלאומי, משרד התרבות והספורט והאיגודים הבריטים.

המטרה המובהקת היא השקעה בספורט שיביא מדליות. "אנחנו מאוד ברורים בהשקעה שלנו, מטרתה - תמיכה בספורטאים וענפי ספורט כדי שיביאו מדליות אולימפיות ופראלימפיות", נכתב באתר הארגון. "ל-UK Sport אין מעורבות ישירה בספורט בקהילה או בבית ספר". בארגון מדגישים כי אינם אחראים לתשתיות ספורט אלא רק לספורט העלית.

UK Sport מעניק תמיכה כספית לאיגודים וגם מסייע במציאת פתרונות וסיוע אסטרטגי, בארגון אירועי ספורט וגם בניהול תקין, מנהיגות, וסיוע רפואי ומדעי נרחב. "המטרה היא שהאיגודים יתנהלו בצורה היעילה ביותר", מצהירים שם. במלים אחרות: תתנהג כראוי - תקבל מימון וסיוע; לא תעשה את מה שאומרים - לא תקבל כסף.

בין 2013 ל-2017 קיבל UK Sport כ-350 מיליון ליש"ט (עלייה של 11% מהמחזור האולימפי הקודם) אותם חילק לאיגודים ולספורטאים. כ-70% מהסכומים מחלוקים רק על פי הישגי הספורטאי וענף ספורט. לא הגעתם למכסת מדליות מסוימת - תקבלו פחות כסף. הצלחתם מעבר למצופה? תקבלו עוד כסף.

במובן הזה, השיטה הזו מזכירה את זו של הוועד האולימפי האמריקאי. השיטה הזו מובילה איגודים להשקיע יותר בהבאת מאמנים בכירים ומדעני ספורט שייסיעו בהשגת המדליות. מירוץ חימוש במוחות שמסייע להתמקצעות ולשיפור הספורטאים.

שרלוט דוג'ארדין רוכבת סוסים בריטית שזכתה במדליית זהב צילום: איי פי

"זה משטר אכזרי אך הוא אפקטיבי", אמר ד"ר בורחה גארסיה מאוניברסיטת לאובורו ל"גרדיאן". ואכן, ממקום 36 בטבלת המדליות של אטלנטה 96', בריטניה טיפסה ל-3 בלונדון 2012 וכרגע שנייה בריו 2016.

מ-1948 עד 2004 זכתה בריטניה ב-69 מדליות זהב אולימפיות. מ-2008 עד 2016 היא זכתה, נכון לאתמול, ב-70 מדליות זהב.

‎

כאמור, ענפים שנכשלים מפסידים את המימון לענפים שמצליחים.

התעמלות מכשירים היא דוגמה לענף בריטי שלקח את העניין ברצינות. ושיפר את הסטנדרטים של האימונים לאורך השנים. בריו, מקס וויטלוק זכה במדליית הזהב הראשונה של הממלכה בהתעמלות ב-116 שנה. ההצלחה תוביל לעלייה נוספת במשאבי המדינה שיוקצו להתעמלות. לפני 20 שנה הושקעו רק כ-6 מיליון ליש"ט בהתעמלות בארבע השנים שלפני סידני 2000. לקראת ריו 2016, בעקבות הצלחות בלונדון 2012, הושקעו בענף כ-15 מיליון ליש"ט.

כאמור, ההשקעה היא, בגדול, אסטרטגית אבל גם מסייעת לספורטאים להרוויח לא רע מהמקצוע האולימפי שלהם. בונוסים של עד 28 אלף ליש"ט בשנה על הצלחות של בודדים ומשכורת של עד 21 אלף ליש"ט בשנה לספורטאי אולימפי. ספורטאי צעיר שמצליח עשוי לקבל עד 15 אלף ליש"ט בשנה. בדרך כלל, מסייעים לספורטאים האלה במחיה ורווחה.

השיטה הזו גם גוררת ביקורות על כך שהאיגודים עסוקים בלחדד את החוד וזונחים את התשתיות. יש בביקורות הללו מן האמת. בריכות ומגרשי אתלטיקה נסגרים ברחבי בריטניה בעוד שכוכבים מקבלים שכר גבוה.

השאלה היא האם ההצלחות הבריטיות באולימפיאדה מובילות עוד ילדים בריטים לעסוק הספורט. היסטורית, הצלחה של בודד גורמת לילדים באותה לחלום על הצלחה באותו ענף ולהירשם לחוג. האם בזה אפשר לסכם את תפקידו החברתי של הספורטאי הבריטי? ייתכן. האם הוא שווה את הכסף? נצטרך לראות את תוצאות העתיד של הבריטים כדי לדעת בוודאות.