הסינים באים: היקף ההשקעות הסיניות בעמק הסיליקון שובר שיאים
חברות סיניות ומשקיעים פרטיים הזרימו 6 מיליארד דולר לעמק הסיליקון בעשור האחרון, כאשר מחצית מהסכום הושקע במהלך השנה וחצי האחרונות. בין המשקיעות הגדולות ניתן לציין את באידו, טנסנט ועליבאבא
- אפל מגייסת יותר מיעוטים, אבל בעיקר למשרות זוטרות
- דידי צ'אושינג שרכשה את אובר סין תשקיע גם במתחרה הסינגפורית
- אקזיט ענק: תאגיד סיני רוכש את פלייטיקה ב-4.4 מיליארד דולר
בין ההשקעות הגדולות ביותר אפשר למצוא שתי השקעות של באידו באובר, שהסתכמו ב-1.8 מיליון דולר, מיליארד דולר שהשקיעה עליבאבא במתחרתה ליפט, 793 מיליון דולר שעליבאבא השקיעה בחברת המציאות המוגברת מג'יק ליפ, ו-150 מיליון דולר שטנסנט השקיעה בליפט.
אחת הסיבות לעלייה בקצב ההשקעות הסיניות היא הזהירות המוגברת שנוקטות הקרנות האמריקאיות בחודשים האחרונים בביצוע השקעות חדשות, על רקע מיעוט ההנפקות של חברות טכנולוגיה, דבר שמוביל את הסטארט-אפים הרעבים למימון אל הענקיות הסיניות עתירות המזומנים ואל מתעשרים חדשים מהמדינה שהפכו למשקיעים פרטיים, ומגלים פחות בררנות מחלק מהקרנות המבוססות. סיבה נוספת היא היא הרצון של החברות האמריקניות להיעזר במשקיעים הסיניים וקשריהם כדי לחדור לשוק הסיני.
מהצד השני, החברות הסיניות וממשלת סין מעוניינות להאיץ את תהליך הפיכתה של הכלכלה במדינה מכזו המבוססת על ייצור לכלכלת חדשנות, והם רואים בכניסה לעמק הסיליקון צעד שיסייע להן בכך. עבור חלק מהחברות זו גם הזדמנות להשיג דריסת רגל טובה יותר בשווקי המערב.
למעורבות הזו, עם זאת, עשוי להיות מחיר שחלק מהסטארט-אפים מגלים רק בדיעבד, כאשר ההבדלים התרבותיים גורמים לאי הבנות בין הצדדים. התרבות העסקית הסינית שרגילה להתמודדות עם ממשלה חזקה שדוחפת באגריסיביות לצמיחה מצד אחד ועם תחרות פרועה מצד שני, גם פחות הקפדה על שלטון החוק ממה שנהוג במדינות המערב. התוצאה היא פעמים רבות דרישות מהצד הסיני לתנאים שנראים אגרסיביים מאוד בעיני היזמים האמריקאים, וצורך להתמודד עם מהלכים לא צפויים ולא מקובלים בעמק הסיליקון.