חוזרים לחממה: הטכנולוגיה החקלאית מתבגרת

ישראל ידועה זה שנים ארוכות כיצואנית מצטיינת של מוצרי חקלאות, החל מתפוזים, דרך עגבניות שרי וכלה בטכנולוגיית טפטפות וידע חקלאי שנמכר למדינות עולם שלישי. אבל העולם החקלאי של המאה ה־21 צמא ליותר מזנים חדשים של עגבניות ומחפש טכנולוגיות שיסייעו לגידולים לצמוח מהר יותר, עם מיעוט מחלות ותוך ניצול מיטבי של הקרקע.

שורה של חברות ישראליות מנסות לגשר על הפער הזה באמצעות רתימת החדשנות המקומית בתחומי הבינה המלאכותית, מחשוב הענן והמציאות המוגברת לתחום החקלאות במסגרת ענף שמכונה אגטק. טכנולוגיות אלו מסייעות בין היתר לאיתור מפגעים פוטנציאליים בשדה ולפיקוח על התפתחות צמחים חדשים.

עגבניות שרי. המצאה ישראלית שלא תישאר לבד צילום: קיימא

ההשקעות בטכנולוגיות חקלאיות גלובליות הסתכמו ב־2015 ב־4.6 מיליארד דולר, הכפלה של ההשקעות ב־2014. בישראל התחום עדיין לא מתקרבת לסכומי השקעה בסדר גודל זה, אך בשבוע האחרון הוא ביצע צעד הצהרתי חשוב לקראת הפיכתו לתחום מבטיח ולגיטימי, בדומה לתחום הסייבר למשל.

בארץ כבר פועלים גופי השקעה שמתמחים באגטק כמו חממת טרנדליינס אגטק, קרן האגטק של קרן הון הסיכון פונטיפקס וקרן ייעודית של OurCrowd. אך ההשקעה בגובה 7 מיליון דולר של קרן הון הסיכון בסמר בחברת האגטק פרוספרה שנחשפה השבוע מעידה על כך שלא מדובר בענף סגור המיועד לקרנות וחממות מתמחות. השקעתה קרן מובילה כבסמר מסמנת שבקרוב קרנות נוספות יתחילו לחפש השקעות בשדה.