מייסד ענקית השבבים העולמית סאנדיסק: אל תמהרו לעבר האקזיט
הסיכוי של סטארט־אפים ישראליים להתרחב מעבר לפיתוח הנעשה בישראל גבוה מאי פעם. מכירה מוקדמת מדי של החברות תכבה את הלהט שמזין אותן ותקצץ את הפוטנציאל שלהן
כשהסטארט־אפ שלכם, היזמות והיזמים, מבצע אקזיט מוקדם מדי, קורים שני דברים. ראשית, במרבית המקרים החברה הרוכשת לא חולקת את החזון והתשוקה שלכם. התרבות שלה שונה משלכם, ועד מהרה היא תדחף את העובדים המוכשרים ביותר שלכם לחפש הצלחה במקום אחר. שנית, בדומה לעשיו שמכר ליעקב את זכות הבכורה תמורת נזיד עדשים, לא רק שתפספסו את ההזדמנות לשנות את העולם, קרוב לוודאי שגם תמכרו את עצמכם בזול ותחמיצו את ההזדמנות הפיננסית המלאה שאתם והצוות שלכם יצרתם בעמל. ידוע שחברות סטארט־אפ עם מוצר שיכול לשנות את העולם מגדילות את שוויין פי 10 עד 100 בשני העשורים לאחר ההנפקה הציבורית הראשונה שלהן. יאהו, למשל, הציעה לרכוש את פייסבוק תמורת מיליארד דולר, סכום שנחשב אסטרונומי באותה התקופה; פייסבוק נותרה עצמאית, וכיום שווייה מוערך ב־330 מיליארד דולר והיא ממשיכה לשנות את העולם.
אלי הררי: "ב־1992, כשסאנדיסק היתה בת ארבע, דחיתי הצעה של סיגייט לרכוש אותנו ב־120 מיליון דולר. כעת, ווסטרן דיגיטל רוכשת את סאנדיסק ב־17 מיליארד דולר — ובזמן שחלף, שינינו את העולם" צילום: DIMI REIDER אין שום סיבה שפייסבוק הבאה לא תהיה אחת מ־50 חברות הסטארט־אפ הישראליות המובילות של השנה. האם למישהו יש ספק שווייז, שנמכרה במיליארד דולר לפני כחמש שנים, היתה שווה הרבה יותר לו נשארה עצמאית? הסיבה העיקרית ליצירת השווי המואצת בשנים שלאחר ההנפקה היא הגישה להון הזמין בשווקים הציבוריים, שפותחת אפשרויות להרחבה מהירה של העסק בחזית הגלובלית, שלא לדבר על אפשרויות ליצירת משרות בשכר גבוה בכלכלה הישראלית מעבר לתחום המו"פ.
בדיוק כפי שאם־סיסטמס (M-Systems) הישראלית היתה חלוצה בשינוי העולם בזכות המצאת הדיסק און קי, כך חברות הסטארט־אפ הישראליות הן כיום בעלות תפקידים מרכזיים בשווקים המתפתחים של האינטרנט של הדברים (IoT), אינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה, אבטחת סייבר ורחפנים, מכשירים רפואיים, פריצות דרך בחקר הסרטן, אימונולוגיה, מדעי המוח, הנדסת חומרים, התפלת מים וטיהור ושימור — אם למנות רק כמה מהדוגמאות. בתחום שלי, זיכרון מוליכים למחצה, ההתמקדות במערכות המחשוב ב־50 השנים האחרונות היתה במעבדים, ומערכות הזיכרון הסתפקו בתפקיד משני. להערכתי, ב־50 השנים הבאות המגמה תתהפך: סוגים חדשים של מכשירי זיכרון וארכיטקטורת זיכרון מהפכנית יעמדו בלב המערכת, ומעבדים מבוזרים (Distributed Processors) יידחקו לתפקיד משני, ויחד יחקו את החישוב האסוציאטיבי של המוח האנושי, האופק האחרון. לחברות סטארט־אפ ישראליות יהיה, קרוב לוודאי, תפקיד מרכזי בטרנספורמציה הזאת בתחום המחשוב, בדיוק כפי שהמהנדסים הישראלים היו בעלי תפקיד מהותי בהצלחה הקודמת של אינטל.
אם כך, מה צריכה לעשות יזמת ישראלית שרוצה לשנות את העולם? הסיכוי של חברות סטארט־אפ ישראליות להתרחב מעבר לפיתוח המוצר הנעשה בגבולות ישראל גבוה מאי פעם. מחשוב הענן מאפשר לסטארט־אפ ישראלי קטן להתרחב במהירות בלי לבצע השקעות נרחבות בתשתיות תפעוליות. רוצים להגדיל פי 10 את כוח המחשוב שלכם? פשוט בקשו מאמזון, גוגל, מיקרוסופט או יבמ, הן ישכירו לכם עוד היום את המקום הנחוץ לכם באחת מחוות שרתי הענן. רוצים שמוצר שפיתחתם עבור לקויי שמיעה יגיע לשוק הבינלאומי? פייסבוק תספק לכם גישה מיידית לקהילת לקויי השמיעה הבינלאומית, גישה שלפני חמש שנים אפילו לא עלתה על הדעת.
מה בנוגע לייצור בישראל? אנחנו חיים בעולם שטוח, שיש בו תחרות ברוטלית המחייבת הצעת מחירים נמוכים כדי להתחרות ב"סמסונגיות". רוצים להכפיל במהירות את יכולת הייצור ולעמוד בביקוש מרקיע שחקים? החילו בתוכנית פיילוט גמישה לייצור בישראל, שתעזור להתמקד בנושאי פיתוח, תפתח את הדור הבא של המוצר ותשאיר בידיכם את הרכיבים החשובים ביותר שאתם מעוניינים להגן עליהם מתחרות. בשלב הבא, כשתרצו להרחיב את נפחי הייצור, קנו כרטיס טיסה לשנזן או לשנגחאי.
ב־1992, כשסאנדיסק היתה בת ארבע, דחיתי הצעה של חברת סיגייט לרכוש אותנו ב־120 מיליון דולר. כעת, 24 שנים מאוחר יותר, ווסטרן דיגיטל רוכשת את סאנדיסק ב־17 מיליארד דולר, פי 140 — ובזמן שחלף, שינינו את העולם. לכן, אם זכיתן בכבוד להימנות עם 50 חברות הסטארט־אפ המובילות בישראל, אנא, התאזרו בסבלנות, הדפו את הלחץ שמפעילים עליכם הדירקטוריון והמשקיעים המרכזיים — ואל תמהרו לעבר האקזיט.
