החורף שוב יורד על העמק

הדילוג בין חברות הענק והפגישות עם המשקיעים בסיור של ועידת יוניטק בעמק הסיליקון הזכירו לי את המצגת הזו, שגרמה לכל מי שצפה בה לפני שמונה שנים פרצי צחוק מהולים בבכי. סקויה ספגה אז ביקורת על המייל התוקפני, אבל ממרחק השנים היתה זו רק תגובה בריאה למשבר הבנקים, האשראי וההון הגדול של 2008-2009.

כמו אז, גם היום מתקיים משבר של מכפילים וערכים בשוק הסטארט־אפים. הוא אינו סוחף כמו זה מלפני שמונה שנים, אבל הוא הולך להיות קשה ולהותיר חותם. בניגוד למשבר הקודם, המשבר הנוכחי לא נובע משוק הנדל"ן או האשראי. הפעם הוא מגיע מטבורו של עמק הסיליקון: הוא נבנה מחלומות של יזמים ומשקיעים, מסיפורי גוזמאות שסופרו למשקיעים מדושנים, ומאנשי הון סיכון ששפכו כסף רב מדי, בין שלחברות פרטיות ובין שלחברות ציבוריות. הוא החל בשווקים הציבוריים עם הירידות החדות בנאסד"ק. אלה אמנם נבלמו, אבל הותירו טעם מר בפה של המשקיעים שמשתמשים באינרציה שצברו כדי לקרר את השווי של החברות שלהן.

אסף גלעד במשרדי זינגה צילום: עמית שעל

אווירת המשבר טרם נגעה בחברי המשלחת מישראל. נדמה שהטיסה הישירה לעמק הסיליקון, שמסמלת תקווה, נחתה בעיתוי הקשה ביותר שאפשר היה לדמיין. התקווה לגישה מהירה יותר לעמק הסיליקון, כמו ההשפעה הגוברת של ישראלים שם ושטף של קרנות תאגידיות שמגיעות לישראל, מספקות תחושה של אופוריה. אבל המשקיעים האמריקאים שפגשנו כאן לא מפחדים להישיר מבט על העתיד הקרוב. "יהיה כאן מרחץ דמים", אמר אחד, "חברות סטארט־אפ בוגרות ייפגעו", אמר אחר, "אבל האווירה החורפית הזו תהפוך אותנו לטובים יותר".

במקום לטאטא את האווירה הזו אל מתחת לשטיח, על המשקיעים והיזמים להישיר מבט לשנה הקרובה: להיצמד להכנסות, למשתמשים ולתוצאות ולהפחית בהפרחת תקוות גדולות. להתעקש על חוזים הוגנים. המשקיעים הישראלים, שזכו במהלך המפגשים לביקורת על הסכמי השקעות דרקוניים, ייאלצו ליישר קו עם הוואלי. טיסה קצרה יותר לסן פרנסיסקו אולי תחזק את מערכת ההפעלה של ההייטק הישראלי, אבל בראש ובראשונה היא צריכה להפוך אותו לשפוי יותר, הוגן יותר ומחובר יותר.