משטרת הצניעות של מארק צוקרברג

זה לא לפייסבוק

מארק צוקרברג אולי סבור שפייסבוק "הופכת את העולם לפתוח ומחובר יותר", ושים המלח מלא בדגים נפלאים, אבל בפועל הוא כופה את הערכים האמריקאים הפוריטניים על תרבויות אחרות.

לפייסבוק חוקים משלו צילום: pixabay

בפייסבוק, כפי שנחשף לפני כמה שנים, אתה יכול להעלות תמונות של אלימות קשה, עד כדי ריצוץ גולגלות, אבל לא תמונות של פטמות חשופות. על כל פנים, לא פטמות של נשים. כמה טרולים כבר ניסו להדביק תמונות פטמות של גברים לחזה של נשים, אבל צוקרברג לא התרשם. המדיניות הזו של פייסבוק – פטמות נשיות הן תועבה – הכניסה את פייסבוק למאבק מתמשך עם נשים שמתעקשות שיש להן זכות לא רק להניק, אלא גם לתעד את עצמן עושות זאת.

אבל לא רק נגדן. האמנית האוסטרלית סלסט לידל תיארה, לרגל יום האשה הבינלאומי, כיצד הושעתה מפייסבוק ארבע פעמים ברציפות משום ששיתפה סרטון של תכנית קומדיה של ילידים אוסטרלים שבהן הופיעו נשים חשופות חזה – כמנהג העתיק של הילידים שם. טרולים דיווחו על הסרטון כעל "לא צנוע", וצוקרברג נעל את לידל שוב ושוב מחוץ לחשבון שלה ומחק את הסרטון בכל פעם.

צוקרברג לא הסתפק בכך: החברה שלו השעתה לא רק את לידל, אלא גם את הקוראים שלה ששיתפו את הסרטון. ולידל עצמה מוגדרת עכשיו על ידי פייסבוק כ"עבריינית עירום קבועה". המקרה של לידל לא יחיד מסוגו: הפמיניסטית מג'אווה, דאה באסורי, מצאה את עצמה מושעית מהצוקרברגיה כי העלתה תמונות היסטוריות של נשים בג'אווה. הללו, לרוע המזל, לא שמרו על הסטנדרטים המקובלים של נשיות בתקופה הוויקטוריאנית ולא כיסו את רגלי השולחן במפה. כשבאסורי התעקשה שמדובר בהיסטוריה, צוקרברג התעקש שהתמונות שלה הן בסך הכל "עירום."

ההנהלה של פייסבוק מורכבת ברובה המכריע מגברים לבנים עם יותר מדי כסף. הם אלה ששומרים לעצמם את הזכות להחליט איך נשים מהעולם השלישי יתארו את עצמן ומה ההתייחסות המותרת לגוף שלהן. זוכרים את ההתבטאות של מארק אנדרסן מלפני חודשיים בערך, על כך שהדה-קולוניזציה רק דפקה את הודו? הם עדיין חושבים שהם מנהלים או על כל פנים צריכים לנהל, את שאר העולם.

טלו קורה מבין עיניכם

אובר, בוכה מאוד: היא הגישה תביעה כנגד המתחרה המובילה שלה בהודו, אולה (Ola), בטענה שזו האחרונה יצרה מאות אלפי חשבונות אובר מזויפים ואז השתמשה בהם כדי להזמין ולבטל נסיעות באובר. בכך, טוענת אובר, היא גרמה לה הוצאות ושיבשה את הפעילות שלה.

טראוויס קאלניק מייסד אובר. זכרון קצר צילום: בלומברג

התמונה של טראוויס קלאניק, מנכ"ל אובר, יכולה להופיע תחת הערך המילוני של "חוצפה", כי אובר הפעילה את הטקטיקה הזו בדיוק נגד מתחרותיה, ליפט וגט-טקסי, בשנים קודמות. במקרה של ליפט וגט-טקסי, אובר הלכה צעד אחד קדימה: היא נרשמה לנסיעות בחברות הללו כדי לקבל את מספרי הטלפון של הנהגים ואז לשכנע אותם לערוק לאובר. בשעתו, אובר בכלל לא ניסתה להכחיש את הטקטיקה הזו; היא התגאתה בה.

אולה, מצידה, טוענת שהתביעה של אובר מיועדת להתמודד עם תביעה שהגישה נגדה אולה, על כך שכהרגלה אובר מתעלמת מהחוק ומפעילה מוניות דיזל בעיר דלהי, שם השימוש בהן אסור.

בוט עם בעיות אמא

מיקרוסופט מנסה ליצור תבונה מלאכותית בשם טיילור, או, בקיצור, טיי. שאמורה להיות חיקוי של ילדה בגילאי 12-18 בערך. התבונה – שמתקבל הרושם שהיא יותר מלאכותית מאשר תבונית – אמורה ליצור קשר עם המשתמש בטוויטר, ללמוד מההתנהלות שלו ולהשפריץ בכיוונו משפטים של בני טיפש-עשרה.

בוט עם גישה בעייתית צילום: בלומברג

נראה שהיא בשלבים ראשוניים למדי. היא תבונית יותר מאלייזה, אבל זה בערך כמו לומר שמשהו תבוני יותר מישראל כץ. אלייזה, צריך להזכיר, כבר בת 50 והעובדה שמזכירים אותה בכל דיון על תבונה מלאכותית אומרת פחות עליה ויותר על חוסר ההצלחה הפנומנלי בתחום כבר עשרות שנים.

טיי, עם זאת, כבר הצליחה לפתח תכונה בסיסית של בת טיפש-עשרה: היא מסוכסכת עם אמא שלה. באותה ההזדמנות, צריך לומר שאם אחרי 50 שנה יש לנו מחשב שמנצח בשח, מחשב שמנצח בגו, וילדה עם גישה בעייתית, אולי קצת הגזמנו עם האיום של התבונה המלאכותית.

קצרצרים

1. כלי תקשורת בעולם דיווחו ביממה האחרונה שהתקווה הגדולה של ה-FBI לפרוץ את האייפון המפורסם בהיסטוריה היא חברה ישראלית,Cellebrite. בארה"ב עצמה, מצד שני, האקרים שמכבדים את עצמם לא מוכנים לגעת ב-FBI עם מקל. לכולם ברור שמי שיסייע לממשלת ארה"ב לפגוע בפרטיות של מיליוני בני אדם יהיה מוקצה מחמת מיאוס. לא מעט מהם היו רוצים לפרוץ את האייפון בעצמם – זו תהיה הוכחה יוצאת דופן של יכולת טכנית – אבל לא עבור הבולשת. אשר לסלברייט, היא הואשמה בשנת 2011 על ידי האגודה האמריקאית לזכויות האזרח בכך שהיא מסייעת למשטרה בארה"ב לבצע חיפושים בלתי חוקיים.

כולם רוצים לפרוץ את האייפון, אבל לא בשביל ה-FBI צילום: שאטרסטוק

2. אחת הרעות החולות של עולם הטכנולוגיה היא דופקת הכופר: דופקה שמשתלטת על המחשב שלך, מצפינה את הקבצים, ודורשת סכום גדול כדי לשחרר אותם חזרה אליך. כמו בכל מקרה של סחיטה, לא לגמרי ברור אם אכן תקבל את שלך אחרי התשלום. ויותר מדי פעמים בחודשים האחרונים, ההתקפות האלה שמות למטרה בתי חולים. ההגנה של אלה יחסית חלשה והתמריץ שלהם לשלם – החשש שהיעדר גישה למידע יביא לאובדן חיי אדם – גדול. נשמע כמו עבודה ראויה לכוח קומנדו ו/או מפציץ חכם.

4. אחד הקומיקסים המוצלחים ברשת הוא XKCD, קומיקס שמיועד במהותו לגיקים ולאנשים שמסתובבים עם גיקים. היוצר של הקומיקס, רנדל מונרו, הוציא לאחרונה ספר שנקרא Thing Explainer, שבו הוא מספק הסברים באיורים ובאלף המילים הנפוצות באנגלית לשלל כלים ותופעות מדעיות. עכשיו הספר הזה צפוי להיכנס לתכנית הלימודים במדעים בארה"ב. כבוד וקנאה.

צילום: http://xkcd.com