אווטאר שמודד קניות ברשת וחיפוש מהיר בענן: החברות החדשות ב-The Junction
המאיץ הישראלי היוקרתי שעל בוגרותיו נמנות חברות כמו Meerkat ו-Moment.me, משיק מחזור חדש שהגיע ברובו מאותה יחידת מודיעין טכנולוגית. מיהן 5 החברות שנבחרו לאייש אותו?
The Junction הוא חלוץ מאיצי הסטארט-אפים בישראל ואולי הנחשב שבהם, הוא הוקם בהשראת Ycombinator ואחראי לשטף המאיצים שיצא לשוק ההייטק המקומי. המחזור החדש הוא השני במספר עבור ה-Junction בגרסתו החדשה, לאחר שמנהליו החליטו להאריך אותו משמעותית ולצמצם את מספר החברות. על פי הכללים החדשים של המאיץ שבבעלות קרן ג'נסיס, כל מחזור אורך חצי שנה והוא כולל 5 חברות סטארט-אפ בלבד שיכולות להריץ פיילוטים בענקים כמו סאפ, HP או טלסטרה האוסטרלית, תוך כדי שהייתן במאיץ.
- המדען הראשי יסייע לחברות ישראליות להקים מרכזי פיתוח בסין
- נשים מהוות רק 26% מתעשיית ההייטק הישראלית
- מהנדס עם שלוש שנות ניסיון יכול להכפיל את שכרו ברילוקיישן
אם בעבר עברו במאיץ חברות שמפתחות מוצרים לצרכן הסופי או כאלה המתמקדים בממשק המיועד לצרכנים בארגון או לצרכנים פרטיים, הרי שהתצורה החדש של הג'אנקשן כוללת אך ורק טכנולוגיות B2B, כלומר כאלה שאוחזות בידע טכנולוגי לפתרון בעיות של ארגונים. החברות במחזור הנוכחי לא רחוקות מההגדרה הזו: הן הגיעו ברובן מעולם התשתיות הארגוניות ומיועדות בעיקר למנהלי התשתיות, מערכות המידע ואבטחת המידע בארגונים: מחשוב ענן, אחסון, סייבר או תקשורת מאובטחת. לא לחינם כמעט כל המייסדים בחברות אלה יצאו מאותה יחידת מודיעין מסווגת.
עם תחילת כל מחזור, עומדת לכל חברה האופצייה לגייס 100 אלף דולר לפי שווי של מיליון דולר אחרי הכסף ממשקיעים כמו סמוראי אינקובטור, חברת ההשקעות היפנית. לאחר סיום שלב המאיץ, עומדת בפני קרן ג'נסיס, בעלי המאיץ, האופציה להשקיע שליש מסבב הגיוס הראשון ללא תנאים מועדפים.
עד כה סיימו את המאיץ מרחוב שוקן 112 חברות סטארט-אפ ישראליות, 55 מהן גייסו מעל 140 מיליון דולר בהן Appsflyer, Meerkat, Eatwith וכמה חברות שנמכרו לתאגידים כמו ClarityRay שנמכרה ליאהו ו- Moment.me שנמכרה ל- Wix. למחזור הנוכחי נרשמו 200 חברות, מתוכן ראיינו ג'נסיס ושותפיה 80 חברות, מהן בחרו 20 שיעברו את שלב ה"גיבושון" שנערך בשפיים ובסופו נבחרו 5 חברות. "כלכליסט" חושף אותן כאן לראשונה.
Fitix
מוצר: הדמייה של מדידת בגדים מאתרי מסחר אלקטרוני על ידי יצירת מודל תלת ממדי של גוף הלקוח
מייסדים: עוז סעדיה, נמרוד גרינברג ויחיאל אטיאס
קניית בגדים ברשת היא סוג של הימור. זו הסיבה שאתרי מסחר אלקטרוני רבים מפעילים מדיניות של החזרת הפריטים וזיכוי מלא, מדיניות יקרה שעולה להם הון תועפות.
מימין: רן בוחניק, יחיאל אטיאס ונמרוד גרינברג. Fitix צילום: עמית שעל
Fitix מעוניין לשנות זאת באמצעות הדמיה מלאה של בגדים באתרי קניות. לטענת המייסדים, נמרוד גרינברג, עוז סעדיה ויחיאל אטיאס, החברה מסוגלת לתת למודלים התלת-ממדים של הבגדים תכונות פיזיקליות מציאותיות כמו משקל ומרקם. במקביל, יוכל הקונה לייצר ולהעלות אווטאר בדמותו למערכת ופיטיקס תוכל להלביש את האווטאר בבגדים הווירטואלים. בהמשך מתכננים בחברה גם להשיק טכנולוגיה שתאפשר סריקה של הגוף באמצעות חיישני תלת-ממד בכדי להעלות לרשת אווטאר מדויק יותר.
החברה תוכל גם לקחת חלק בטרנד המציאות המדומה המתפתח, כזה שמכניס עדשות סטריאוסקופיות ומנוע חישת תלת-ממד לכל טלפון.
Globekeeper
מוצר: ערוץ תקשורת להעברה מאובטחת של דאטה בין כוחות טקטיים בשטח
מייסדים: דן פלג ומוטי וייס
פיתוח ערוצי תקשורת עבור כוחות ביטחון הוא עניין לגדולים. בישראל מכירים היטב את החטיבה המקומית של מוטורולה סולושנס, שעומדת מאחורי חלק ניכר מאמצעי התקשורת האלה עבור כוחות משטרה בארה"ב ובישראל וגם מאחורי מכשירי הטלפון הצה"ליים המפורסמים - ורד-הרים.
מימין: מוטי וייס ודן פלג. Globekeeper צילו: עמית שעל
אבל גלובקיפר שואבת את ההשראה שלה מהוליווד, כמו גם מהרצון להעביר את כוחות הביטחון כמה דורות קדימה, לזמנים שבהם כוחות טקטיים בשטח יכולים להעביר אחד לשני במהירות הודעות טקסט, שידורי וידיאו חיים או תמונות בצורה מוצפנת ובמהירות. דמיינו מה היה קורה אם במקום Waze, היו יכולים חיילי יחידת עוקץ מתקרית קלנדיה בשבוע שעבר להשתמש באפליקציה צבאית מאובטחת ומיועדת לשטחים.
המייסדים, דן פלג ומוטי וייס טוענים שבמצב הקיים חלק מהכוחות מסתפקים בשליחת הודעות ווטסאפ ואפילו סלאק. לדעתם, אין צורך במכשור הכבד בו מצוידים החיילים ביחידות המודרניות, ולעיתים מספיק אפילו להשתמש בטלפון מוצפן, אפילו במכשיר מבוסס אנדרואיד.
גלובקיפר פיתחה ערוץ תקשורת מאובטח המאפשר העברת קבצים ודאטה באופן מהיר ויכול להתבסס על הרשת הסלולרית הקיימת וכן על טכנולוגיות P2P, ללא צורך בחומרה או במכשירים ייחודיים. כל זאת על ידי התקנת תוכנה על צי של מכשירים, שיוצרת רשת מאובטחת ביניהם ומאפשרת העברת מידע מוצפן בזמן אמת.
AIcide
מוצר: מערכת לאבטחת מידע, שליטה ובקרה על תשתיות המחשוב בענן
מייסדים: גדי נאור ורני נחמיאס
אלסיד (שמו המקורי של מי שנודע במיתולוגיה כהרקולס) מבקשת ליצור מערכת שליטה, בקרה ואכיפה לכל מי שמתקרב למרכזי הנתונים (data center) ולתשתיות המחשוב של חברות וארגונים. הייחודיות שלה טמונה במערכת הגמישה שפיתחה, שיכולה להתאים גם לארגונים שמרכז הנתונים שלהם מצוי בענן הפרטי, הציבורי או כזה שמשתמש גם ב"קונטיינרים", כלומר בטכנולוגיית וירטואליזציה שמריצה ביעילות אפליקציות ארגוניות והפכה ללהיט החם של ה- IT הארגוני בשנה האחרונה.
מימין: רני נחמיאס וגדי נאור. Alcide צילום: עמית שעל באלסיד אימצו תפיסת סייבר שונה מזו של שאר החברות בתחום. בעוד שאלה מתמקדות בחדירה אל תשתיות המחשוב מבחוץ, אלסיד יושבת על צומתי התקשורת הפנימית שבתוך מרכז הנתונים ובינן לבין האפליקציות הארגוניות. היא מתחרה בעיקר בחברות אמריקאיות כגון Illumio ו-Viarmo, אך נבדלת מהן בפתרון שהיא נותנת גם עבור טכנולוגיות הקונטיינרים החדשות.
בכך, היא משתלבת בעולם היישומים החדש שמבוסס כמעט כולו על פעילות בענן ועל שרתים מרוחקים, ובה בעת מספק שירות בקנה מידה גדול למיליוני ומיליארדי לקוחות. באמצעות מוצר אחד, החברה חוסכת לחברות אלה לא רק מערכת אבטחה וניהול, אלא גם עבודה סיזיפית של ניהול זהויות, שליטה, בקרה שדורשת מומחי דאטה יקרים. היא הוקמה בידי יוצאי צ'קפוינט, ג'וניפר ואמדוקס.
Fenror7
מוצר: מערכת סייבר המזהה תנועות חשודות ברשת הארגונית
מייסדים: יניב מירון ואלון גולן
הגישה הרווחת בקרב חברות הסייבר החדשות בתעשייה שמגייסת מיליונים היא שלא ניתן לעצור את כניסתם של תוקפים ושאר גורמים זדוניים למערכת, כל מה שאפשר לעשות הוא למזער את הנזקים שהם מעוניינים לגרום. לפיכך, הגל החדש של הסטארט-אפים מתמקד במניעת מתקפות קולוסאליות בסגנון "יום הדין": מתקפות ממושכות שבהן הגורמים הזדוניים מסתתרים במערכת כ-300 יום בממוצע, לומדים היטב את התנהגות העובדים, גונבים מידע רגיש ומבצעים תקיפה רק לאחר חודשים רבים. ובכל זאת, כמעט כל נוזקה, בין אם מדובר בווירוס, תוכנה זדונית, האקר או מחולל מתקפת יום הדין, תזוהה אחרי 300 יום. החוכמה היא לטפל בה הרבה קודם לכן, רצוי בסמוך לפלישתה למערכת.
מימין: אלון גולן ויניב מירון. 7 Fenror צילום: עמית שעל
ב-Fenror7 מעוניינים לחזור לבסיס הענף ופיתחו מערכת שמזהה תנועות חשודות כבר עם הווצרותן. בחברה טוענים כי ברשותם טכנולוגיה שתוכל גם לייתר התקנה של עשרות מוצרי סייבר אחרים, שכן בסופו של דבר כל נוזקה מייצרת תזוזות שניתנות לזיהוי. בעוד ששאר החברות מזהות תנועה חשודה באמצעות השוואה לתבניות זדוניות מהעבר או מנסות לבצע ניתוח התנהגותי שמבדיל בין משתמש תוקפני ללגיטימי, בפנרור עוסקים בזיהוי התזוזות של הגורמים החשודים ולמעשה מבחינים בתנועה ברשת, וכך מבטיחים לתפוס כל סוג של נוזקה.
לשם כך, הם עושים שימוש בחוקי אצבע יוריסטיים ובטכנולוגיות של למידת מכונה (machine learning), כאשר הארגון איתו הם עובדים נדרש להתקין קופסה שניתנת לאינטגרציה בקלות יחסית. הם לא החברה הראשונה בשוק שמנסה לפתור זאת, מתחרה בה לייטסייבר הישראלית ב- Cyphort שכבר גייסה 54 מיליון דולר.
DiskonCloud
מוצר: אחסון קבצים בענן בלחיצת כפתור
מייסדים: רוני פארגין, עידו דובובי ואבירם לוי
לפני כשבועיים שילמה אורקל העולמית מעל 400 מיליון דולר על ראבלו סיסטמס הישראלית, שירות שמאפשר לארגונים וחברות להעביר את האפליקציות ואת שירותי המחשוב של החברה לענן בלחיצת כפתור. דיסק און קלאוד, סטארט-אפ זעיר שהצטרף זה עתה למאיץ Junction מאפשר לארגונים להקים תשתית אחסון קבצים בענן בלחיצת כפתור אחת, ללא צורך בחומרה יקרה.
אמנם, אמזון, מיקרוסופט וגוגל מאפשרים כבר שנים שירות אחסון בענן, אבל חברות שצריכות שהמידע המאוחסן יהיה נגיש תמיד לשימוש מתלוננות תדיר על כך שהשירות לא מאפשר להחליף את האחסון המקומי. דיסק און קלאוד מאפשרת, לדברי מייסדיה, "לעבוד על שרתי האחסון בענן כאילו מדובר במערכת אחסון מקומית", עם זמני תגובה מהירים יחסית ויכולות קאשינג ללא צורך בהתקנת חומרה. היא מכילה תוכנה חכמה שאמורה להחליף את מערכת הקבצים (Files Systems) הקיימת באמצעות אלגוריתמים ייחודיים. לחברות כמו EMC, נטאפ או בוקס יש פתרונות אחסון, אך דיסק און קלאוד הישראלית מעוניינת לפתח את המערכת המהירה ביותר לפריסה ולתפעול בתחום מערכות הקבצים ואולי בהמשך להירכש על ידי אחת מהן.
