התוכנית להבאת עובדי הייטק זרים תסתכם במאות אחדות
התוכנית של ראש הממשלה לפתור את מצוקת כוח האדם בהייטק עם עובדים זרים מבוססת על הקלת התנאים המאפשרים לחברות לייבא מומחים, אם הוכיחו שאין להם תחליף מקומי. אלא שמהלך כזה יכול לפתור רק חלק קטן מהמחסור, שמוערך ב־8,000 עובדים
ראש הממשלה בנימין נתניהו יזם תוכנית להבאת עובדי הייטק זרים כדי להקל על מצוקת כוח האדם של חברות ההייטק הישראליות, שסובלות ממחסור של כ־8,000 עובדים בשנה, לטענת איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה. במשרד ראש הממשלה לא ממהרים לפרט כיצד תיראה התוכנית, שנמצאת רק בשלבי גיבוש ראשונים, אך קיימת בה התחייבות להקל את התנאים לקבלת ויזת מומחים המונפקת לחברות ישראליות שמוכיחות כי נתקלו בקושי למצוא לעובד הזר מקביל בישראל.
- בשר מתכנתים
- איך עדיין חסרים אלפי מתכנתים?
- "יש חוסר של 10,000 מתכנתים בארץ, חלק מפעילותנו תעבור לאוקראינה"
הקלה כזו צפויה להביא עמה רק עוד כמה עשרות עד מאות אחדות של מומחים מחו"ל, ותהיה רחוקה מלהציף את השוק באלפי מתכנתים. אין בתוכנית זו כוונה להחליף עובדים קיימים, אלא רק לסייע לחברות לאתר מומחים מחו"ל בתחומי טכנולוגיה צרים שבהם אין די עובדים ישראלים.
תוכנית להבאת עובדי הייטק זרים הועלתה לפני משרדי הממשלה בעשרות פורומים ושדולות במשך השנים האחרונות, על ידי מגוון שדולות כמו איגוד תעשיית התוכנה והאלקטרוניקה, איגוד תעשיות ההייטק (IATI) ושדולת חברות ההייטק הצומחות.
הפגישה בוועידת הסייבר שכנעה את נתניהו להתערב
מה שהשפיע על נתניהו יותר מכל היתה פגישה שערך עם תשע חברות סייבר בוועידת הסייבר הלאומית בסוף החודש שעבר, ובה הוצגה לפניו מצוקת גיוסי העובדים. ענף הסייבר אמנם הצמיח בישראל מאות חברות שגייסו מאות מיליוני דולרים, אך הן מוצאות את עצמן נלחמות על אותם העובדים, מתי מעט מומחים בוגרי היחידות הטכנולוגיות.
על פי התוכנית שגיבש מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר, יינתנו, כאמור, הקלות בקבלת ויזות מומחים, הניתנות כבר כיום על ידי רשות האוכלוסין במשרד הפנים לחברות שמבקשות להביא מומחים שקשה למצוא כמוהם בישראל, שלא כמו ויזות העבודה הניתנות לתחומי הסיעוד, החקלאות והמסעדנות. חברות ישראליות משתמשות בוויזה כדי להביא לישראל מנכ"לים זרים, יושבי ראש או חברי דירקטוריון, רופאים מומחים או יועצים בתחום קידוח הגז והנפט.
אלא שהדרך שעוברות החברות בהשגת ויזה כזו למומחים מוזמנים היא ארוכה ומפרכת: המסמכים שהחברות והמועמדים הזרים חותמים עליהם הם ארוכים ומפרכים ולא כתובים באנגלית; עלות כל ויזה לחברה נאמדת בכ־12 אלף שקל; הליך האישור רצוף בירוקרטיה מורכבת שאורכת שלושה חודשים וחצי, ובמסגרתה נדרש המועמד הזר להגיע אל הקונסול הישראלי ולהציג לו את קורות חייו ומסמכים מקצועיים שונים.
נוסף על ההליך המורכב להוצאת הוויזה, גם הארכתה אינה מקלה על העובדים הזרים ועל מעסיקיהם. הוויזה ניתנת לתקופה של שנה בלבד, ואחריה העובד נדרש להאריך אותה בכל שנה, עד מקסימום של 63 חודשים (יותר מחמש שנים ושלושה חודשים), ומעבר לכך נדרשת חתימה מאחד משלושה שרים: שר הפנים, הכלכלה או האוצר.
גרונר. גיבש את התוכנית צילום: שרונה מזליאן- לוי קיצור הבירוקרטיה או הפחתת העמלות לחברות
עו"ד שי נמרודי, שמתמחה בניוד מומחים במחלקה הישראלית של משרד קן-תור-עכו, סבור כי יש מקום להקל על חברות ההייטק: "ההקלה יכולה לבוא באגרה שמשלמות החברות על הבאת מומחים, או בקיצור מהותי של זמן קבלת האישור מחודשים לשבועות. אפשר גם לפשט את המסמכים לעובדים הזרים וגם לחסוך למועמדים את הטרחה שבנדידה עד משרדי קונסול ישראל במדינת המקור".
"החקיקה כיום כבר בנויה בצורה שמונעת הצפה של השוק בעובדי הייטק רגילים", אומר ל"כלכליסט" יוסי נער, מייסד משותף בחברת סייבריזון ומנהל המרכז הישראלי שלה, שגם נכח בשיחה עם ראש הממשלה, "אבל יש תפקידים שקשה מאוד למצוא להם את המועמדים הרלבנטים, וגם כאן החקיקה מפריעה משום שמלכתחילה קשה להביא לישראל עובד שאינו יהודי, וכשהוא כבר כאן קשה להשאירו לאורך זמן. ישראל היא מדינה חדשנית, אבל היא סובלת מבריחת מוחות ומגבילה את עצמה אך ורק לטאלנט הפנימי שלה, וצריכה לפעול לפי המודל האמריקאי שבו מדינה מושכת מוחות מוכשרים ומצטיינים ממדינות מפותחות.
"הכוונה אינה להציף את השוק בעשרות אלפי עובדים מהודו שיחליפו את מפעלי ההייטק בחו"ל, אלא להביא לכאן רק את האנשים המוכשרים והטובים ביותר בתחומים שקשה למצוא כאן, כמו בשדות מסוימים בפיזיקה, מתמטיקה או מדעי החיים".
