פלייסטיישן וגיר: בתי ספר בעולם מאמצים את שיעורי הגיימינג

תלמידי תיכון בעיר ברגן שבנורבגיה הפכו החודש למושא קנאתם של מיליוני תיכוניסטים ברחבי העולם. מעתה הם יוכלו לקבל שיעורי גיימינג ולשחק בתחרויות ספורט דיגיטלי במסגרת הלימודים כדי לשפר את יכולותיהם המוטוריות, האסטרטגיות והטקטיות ואת מיומנותם בעבודת צוות. תוכניות דומות פועלות גם בארצות הברית ובאוסטרליה, אז למה לא בישראל? 

לפי אגודת הגיימרים המקומית GameIS, שיעור השחקנים בישראל הוא מהגבוהים בעולם, וכך גם מספר שעות המשחק של גיימר ישראלי ממוצע. במקביל, ענף הקורסים לתלמידים במשחקי תפקידים כמו "מבוכים ודרקונים" — תחום משיק למשחקי הווידיאו — מפותח במיוחד בארץ. אלא שענף הגיימינג המקומי עדיין נמצא מתחת לרדאר של מקבלי ההחלטות, ברמה הארצית, העירונית והבית־ספרית.

שיעור גיימינג במרילנד, ארה"ב צילום: Howard County Library System

בעולם הבינו בעשור האחרון שמדובר בתעשייה שראוי לתמוך בה, ומדינות כמו דרום קוריאה, איסלנד וצ'כיה מעניקות הטבות מס לחברות משחקי וידיאו. בארץ זה לא קורה, ומשרד התרבות והספורט עדיין אינו מכיר בספורטאים דיגיטליים כראויים למימון ולתמיכה, אף שמדובר בתופעה תרבותית שרק צומחת. התוצאה היא שמעטים השחקנים הישראלים שרשמו הצלחה בתחרויות עולמיות.

הילדים בישראל נחשפים באופן ממוסד לספורט כל הזמן: בשיעורים בבתי הספר, בחוגים ובמסגרות מקצועיות, שרבות מהן נתמכות בכספי עירייה. אף אחד לא מציע להחליף את הכדור בפלייסטיישן, אבל הדוגמאות בעולם מראות שאפשר לרתום את "League of Legends" ומשחקים אחרים להתפתחות התלמידים. ואם הם יהיו טובים, הם יוכלו להגיע להישגים בינלאומיים מעוררי גאווה לא פחות מחבריהם האתלטים.