$
חדר מחשבים

תפוס אותי אם תוכל: ניטור הונאות, אתגר העתיד

חברות רבות אינן מיישמות שיטות לניטור הונאות פיננסיות, למרות הסיכון הכרוך ללקוחות

יואל הכט 17:0817.11.15
פרנק אבגנייל, שעל דמותו מבוסס סרטו של סטיבן שפילברג "תפוס אותי אם תוכל", ביצע את ההונאה הראשונה שלו בגיל שש עשרה. הונאה פשוטה של חיוב כרטיסי אשראי שהיה שייך לאביו בסכום של 3,400 דולר. עד גיל עשרים ואחת, במשך 5 שנים, הספיק לזייף המחאות ב-26 מדינות בסכום של כ-2.5 מיליון דולרים. פרנק נתפס בצרפת ב-1969, נשפט בארה"ב ונדון ל-12 שנות מאסר. ב-1974 שוחרר על תנאי וסייע לרשויות האכיפה במאבקם בפשעים פיננסים.

45 שנים מאוחר יותר וכאילו לא נלמד דבר. השבוע הגישה התביעה בארה"ב כתבי אישום נגד שלושה ישראלים בגין ביצוע עבירות הונאה בהיקף נרחב , הכוללות פריצה למחשבי ג'יי. פי. מורגן שבאמצעותה השיגו מאות מיליוני דולרים. השלושה מואשמים בין היתר בפריצה למחשבים, גניבת זהויות, הימורים בלתי חוקיים באינטרנט ובקשירת קשר לביצוע הלבנות הון.

 

עד כמה החברות הפיננסיות מגנות על הלקוחות שלהם? עד כמה החברות הפיננסיות מגנות על הלקוחות שלהם? צילום: cc-by d70focus

 

היקף הפשיעה הפיננסית בחברות פיננסיות ברחבי העולם, מוערך, רק בעשור האחרון, בהרבה יותר ממיליארד דולר. בדרך כלל חולפת תקופה של שנתיים וחצי מביצוע הפשע ועד לגילויו. הפשיעה הפיננסית כוללת: הונאות, הלבנת הון, מעילות פנימיות, התחזות לאחר, זיוף, סחיטה, קבלת דבר במרמה, שוד , ביצוע עסקה לא מורשה, פגיעה בפרטיות ועוד.

 

בישראל, היקף ההונאות בעשר השנים האחרונות, הן בבנקים והן בחברות ביטוח, גדול ממיליארד שקל. מלבד הנזק העצום שהן גורמות לשורת הרווח, יש לפשעים פיננסיים בכלל ומעילות פנימיות בפרט השלכות דרמטיות על ארגונים עסקיים, לרבות המשך קיומם. המשטרה וגורמי אכיפה אחרים אינם יכולים להחליף גופים עסקיים בשמירה על עצמם. לכן, כל הגופים העסקיים צריכים להתייחס ברצינות רבה למאבק בפשיעה הפיננסית ולו רק כדי לשרוד.

 

השיטות המשמשות כיום לאיתור פעולות חשודות בפשיעה פיננסית נבחנו בסקר של ACFE ונמצא כי ב-42% מהמקרים, גילוי הפשיעה היה ע"י הלשנות, 16% התגלו ע"י סקרים ניהוליים, 14% ע"י ביקורת פנים ו-7% התגלו בגלל טעות של הפושע. רק 4% מהפשעים הפיננסים התגלו באמצעות ניטור יומיומי של המערכים הארגוניים.

 

המאבק בפשיעה פיננסית איננו רק עניינן של הרשויות. הפשיעה משפיעה בכל רחבי הארגון העסקי. לעיתים, הנזק הכספי מהונאה חיצונית או מעילה פנימית הוא כה גדול, שגופים עסקיים פשוט קורסים. האחריות לאיתנות הגוף העסקי היא נחלת ההנהלה הבכירה אשר מחויבת לחזק את התהליכים הפנימיים ואת מערכות הבקרה של הארגון על מנת למנוע פעילות של פשיעה פיננסית ככל האפשר.

 

יתר על כן, לקוחות יעדיפו חברות המחויבות לשמור עליהם מפני פשיעה פיננסית, מנהלות בקרה, מבצעות חקירות ופועלות באופן אקטיבי כדי לשמור על רכושם, פרטיותם, כספיהם ואף עליהם עצמם. חברות שתזנחנה את המאבק בפשיעה פיננסית תמצאנה את עצמן מחוץ לתחרות וללא לקוחות.

 

לצד מניעת הפשיעה הפיננסית בשיטות הקיימות, יש צורך להחדיר טכנולוגיות עתירות ביצועים כדי לזהות במדויק את הפשיעה הפיננסית הבאה לפני שתתרחש השפעה מהותית על הארגון. במרבית הארגונים קיימים נתונים בהיקף אדיר. יחד עם אנליטיקה מתקדמת ויישום שיטות איתור וחקירה חדשים אפשר לקבל ערך רב מהמאבק בפשיעה הפיננסית. ארגון שלא יפעל במאבק בפשיעה פיננסית ייתפס בקרב לקוחותיו הקיימים כחסר אחריות וזרם הלקוחות החדשים - מהסוג שאותו יעדיף הארגון - עלול להצטמצם עד שיעלם כליל.

 

הכותב הוא מנהל תחום סיכונים ב-SAS ישראל
בטל שלח
    לכל התגובות
    x