המאגר הביומטרי בלם רק 2 זיופי זהות

הרשות לניהול המאגר הביומטרי טוענת בדו"ח שפרסמה כי מאז שהוקם המאגר הביומטרי נמנעו תודות למאגר 1,023 ניסיונות להנפיק תעודות זהות ודרכונים עם נתונים שגויים. ואולם, ניתוח "כלכליסט" מעלה שמאז תחילת הפיילוט דווח רק על שני מקרים לכל היותר שבהם בלם המאגר ניסיון לגניבת זהות. עוד עולה מהדו"ח כי עד יוני 2015 הצטרפו למאגר הביומטרי כ־733,000 איש.

את הנתונים הפיצה הרשות בדו"ח חצי־שנתי שפורסם בראש השנה המתייחס לחודשים ינואר־יוני 2015.

על פי הדו"ח, מאז תחילת פעילות פיילוט המאגר ביולי 2013 ועד לסוף יוני 2015 נמנעה הודות למאגר הנפקתן של יותר 1,023 תעודות זהות ודרכונים חכמים. "המשמעות היא כי נמנעה הנפקת מסמכי זיהוי אשר היו כוללים נתונים ביומטריים שגויים. בחלקם מקרים אשר הינם בוודאות ניסיונות להרכשה כפולה ולקבלת תעודה בזהות בדויה”, נטען בדו”ח.

על פניו נשמע המספר גבוה ומפחיד, ואולם יש להעמיד אותו בהקשר הנכון. ראשית, עד לפרסום הדו"ח ביוני 2015 הצטרפו למאגר הביומטרי 732,964 איש. כלומר, שיעור ניסיונות גניבת הזהות מבין האנשים שרשומים במאגר עומד על 0.14% לכל היותר. ואולם, בפועל המספר נמוך עוד יותר, שכן המספר של מקרי ההנפקה שנעצרו כולל גם מקרים שבהם נמנעה הנפקה מסיבות תפעוליות.

על פי הדו"ח, 566 הנפקות נעצרו מכיוון ששתי טביעות האצבע של המצטרף למאגר היו זהות זו לזו (כלומר, המצטרף סרק בטעות את אותה האצבע פעמיים, במקום אצבע ימין ואצבע שמאל), 285 הנפקות נעצרו בגין נתונים לא תקינים (כגון טביעת אצבע שהמערכת לא מצליחה לעבד) ו־3 הנפקות נמנעו בשל טעות שווא של המערכת — מה שמותיר כעת 169 מקרים בסך הכול שבהם ייתכן שנמנעה הנפקה בגין גניבת זהות.

עמדת פיילוט להרשמה למאגר הביומטרי

מבין המקרים הללו, ישנם 149 מקרים שבהם נמנעה ההנפקה מכיוון שנתונים ביומטריים של אדם שהתקבלו בבקשה לחידוש תעודה לא היו דומים לנתונים שהתקבלו בבקשות קודמות שלו, ו־20 מקרים שבהם נתונים ביומטריים היו דומים לנתונים של אדם אחר שכבר נמצא במאגר. עוד אומרים ברשות כי 169 המקרים ההלו כוללים ניסיונות התחזות לצורך קבלת תיעוד במרמה, אך מציינים שהוא מכיל גם מקרים שבהם שני אנשים שונים שקיבלו בטעות את אותה זהות — תאומים שקיבלו בטעות אותה זהות או אדם אחד שקיבל בטעות שתי זהויות שונות.

רק שני ניסיונות בפועל

אז כמה מקרי התחזות היו בפועל? על מנת למצוא את המספר המדויק צריך לנבור קצת יותר לעומק בדו"ח הרשות הביומטרית, עד שמגיעים לרשומה שמכריזה "ניסיונות התחזות לצורך קבלת תיעוד במרמה (מקרה אחד)” המתייחסת לכל הנראה לתקופה שבה עוסק הדו"ח (ינואר־יוני 2015), ולא לתקופת הפיילוט כולה.

מקרה זה מצטרף למקרה נוסף אחד בלבד שבו מדווח על ניסיון שנעשה לגניבת זהות (שבו היו מעורבים, אגב, תאומים). כלומר, לאורך כל תקופת פיילוט המאגר הביומטרי דווח רק על שני ניסיונות לגניבת זהות, שיעור של 0.0003% מכלל האזרחים שרשומים במאגר הביומטרי.

שיעור נמוך זה, עם זאת, עדיין לא עונה על השאלה המרכזית בנוגע להיקף תופעת זיופי הזהות בישראל. ניתן לטעון בקלות שמכיוון שמדובר עדיין בתקופת פיילוט, הנתונים שנוגעים למאגר אינם מייצגים את היקף התופעה האמיתי, שכן פושעים יעדיפו לזייף תעודות רגילות כל עוד הדבר אפשרי.

מאגר בסימן שאלה

ואולם, מניעת גניבת זהות מצוינת שוב ושוב כעילה המרכזית להקמתו של המאגר הביומטרי. עם זאת, מבחינת הנתונים ניתן להסיק שהיקפה של תופעה זו אינו משמעותי כלל וכלל וששיעורה הוא רק שברירו של אחוז ביחס לכלל האוכלוסייה בישראל. בהתחשב בסכנות הרבות של המאגר הביומטרי, החל מפגיעה פוטנציאלית בפרטיות ובחירויות האזרחים ועד הסכנה

המוחשית של דליפת המאגר, יש מקום לדון לעומק בסוגיית נחיצותו של המאגר.

מהרשות לניהול המאגר הביומטרי נמסר בתגובה: “המטרה המרכזית במעבר לתיעוד חכם המבוסס על מאגר ביומטרי הנה לאפשר זיהוי וודאי של מבקש התיעוד ועל ידי כך לוודא כי נושא התעודה הוא בעל הזהות האמיתית היחידי.

לגבי מספר המקרים של זיוף זהות מכוון שנתפסו מאז הקמת המאגר הביומטרי: כל עוד לא מדובר בחוק מנדטורי המחייב את כלל אזרחי ישראל להנפיק תיעוד ביומטרי אשר הנתונים הביומטריים עליו הוא נסמך נשמרים במאגר, מן הסתם אנשים העוסקים בטרור או בפשיעה כלכלית לא ינפיקו תעודה ביומטרית. הרשות מגישה את דיווחיה המפורטים בשקיפות מלאה. הדו"חות כוללים נתונים המאפשרים לכל בר דעת להבין את הפעילות המקצועית המבוצעת ברשות. הפעילות כולה מפוקחת ומבוקרת על ידי מגוון גורמים חיצוניים מקצועיים, שהגישו לאחרונה דיווחים אשר מבהירים בצורה חד־משמעית כי הוכחה נחיצות המאגר".