דו"ח טכנולוגי
כל הרשת של צפון קוריאה בפוסטר אחד
איך נראית הרשת של המדינה המשוגעת בעולם, מטרידי נשים הם לוזרים במובן המילולי של המילה והלקוחות דווקא מראים שהם מוכנים לשלם על תשתיות רשת מהירות יותר; וגם: גוגל מציגה - כך ייעשה לעובדת שפרסמה את משכורות חבריה
הכל נכנס לפוסטר
צפון קוריאה היא הזוכה המאושרת בתוך המדינה המטורללת בעולם מזה חמישים שנה. שם, למשל, שכללו הקומוניסטים את טכניקות שטיפת המוח. היא סגורה לעולם, מרעיבה את אזרחיה, סוגדת לשליטים שלה. ובל לא נשכח, צפון קוריאה טוענת שמייסד שושלת השליטים שלה הוא הנשיא הנצחי (על אף שהוא מת כבר איזה 20 שנה), ושאבותיו רכבו פעם על חד-קרן, ושהשרידים של אותו חד-קרן נמצאו. אני לא צוחק.
רשימת כל האתרים הזמינים בצפון קוריאה. כן, יש כאן פחות משלושים. כן, זאת הרשימה המלאה המדינה הזו כל כך מבודדת, שכמה פליטים ממנה מנסים מדי פעם לשלוח בלונים פורחים עם מידע מדרום קוריאה לצפון – והפעולה הזו מחרידה את רשויות הבטחון בדרום קוריאה, כי לא ברור להם מתי משלוח מידע כזה יגרום לצפון לצאת למלחמה. מה שלגמרי יכול לקרות.
אז איך נראית האינטרנט בצפון קוריאה? ובכן, אין ממש כזו. אף שהמשטר מחזיק בחשבון טוויטר משעשע למדי, אם אתם בקטע של פרודיות סובייטיות, הרוב מהוחלט של תושבי צפון קוריאה לא יכולים לגלוש ברשת. הם יכולים לקבל גישה רק לסוג של אינטראנט לאומי, וגם זה נמדד במשורה.
צלם מסינגפור, ארם פן, ערך לאחרונה סיור בצפון קוריאה וצילם כל מה שראה – טוב, כל מה שהרשו לו. בין השאר, הוא מצא פוסטר שמכיל את כתובות האינטראנט של כל האתרים של צפון קוריאה. זה מעין שירות לציבור שאומר לצפון קוריאנים אילו מספרים להקליד – אין שם מאגר כתובות DNS – כדי להגיע למספר המצומצם מאד מאד של אתרים שזמינים להם.
מה שמדגיש שוב שאם יש לך ממשלה דפוקה מספיק, היא לגמרי יכולה לעצור את האינטרנט.
לוזרגייט
עכשיו זה רשמי: גברים שמטרידים נשים בפורומים מקוונים הם לוזרים, במובן המילולי ביותר של המילה.
מתוך משחק הוידאו האלו 3
חוקרים בחנו את השאלה האם יש מתאם בין היותו של אדם מיזוגן ובין היותו לוזר. הבדיקה היתה אמפירית לחלוטין: הם בחנו אלפי משחקים, תוצאות המשחק שלהם, המיומנות של השחקנים השונים, ואת ההערות שהגיימרים העירו במהלך המשחקים.
המסקנה היתה חד משמעית. גברים הפגינו, ככלל, אדיבות זה כלפי זה. גברים שהצליחו במשחק, חלקו מחמאות עם השחקנים האחרים, בין אם היו גברים או נשים. אבל גברים שנכשלו במשחק, שביצעו פחות טוב מאחרים, שלחו את רוב התגובות המיזוגניות והארסיות לנשים. החוקרים גם הראו מתאם ברור בין מיומנות נמוכה במשחקי וידאו ואלימות מילולית כלפי נשים.
החוקרים התמקדו במשחק Halo 3, שלהערכתם מהווה סימולציה טובה של המצב בפורומים שורצי מיזוגניה נוסח רדיט, פורצ'אן וכו': יש בו שיעור ניכר של שחקנים גברים ביחס לנשים. בדיקה של האתר של רדיט שמוקדש למשחק, למשל, מעלה שכ-95% מהכותבים הם גברים. בשנים האחרונות יותר ויותר גיימריות הצטרפו לקהילת היילו. לשחקנים מיומנים זה לא הפריע. שחקנים גרועים, עם זאת, חשו חרדת ביצוע לאחר שהם נדחקו לאחור – והתגובה שלהם היתה צפויה.
הלקוחות דווקא משקיעים
בארה"ב יש מונופול דומה מאד למצב בשוק התקשורת הישראלי: מספר מצומצם של חברות ענק שולטות על חלקים נרחבים של ארצות הברית. כשלא בא להן לחבר אזור, הן לא מחברות אותו. התוצאה היא שבארה"ב קם זן חדש של ספקיות רשת מקומיות: חברות שהוקמו כדי לשרת אזורים מסוימים, הרבה פעמים במימון של התושבים. התופעה הזו כל כך מפחידה את המונופוליסטים, שהם פעלו על מנת להעביר שורה של חוקים שיאסרו על כך.
סיבים אופטיים צילום: shutterstock עכשיו מצא מחקר של משרד החקלאות האמריקאי – תהרגו אותי אם אני יודע למה זה דווקא משרד החקלאות האמריקאי – שספקי השירות המקומיות האלו משקיעות הרבה יותר בסיבים אופטיים מהיריבות הגדולות שלהם. המשתמשים רוצים, המשתמשים הם גם המשקיעים, ועל כן זה מה שקורה. ההשקעה של חברות הענק בסיב אופטי, מצד שני, קטנה ביחס. אחרי הכל, הלקוחות שלהם הם קהל שבוי. מה תעשה להם?
בארה"ב נותנים כעת מענקים לחברות הקטנות האלה, כדי שהן יוכלו לשרת את מי שתאגידי הענק לא רוצים לשרת.
קצרצרים
1. אריקה בייקר, מהנדסת בגוגל, עשתה מעשה חריג: היא יצרה דף נתונים של המשכורות של חבריה לעבודה. הדף הפך לסנסציה בקרב עובדי החברה והופץ בקרב חלק ניכר מהם. זמן קצר לאחר מכן, זומנה בייקר לשיחה אצל המנהל שלה, ששאל אם היא חושבת שלא יהיו לכך השלכות. בייקר ציינה בשלווה שעל פי חוק, אסור לפגוע בעובד משום שהוא מפרסם את המשכורת שלו. זמן קצר לאחר מכן, היא גילתה שהבוס שלה פוסל פעם אחר פעם בונוסים שהיא מקבלת מעובדים אחרים – השיטה בגוגל מאפשרת לעובדים להמליץ על עובד אחר לבונוס, וכל המלצה כזו מכניסה לעובד 150 דולר. לגוגל, נזכיר יש מדיניות שכר בלתי שוויונית במוצהר, אבל מסתבר שהמנהלים מתקשים לקבל את העובדה שהעובדים מדברים על כך. בייקר אומרת שלהערכתה, המידע בעמוד סייע לכמה עובדים לקבל העלאות שכר. זה, כנראה, מה שמביא להנהלה את הסעיף.
2. משטרת בריטניה פשטה על הבית הלא נכון בחיפוש אחרי פדופיל... בגלל שגיאה בהקלדת כתובת מייל. המשטרה חיפשה אחר אדם שחיפש פורנו ילדים באמצעות רשת חברתית, טעתה בהקלדת כתובת המייל שלו – והסתערה על הבית הלא נכון. המבקר של המשטרה החליט שלא לפרסם פרטים נוספים, בין השאר מחשש לפגיעה בפרטיות של האדם שעל ביתו הסתערה המשטרה.
3. כשלושה חודשים אחרי יציאתו לשוק של שעון אפל, לא נראה שהוא ממריא - לפחות מבחינת היצע האפליקציות. למרות שמנהלים באפל ניסו לשדל את פייסבוק להוציא אפליקציה רשמית לשעון, עד כה הרשת החברתית מסרבת. בכיר בפייסבוק אמר שהחברה לא יודעת איך ליצור אפליקציה למסך זעיר כל כך, שאיכשהו תספק חוויית משתמש סבירה. להערכתו, משתמשים יעדיפו לשלוף את הסמארטפון שלהם כדי לקרוא ולכתוב בפייסבוק. החברה הוסיפה שהיא עדיין בוחנת את שעון אפל – אבל נזכיר כי היא בעבר היאכבר בנתה גרסאות למסנג'ר ולווטסאפ עבור מערכת ההפעלה אנדרואיד Wear.
חליפת החלל של ניל ארמסטרונג עוברת שחזור 4. מוזיאון האוויר והחלל של ארה"ב רוצה להציל את חליפת החלל של ניל ארמסטורנג, האיש והצעד הגדול לאנושות. לשם כך הוא צריך 500,000 דולר. כדי להשיג את הכסף, וכנראה כדי להוכיח שהמוזיאון מחובר להווה, פתח המוזיאון ביום השנה ה-46 לנחיתה על הירח קמפיין קיקסטארטר לגיוס הכסף. המטרה של הפרויקט היא לשמר את החליפה, שסובלת מהתדרדרות במצבה; דובר המוזיאון ציין שהחליפה נועדה רק לאפשר לארמסטרונג לצאת אל הירח ולחזור ממנו, לא לשרוד מאות שנים. הם ינסו לשנות את זה.
