מהו אקזיט ישראלי בעיניך?

ענף ההייטק הישראלי רשם 48 מיזוגים ורכישות בסכום כולל של 4.98 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה - היקף כה גבוה שהוא עקף את הסכום שנרשם בכל השנה שעברה (4.93 מיליארד דולר). כך טוען דו"ח שפרסמה אתמול חברת המחקר IVC בשיתוף עם פירמת עורכי הדין מיתר ליקוורניק. ואולם, ההגדרה של חברה ישראלית ב־IVC היתה רחבה מדי, וכללה חברות שקשה להחשיב כישראליות.

ראשית, כחמישית מסכום האקיזטים הכולל נזקף לזכותה של פאנדטק, שנמכרה במרץ האחרון לידיה של חברת הטכנולוגיה הפיננסית DH תמורת 1.25 מיליארד דולר. אלא שהחברה נמכרה כבר ב־2011 על ידי משקיעיה הישראלים ב־390 מיליון דולר, והועברה מקבוצת אי.די.בי לידיה של GTCR האמריקאית, והיא זו שמכרה אותה במרץ האחרון. ואף ששורשי החברה בישראל, היא מעסיקה כאן רק 300 עובדים מתוך 1,600 עובדיה בעולם.

שנית, IVC החשיבה בשוגג את העברת מחלקת הפיתוח של קומברס לידי טק מהינדרה ההודית כמכירה. לפי IVC, קיבלה קומברס 175 מיליון דולר על העסקה, אף שבפועל היא דווקא שילמה עליה 221 מיליון דולר לטק מהינדרה עבור עבודות הפיתוח שהיא מספקת לה במיקור חוץ.

כולל חברות שנוסדו בחו"ל

במחקר נכללות גם Eat24 שנוסדה בעמק הסיליקון בידי ישראלים, אך לא מחזיקה במשקיעים ישראלים, ו־Travelfusion שנמכרה ל־Ctrip תמורת 160 מיליון דולר, שנוסדה ופועלת בבריטניה, ורק חלק מבעלי המניות בה הם ישראלים - יוסי מולדבסקי וסימי אפרתי שהשקיעו דרך קרן סמוראי שבבעלותם.

IVC סוקרת לא רק חברות ישראליות, אלא גם כאלה שנוסדו בידי ישראלים בחו"ל ומכלילה אותם תחת הסקר שלה מדי שנה. מחד, יש בה הכללת יתר של חברות לא ישראליות. מאידך, יש צדק בהכללת כלל התשואות שמייצרים ישראלים בארץ ובניכר לבעלי המניות שלה, ישראלים או זרים. בצורה זו, ניתן גם לאמוד את אובדן התשואה למשקיעים ישראלים שהיו יכולים ליטול חלק באקזיט, וכן את אובדן הערך למשק הישראלי בעצם בחירתם של היזמים להקים את החברה בחו"ל.

שלמה וקס מנכ"ל איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה צילום: אוראל כהן

ענף בצומת מסוכן

שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה הישראליות, מתנגד להתמקדות בתעשיית הסטארט־אפים וביכולתן להמכר לחברות זרות. "עם כל הכבוד לאקזיטים, סטארט־אפים מעסיקים רק קומץ קטן של יזמים, אנשי פיתוח ומשקיעים", הוא אומר. "צר לי להרוס את החגיגה, בעוד אומת הסטארט־אפ מוכרת את עצמה לדעת, תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת היום בצומת סואן ומסוכן עם סכנת ירידה מיצוא בהיקף של 27 מיליארד דולר בשנה, לצד סגירת מפעלים ופיטורי אלפי עובדים בשנתיים האחרונות והתמודדות עם שער שקל־דולר לא ריאלי. כל אלה עלולים להביא את ישראל לאיבוד יתרונה הטכנולוגי, מה שישפיע על המשק כולו".

ואכן, חלק מהסקטור אותו מייצג וקס, זה של מרכזי הפיתוח הזרים והחברות הישראליות הגדולות, חווה סטגנציה יחסית ופיטורים. השבוע זומנו לשימוע במשרדי חברת השבבים האמריקאית מארוול כ־180 עובדים מחטיבת המובייל, שנה לאחר שפוטרו מהחברה עוד 200 איש. גם קומברס מקצצת במספר הפעילויות והעובדים שלה ומעבירה כ־270 עובדים לטק מהינדרה ההודית, בנוסף לגל פיטורים של עשרות עובדים שבוצע קודם לכן. ענקית השבבים האמריקאית ברודקום שמעסיקה בישראל 800 עובדים נמכרה לאחרונה לחברה הסינגפורית אוואגו, ורבים מהם חוששים למקום עבודתם.