פייסבוק בכנסת: אין אנו אחראים לשיימינג, לא נפתח פה שירות לקוחות
הרוחות סערו בישיבת המדע והטכנולוגיה, בדיון בסוגיית אחריות החברה למקרי בריונות רשת. לפי נציגי פייסבוק, כלי הדיווח הקיימים טובים דיים. לעומתם, זעמו הח"כים ואמרו כי מענה מקוון אינו מספיק ושהגיע הזמן שתהיה כתובת אמיתית לתלונות בארץ
- מדינת ישראל נגד ביריונות הרשת: "לחסום את אפליקציית סיקרט"
- אמנות הבריונות: הטרולים מסובבים את טוויטר סביב אצבעם
- התאבדות המנהל לא תעצור את השיימינג הבא בפייסבוק
מילנר הסביר כי המדיניות של פייסבוק זהה בכל העולם וכי המערכת שמפעילה החברה לצמצום בריונות רשת טובה יותר מכל נציגות מקומית. "אני יודע שאתם דואגים שאין לכם כתובת בארץ", אמר. "אבל אם יש למישהו בעיה אפשר לדווח על כך דרך פייסבוק והבעיה תטופל".
ג'ולי דה-ביילאנקורט, ראש תחום גלישה בטוחה בפייסבוק לאזור אירופה והמזה"ת, הסבירה כיצד מתמודדת החברה עם פוסטים בעיתיים: "ראשית, אנחנו צריכים שיהיו לנו כללים ברורים בנוגע למה שמותר ואסור בפייסבוק. שנית, בעשור האחרון פיתחנו כלים שמאפשרים לקהילה לדווח על מקרים מסוימים ואנחנו גם מגייסים משאבים כדי להסביר למשתמשים איך אפשר לקבל סיוע ותמיכה. יש לנו גם אפשרות של משוב. אנחנו מבקרים במדינות רבות ושמחים לקבל משוב על התרבות המקומית כדי להבין איך נוכל לסייע ולכן אנחנו כאן היום. אם קרה מקרה מטריד אנחנו רוצים שהמשתמשים יקבלו את מלוא התמיכה ויש לנו צוותים שפועלים לשם כך. גם הבטיחות של מתבגרים היא נושא מאוד חשוב".
היא הסבירה שהרשת החברתית לא מאפשרת יצירת פרופילים מזויפים, התנהגות פוגענית, פגיעה באנשים ע"ב מגדר, דת, מוצא, לאום וכיו"ב והגדירה את מדיניות החברה כמדיניות אפס סובלנות לנושא.
"הרשתות החברתיות יתערבו אם תוטל עליהן אחריות פלילית"
חברי הכנסת התנגדו להתנערות פייסבוק מאחריות. ח"כ מיכל רוזין (מרצ) טענה שצריך להתקיים איזון בין חופש הביטוי וחופש הביזוי: "פייסבוק לא יכולה להתנהל כארגון מסחרי גרידא, יש לה אחריות חברתית, ויש לה את הכוח לתת לנו כלים להתמודד עם תופעות של אלימות וביריונות", אמרה. רוזין הזכירה שתופעת השיימינג אינה בהחלט שלילית ונתנה כוח לאנשים מוחלשים שלא תמיד מקשיבים להם. ועדיין, סברה כי לפייסבוק יש אחריות בנושא.
ח"כ רויטל סווייד (המחנה הציוני) אמרה כי הרשתות החברתיות יתערבו רק אם תוטל עליהן אחריות פלילית למקרי אלימות ברשת שהובילה לפגיעה - ואף יזמה הצעת חוק בעניין. "כל נער שישי עובר פגיעה של שיח אלים ברשת, אז אנחנו חייבים לבוא ולהגיד די", אמרה. "אנחנו נבוא וניכנס לכיס העמוד של פייסבוק. וזה נכון גם לחברות אחרות כמו גוגל".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), יו"ר הוועדה, אמר שתמיכה מקוונת מרחוק זה ממש לא מספיק ושאל את מילנר האם החברה לא פותחת משרד מקומי שיטפל בפניות הציבור בארץ משום שהיא חוששת מהכפפתה לדין הישראלי.
"אנחנו לא מאמינים שזה יעזור לנו לספק שירותים טובים יותר", ענה מילנר. "אנחנו רוצים להשתמש בטכנולוגיה ובעובדים כדי למיין דיווחים. אם יהיה לנו מספר טלפון, הזמן שיידרש לנו על מנת להשיב לדיווחים יהיה הרבה יותר ארוך ויהיה סיכוי גבוה יותר לטעויות. אם אתם משתמשים בפייסבוק תדווחו דרך האתר ואנחנו נגיב במהרה. במידת הצורך גם ניצור קשר עם המשטרה המקומית. אנחנו עושים את זה כל שבוע".
"צריך מנגנון שייתן מענה"
ח"כ מקלב לא קיבל את הסברי פייסבוק ואמר כי הוועדה מצפה שהרשת החברתית תמצא דרך נוחה יותר לקבלת תלונות ישירות מהמשתמשים בארץ. "אדם שנפגע ומתנהל נגדו שיימינג צריך מישהו שיתמוך בו. צריך לייצר מנגנון שייתן מענה, כמו ער"ן אבל משהו שהוא וירטואלי יותר".
בלט בדיון אבי לן, מפעיל עמוד הפייסבוק "סטטוסים מצייצים" אותו סגרה הרשת החברתית בעקבות הפרת כללי השימוש בה. לן ניצל את ההזדמנות כדי לקרוא חמס והכעיס את חברי הוועדה - שטענו שהמקרה שלו אינו רלוונטי לדיון. "אני קורבן של פייסבוק", זעק. "הקדשתי חמש שנים כדי ליצור דף שהיה הצלחה מסחררת. לפני חצי שנה פייסבוק החליטו לסגור את הדף. אני רואה את עצמי כקרבן של בריונות כיוון שהבריון הוא פייסבוק...הקדשתי חצי שנה מחיי כדי למצוא בן אדם אחד מפייסבוק שיביט לי בעיניים וישמע את הסיפור ואת הכאב שלי. לא נמצא בן אדם כזה".