טכנוסטלגי: יש פיתרונות אינסטנט - פולארויד חוזרת לתמונה

רוב התיכוניסטים שמשתמשים בפילטרים של אינסטגרם כדי להעלות עוד סלפי כנראה לא יודעים מה מקור המראה המיושן-בכוונה של התמונות באפליקציה. הוריהם, מנגד, זוכרים מצוין את מצלמות האינסטנט החד פעמיות של פולארויד, שצברו פופולריות אדירה בשנות השבעים ונדחקו מאז הצידה בגלל מהפכת הדיגיטל ולאחריה מהפכת הסלולר.

החברה, שהיתה אחת החדשניות והמשמעותיות ביותר בתחום הצילום והאופטיקה, נאלצה למצוא דרכים חדשות להכניס כסף, המתבססות על המותג המפורסם שלה.

במסגרת "טכנוסטלגי" נחזור בכל פעם לחברה שהשפיעה רבות על ענף הטכנולוגיה בעבר, ונבדוק מה מצבה בהווה ומה היא מתכננת לשנים הקרובות.

עבר

מהפכה אמיתית בצילום

מצלמת פולארויד הראשונה

פולארויד הוקמה ב-1937 כדי לשווק את נייר הצילום שפיתח מייסדה, ד"ר ארווין לנד, בעת שהיה סטודנט באוניברסיטת הרווארד בגיל 19. הנייר, שהתבסס על פילטר אופטי זול, הוא רק אחד מהפיתוחים של לנד, מהממציאים הפוריים ביותר בהיסטוריה. בין היתר הוא פיתח את החומר חוסם האור במשקפי השמש (פולרייזר), חיישני ריגול ששולבו בין היתר במטוס ה-U2 ההיסטורי, מערכת טיווח לטילים בליסטיים, מערכת לאיתור חיילים הלבושים במדי הסוואה וגם משקפי תלת ממד צבעוניים לצפייה בסרטים.

במהלך חייו רשם לנד על שמו יותר מ-500 פטנטים, שני רק לתומס אדיסון ואליהו תומסון, שהקימו את ג'נרל אלקטריק. מייסד אפל סטיב ג'ובס התייחס ללנד כהשראה המרכזית שלו: "הוא ראה היכן התעשייה נפגשת עם אמנות וטכנולוגיה, והקים שם עסק". למרות כל זאת נותר לנד דמות אפופת מסתורין ולא מוכרת במיוחד כיום. "הוא הממציא האמריקאי הגדול ביותר שאף אחד לא שמע עליו מעולם", כתב עליו רונלד פיירסטיין, שפרסם לאחרונה ספר המתאר את תולדותיה של פולארויד.

ואולם, המצאה אחת של לנד בכל זאת הצליחה לצבור פופולריות אדירה. הוא ניצל את הכספים שקיבל על פיתוחיו במלחמת העולם השנייה ואת ההון שגייס עבור הפילטרים ונייר הצילום שלו - בין היתר מחברת איסטמן קודאק - כדי לפתח את מצלמת האינסטנט הראשונה בהיסטוריה, שיצאה לשוק ב-1948 בשם The Land Camera. היא היתה כבדה, מסורבלת ויקרה, צילמה רק בשחור לבן ונדרשו לה כמה דקות כדי לפתח תמונה במקום, אבל זו היתה תחילתה של מהפכה שהפכה מיליונים לחובבי צילום.

ייחודה של המצלמה היה לא רק בחיסכון פיתוח הפילם הממושך והמייגע עבורנו (לטובת המתנה מייגעת קצת פחות כדי שהתמונות יתייבשו), אלא גם במראה התצלומים. אפליקציות כמו אינסטגרם או היפסטמטיק מנסות לחקות אותו כיום באמצעות פילטרים דיגיטליים, אך במקור כל תמונה היתה יוצאת דופן והושפעה רבות מתנאי התאורה והסביבה שבהם צולמה.

תפיסת עיצוב יצירתית במיוחד. פולארויד

ב-1972 התקדמה פולארויד הלאה כשהוציאה לשוק את SX70, שצילמה תמונות צבעונית באיכות גבוהה למדי. השקתה הובילה לפרשה ארוכה וסבוכה שהפכה אותה לאחת החברות המשפיעות בהיסטוריה גם מבחינה משפטית, ולא בהכרח לטובה: איסטמן קודאק השיקה קו מצלמות אינסטנט משלה המתחרה ב-SX70, ונימקה את זכותה לעשות זאת בעובדה שהיא נתנה את הכספים המקוריים לפיתוח נייר הצילום של לנד. מייסד פולארויד הגיש נגדה תביעת פטנטים שעד היום נחשבת לגדולה ולחשובה אי פעם.

קודאק אולצה להפסיק את כל הייצור והמכירה של מצלמות האינסטנט, לאחר שכבר מכרה יותר מ־12 מיליון יחידות, ושילמה קנס אדיר וחסר תקדים של 906 מיליון דולר - שווה ערך ל-3.4 מיליארד דולר כיום. "בית משפט מחוזי משנה תעשייה שלמה ביום אחד", אמר מייקל בלומר, ראש האגודה האמריקאית לקניין רוחני.

הווה

שישה מנכ"לים בארבע שנים

בניגוד לתפיסה הרווחת שלפיה פספסה ברשלנות את המהפכה הדיגיטלית, היא דווקא ניסתה לחדש גם בשנות התשעים, לעומת חברות אחרות בתחום הצילום וההדפסה שהתקשו לראות את העתיד. למעשה, היא אחת מהחברות הראשונות בעולם שהשיקו מצלמה דיגיטלית וסורק דיגיטלי, והיא ניסתה למתג בדרכים שונות את מצלמותיה (בעזרת שימוש בדמויות של דיסני ולוני טונס, למשל).

ואולם, החברה התקשתה להתאושש ממותו של לנד ב-1991, והמוצרים הדיגיטליים שלה ספגו ביקורות נוקבות. "פולארויד לא ממציאה את הגלגל, היא רק מנסה לארוז אותו מחדש", כתב עליה אז גיבוני האסק, אנליסט בקרדיט סוויס. גם כספי הפיצויים מקודאק נגמרו בשלב מסוים.

בסוף 2001 ביצעה פולארויד טריק פיננסי שעורר תרעומת בקרב העובדים וההנהלה, וניצלה את תהליך פשיטת הרגל שנכנסה אליו כדי למכור את נכסיה בזול לקרן גידור בשם OEP, שהקימה מחדש את פולארויד באותו השם והמבנה. OEP מכרה את החברה כעבור ארבע שנים, ומאז שם החברה, נכסיה והמותג התגלגלו מיד ליד, דרך פשיטות רגל נוספות, השתלטויות עוינות וחקירות שונות. בין 2005 ל-2009 החליפה החברה שישה מנכ"לים, עד שהבינה שעליה לשווק את הנכס האחרון שנשאר לה - היא עצמה.

עתיד
בעזרת השם

כיום ההכנסות העיקריות של פולארויד נובעות מרישיונות שימוש במותג. חברות אלמוניות, רבות מהן מהמזרח הרחוק, מוכרות את מוצריהן באישור במסגרת המותג פולארויד, טריק המכונה "מוצרי מדבקה". "אנחנו מוצאים את החברות האלה, שמתמחות במה שהן עושות, ואז מפקחים על כל שלב בתהליך הייצור כאילו ייצרנו בעצמנו", אמר מנכ"ל ונשיא החברה סקוט הארדי בראיון ל-Fast Company במרץ האחרון.

פולארויד של ימינו

בין המוצרים שנושאים את שמה של פולארויד אפשר למצוא כאלה המתכתבים עם ההיסטוריה שלה, כמו מדפסות זעירות המדפיסות תמונות שצולמו דרך הסמארטפון, מצלמות אינסטנט המתבססות על אנדרואיד ומצלמת קובייה זעירה.

ספת פולארויד

זה נראה כמו פתרון יצירתי לחברה גוססת, אך לא כל הלקוחות הנאמנים של פולארויד היו מרוצים מהתנהלות החברה. לאחר שהחברה הודיעה ב-2008 שתפסיק את מכירת נייר הדפוס האנלוגי המפורסם שלה, חובבי צילום ותיקים התאגדו תחת השם The Impossible Project כדי להמשיך את ייצור הנייר האהוב. פס הייצור הראשון שלו צפוי להיפתח החודש בהולנד.