התחרות הדלה חיזקה את שליטת בזק בשוק התקשורת

לא סביר שמנכ"לית בזק סטלה הנדלר או בעל השליטה שאול אלוביץ' ייצאו בהצהרה על כך ששוק התקשורת הקווית אינו תחרותי מספיק, ושלבזק אין פייט אמיתי בתחום תשתיות האינטרנט והטלפוניה הקווית. אלא שזוהי בדיוק המסקנה העולה ממצגת למשקיעים שפרסמה השבוע החברה־האם של בזק, בי קומיוניקיישנס.

המצגת שנועדה לשכנע גורמים בינלאומיים להשקיע בחברה מתארת את כוחה העצום של בזק ביחס לקבוצות התקשורת האחרות בישראל (סלקום, פרטנר ו־HOT) ואת התוצאות העדיפות שלה על פני מקבילותיה באירופה.

הנתון הבולט במצגת מראה כיצד המפעילות הגדולות אירופה, שהיו בעבר מונופולים במדינותיהן כמו בזק, איבדו בממוצע 0.6% בנתח השוק שלהן בתחום תשתית האינטרנט, ו־4.4% במספר קווי הטלפון הנייחים ב־12 החודשים האחרונים. לעומת זאת, בזק דווקא גדלה ב־2.8% בנתח השוק בתשתית האינטרנט (64.7%, נכון לספטמבר), ואיבדה שיעור מזערי של קווי טלפון (0.1%).

בזק הרוויחה בגדול בשנתיים החולפות מהמשבר התדמיתי והשירותי המתמשך של המתחרה היחידה שלה בתחום האינטרנט - HOT. בתשעת החודשים הראשונים של 2014 גייסה בזק 55 אלף מנויי אינטרנט, כשלשוק האינטרנט כולו נוספו 72 אלף מנויים.

סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק

בשוק הטלפוניה הקווית אמנם פועלות עוד שתי מתחרות לבזק פרט HOT - סלקום ופרטנר - אך הן מציעות מוצר מוגבל, שדורש להתחבר קודם כל לתשתית האינטרנט של בזק או HOT, ואז לקנות מהן טלפוניה שתעבוד על גביה - לא משהו שקל לשכנע לקוחות לעשות.

בהשוואה לבזק, דויטשה טלקום הגרמנית, למשל, צריכה להתמודד עם לא פחות מעשר חברות שמספקות שירותי אינטרנט, החל מחברות כבלים כמו כייבל דויטשלנד ועד לחברות כמו וודאפון שחוכרות ממנה תשתית ומוכרות על גביה קווים מוזלים ללקוחות.

בזק אפילו לא היתה צריכה להוריד מחירים כדי להגדיל את נתח השוק שלה: ההכנסה החודשית הממוצעת שלה ממנוי עמדה על 80 שקל לחודש ב־2011, ואילו בשנה שעברה היא כבר עלתה ל־84 שקל. לקוחות בזק אמנם שדרגו משמעותית את מהירות הגלישה שלהם לאורך התקופה, אך מנגד אי אפשר ממש לטעון שבזק סובלת ממלחמת מחירים המתקרבות ולו במעט למה שקורה בסלולר.

סלקום ופרטנר הזניחו את הקידום של 012 ונטוויז'ן

משרד התקשורת מחזיק בשנים האחרונות בתפיסה, שלפיה המצב האידיאלי לשוק הישראלי הוא שיפעלו בו ארבע קבוצות גדולות - סלקום, פרטנר, HOT ובזק - שיתחרו ביניהן בכל התחומים: סלולר, טלוויזיה, אינטרנט וטלפוניה קווית. לצדן יפעלו שחקנים קטנים יותר כמו גולן טלקום או 018 אקספון, שישתמשו בתשתיות של השחקניות הגדולות (בהחכרה או פריסה משותפת) ויתמקדו בתחרות בחלק מהשווקים.

אלא שהתהליכים שהתרחשו בשנים האחרונות, ובראשם מהפכת הסלולר , החלישו באופן לא פרופורציונלי שתי שחקניות - סלקום ופרטנר. זאת בזמן ש־HOT, ובעיקר בזק, נהנו מחוסר התחרותיות בתחומי התשתיות הקוויות והטלוויזיה הרב־ערוצית.

ארבע הקבוצות הגדולות ייצרו EBITDA (רווח תפעולי ללא פחת והפחתות) מצרפי של 10.3 מיליארד שקל ב־2011, כשמתוכו הנתח של בזק היה 44.6%. לעומת זאת, בתשעת החודשים הראשונים של 2014 גדל הנתח של בזק ל־52.2%. זאת בזמן שהנתח של סלקום ירד מ־21% ל־15% ושל פרטנר מ־21% ל־12.5% על רקע התחרות החריפה בענף. גם HOT התחזקה מנתח של 13.5% ל־20%, אך השיפור מיוחס בעיקר להתייעלות שנבעה מהפיטורים ההמוניים שביצעה, כשהעבירה את מערך שירות הלקוחות והטכנאים שלה למיקור־חוץ לפני כשנה וחצי.

ההתחזקות של קבוצת בזק באה לידי ביטוי גם בחברות־הבנות. במצגת של בי־קום ניכר ניסיון להעלים את תוצאות פלאפון, החברה־הבת שסובלת משחיקה ברווחיות בשל התחרות בסלולר, ולהבליט את אלו של בזק בינלאומי ו־yes הצומחות.

המקרה של בזק בינלאומי מעניין במיוחד. החברה פועלת בשוק ספקי האינטרנט התחרותי שנהנה ממספר גדול של שחקנים - מגדולים יחסית כמו 012 של פרטנר ונטוויז'ן של סלקום ועד בינוניים וקטנים כמו טריפל סי או FAST. למרות זאת מצליחה בזק בינלאומי לצמוח בשנים האחרונות בקצב מפתיע, ונתח השוק שלה גדל מ־36% ב־2011 ל־41% בשנה שעברה.

הגידול בנתח השוק מפתיע במיוחד כשמביאים בחשבון שמדובר בספקית האינטרנט היקרה בישראל, בפער של עד עשרות אחוזים לעומת המתחרות. גם כאן הסיבה נעוצה בתהליכים שעברו על חברות הסלולר. פרטנר וסלקום עסוקות במלחמת הישרדות סלולרית, ולכן קשה להן מאוד לקדם את המותגים של 012 ונטוויז'ן, ותקציבי הפרסום שלהן הולכים וקטנים. זאת בעוד בזק בינלאומי יכולה להרשות לעצמה לפרסם כמעט בלי חשבון. נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה ראיתם בטלוויזיה פרסומת לאינטרנט של נטוויז'ן.

בענף מעריכים שהרפורמה לא תתרחש בשנה הקרובה

חוסר האיזון הזה גורם לרבים לחשוש כי בסופו של דבר לא יהיו בישראל ארבע קבוצות תקשורת אלא שתיים - בזק ו־HOT - לא בדיוק הנוסחה המנצחת לתחרות לאורך זמן. הירידה ברווחיות מונעת מחברות הסלולר מלהיכנס לתחומים חדשים. בצעד אמיץ מאוד החליטה סלקום להמר על כניסה לטלוויזיה בחודש שעבר, אבל המקבילה שלה פרטנר לא ממהרת להתייצב לתחרות ישירה מול בזק ו־HOT החזקות.

ובינתיים הרגולטור לא מקדם מספיק מהלכים שירסנו את כוחה של בזק. שר התקשורת לשעבר משה כחלון היכה ללא רחמים בחברות הסלולר, אך בבזק הקווית הוא ממש לא נגע (וכיום מנכ"ל בזק בתקופתו אבי גבאי הפך לראש המטה שלו).

מחליפו של כחלון גלעד ארדן נקט גישה אקטיבית הרבה יותר כלפי קידום התחרות בשוק התקשורת הקווית, ואפילו חתם ביומו האחרון בתפקיד על הרפורמה, שבמסגרתה תחויב בזק להחכיר את התשתית שלה למתחרות כדי להכניס שחקניות חדשות לענף. אלא שמאז עזיבתו של ארדן ובהיעדר מחליף, המאבק מול בזק על יישום הרפורמה מוטל כל כולו על הדרג המקצועי ומנכ"ל המשרד אבי ברגר.

ובזק היא יריב קשה. לפני שבועיים הגישה החברה עתירה לבג"ץ, שבה היא מבקשת לשנות משמעותית את הרפורמה. תאריך היעד שקבע ארדן ליישום הרפורמה הוא אמצע פברואר, אלא שרוב ההערכות בשוק הן שקשה יהיה לעמוד בו. עדות לכך אפשר לקבל מההמלצה שפרסם אתמול בנק ההשקעות מריל לינץ' למניית בזק, ובה הוא מעריך כי לאור ההתפתחויות הפוליטיות והבחירות המתקרבות, הרפורמה לא תתחיל לפעול ב־2015. לאור זאת, הוא שינה את ההמלצה שלו למניית בזק מניטרלית להמלצת קנייה. מבחינת בזק כל דחייה של הרפורמה רק תחזק את מעמדה ותכניס עוד כמה מאות מיליונים לקופתה.