קללת הגאדג'טים: שלא תגידו שלא הזהרתי

זהירות, גאדג'טים

גאדג'טים חכמים אוספים עליכם הרבה מידע, חלק ניכר ממנו פרטי מאוד. בתוך שנים ספורות, גאדג'טים עשויים להעביר ליצרנים "תמונה פרטית עמוקה" של הצרכן. המידע הזה עשוי ליצור תדמית לא הוגנת של המשתמש אם יועבר למעסיקים, אוניברסיטאות או חברות. טרנד אינטרנט הדברים עשוי למסור תיאור מפתיע בחדותו של שגרת ימיו של המשתמש לגורמים שעילת הקיום שלהם היא תאוות בצע, או בלשון מנומסת יותר עשיית רווח. כדי להגן על הצרכן, על החברות להגביל את עצמן לאיסוף מידע שיש בו צורך קונקרטי, לא איסוף כל המידע ואחר כך ניסיון להבין איזה שימוש אפשר לעשות בו.

ואת כל זה אומרת אדית רמירז. יושבת הראש של רשות הסחר הפדרלית בארצות הברית. והיא אמרה את הדברים האלה בכנס הטכנולוגיה הענק CES, שנערך בימים אלה. מה שבפני עצמו מעלה כמה שאלות.

השעון החכם: צעצוע נחמד או מתקן ריגול? צילום: ניצן סדן

למשל: גבירתי יושבת הראש, לא משלמים לך כדי שתהיי קיביצער בכיר. את פונקציונרית שתפקידה הוא להגן על הצרכן מפני האנשים שמתכוונים להשתמש בו כמוצר. איך את מתכוונת לעשות את זה? מה עשית עד כה? האם הבהרת לחברות הגאדג'טים שאם הם יחשפו את הפרטיות של הצרכן, את תפשטי להן את העור? לא?

אז למה כל ההצהרות האלה? כדי לומר אחר כך שהזהרת אותנו? כדי לומר את זה לוועדת חקירה אחרי אסון? אני מצטער, לא נראה לי שזה מספיק.

מיזוגניה? לא אצלנו

אחת החברות הגדולות בסביבה, אינטל, החליטה לפעול נגד קהילת בריוני הסייבר גיימרגייט. זו האחרונה מורכבת מגברים שרוצים להשתיק נשים שפעילות בתחום המשחקים על כל רבדיו – מגיימריות ועד למפתחות ועיתונאיות שמסקרות את התחום. רבות ממבקרות הסטנדרטים הנוכחיים מצאו עצמן תחת התקפה בלתי פוסקת, בכלל זה איומי רצח ואונס.

הטרוריסטים של גיימרגייט הם גברברים מתוסכלים שגבריותם אמנותם, כלומר שאין להם שום דבר אחר שהם יכולים להתגאות בו ואת אינטל זה מעצבן. אינטל, נזכיר, מעדה בעבר: היא הסירה פרסומת אחרי לחץ של גיימרגייט, ואחר כך הוציאה הודעה תקיפה שבה היא אומרת שהיא מאמינה שגברים ונשים צריכים לזכות להזדמנויות שוות. שזה מהפכני, אם אתה חי ב-1964.

אינטל נעמדת לימין הגיימריות

בתוך כך, הודיעה ענקית השבבים שנתוני הגיוון שלה - פילוח העובדים למינים וגזעים בכל הדרגים - גרועים: רוב הבכירים הם גברים לבנים. בריאן קרזניץ', מנכ"ל החברה, הודיע שהמצב יתוקן עד 2020 והקצה לכך 300 מיליון דולר. בנוסף, אמר שזה לא רק חכם עסקית אלא גם "הדבר הנכון לעשות". הפעולה נגד גיימרגייט צפויה לצאת מאותו התקציב.

המחלקה להגנת המולדת של ארה"ב השקיעה בשנים האחרונות כסף רב מכספי משלם המסים האמריקאי בהטסה של מל"טים מעל הגבול האמריקאי בתקווה ש... לא ברור מה בעצם.

משרד המבקר הכללי של המחלקה פרסם דו"ח חריף ערב חג המולד (שיטה קלאסית להעלמת ידיעות מביכות) שבו הוא קובע שאין שום הוכחה שהמל"טים באיזושהי דרך להגנת המולדת. יש לומר להגנתם של הרובוטים המעופפים שזו לא אשמתם, אלא אשמת הטמבלים האנושיים שהטיסו אותם.

הדו"ח קובע שלמרות שהוטבעו אגמים של דולרים בתכנית, אי אפשר לקבוע שהיא תרמה לבטחון אזרחי ארצות הברית, מהסיבה הפשוטה אך בלתי נתפסת שאף אחד לא טרח לקבוע מדדים לבדיקת היעילות שלה. אם אין לך מדדים, אי אפשר לדעת אם עמדת בהם או לא. כמו כן, מצא הדו"ח שאף שהמחלקה טענה ששעת טיסה של מל"ט עולה לה 2,468 דולר, בפועל המחיר גבוה פי חמישה ועומד על 12,555 דולר לשעה.

מה הם עושים שם למעלה?

אם זה נשמע לכם מוכר בצורה חשודה משיטת הפעולה של משרד בטחון אחר, זה לא מקרה. זו אותה השיטה שעליה דיבר הנשיא אייזנהאוור בנאום הפרישה שלו: על התשלובת התעשייתית-צבאית, ששני חלקיה מזינים אלה את אלה. ועלויות הטכנולוגיה המתקדמת רק מאיצות את התהליך.

אל תדרוס ותצייץ

בריטניה כמרקחה: שרץ קטן כתב בטוויטר אתמול (ג') בבוקר שהוא הרגע דרס רוכב אופניים, אבל שהוא מאחר לעבודה ועל כן הוא לא עוצר לבדוק מה מצבו. הטוויטר המקומי, כצפוי, התפוצץ, ותוך זמן קצר נפתחה חקירת משטרה.

אבל עוד לפני שהתחילה החקירה, נחשפה זהותו של הצייצן: הברוקר רייחן קאדר, מחברת ההשקעות Hargreaves Lansdown שבבריסטול. כל העולם ואשתו, כולל אנשים מפורסמים למדי, מיהרו לכתוב לקאדר מה הם חושבים עליו (שום דבר חיובי) ותוך כמה זמן הבינו בהרגריבס לנסדאון שיש להם בעיה, ושלחו את קאדר לעדכן את קורות החיים שלו.

הלו, משטרה? יש לי מידע על מישהו שדרס אדם

המשטרה הודיעה שהיא חוקרת את הפרשה, ושאם יש עדים הם מתבקשים לפנות אליה. היא גם קראה לקאדר להסגיר את עצמו, וציינה ביבושת שזו חובתו החוקית. או, במילים אחרות, שהיא תתקע לו את סעיף האישום המתאים אם הוא לא יעשה את זה.

קאדר, מבוהל משהו, מנסה כעת לטעון שהוא בכלל לא דרס אף אחד ושהוא התבדח. הוא אמר ש-99% ממה שהוא מפרסם בטוויטר הוא שטויות, ושהחלק היחיד הנכון הוא שהוא מאחר לעבודה. נו. שיסביר את זה לחוקרים.

קצרצרים

1. יצרנית האוזניות Monster הגישה תביעה נגד יצרנית האוזניות Beats, בטענה שזו האחרונה גנבה חלק מהעיצובים שלה. הגניבה, אם אכן היתה כזו, היתה לפני יותר משלוש שנים. אז למה התביעה עכשיו? ובכן, לאחרונה Beats נרכשה על ידי אפל ונראה שבמונסטר חושבים שאפשר לחלוב את הפרה הזו. אילו חמודים, הם כנראה לא פגשו את הצוות המשפטי של אפל.

עצה חברית למונסטר: אל תמהרו לספור את הכסף

2. עיריית ניו יורק השעתה חמש מתוך שש התחנות של אובר בעיר, משום שהללו התעלמו בבוז מדרישתה של רשות המוניות של ניו יורק לספק לה מידע על הנסיעות שלהן. החוק מחייב את חברות המוניות לספק מידע כזה לרשות לפי דרישה; אובר ניסתה לטעון שמדובר ב"חיפוש בלתי חוקי". ברשות ציינו שהם מנסים לברר האם אובר שומרת על בטחון הנוסעים שלה, שאלה שאובר מעדיפה שאף אחד לא יחפור בה יותר מדי.

3. פלטפורמת מימון ההמון אינדיגוגו, שנאבקת קשות במובילה קיקסטארטר, עלתה על רעיון שקשה להבין איך הוא לא עלה עוד קודם: עד כה, מי שמימן פרויקט היה זכאי (אם שילם מספיק) לקבל את המוצר. כעת, מציעה החברה לשווק את המוצרים שמיוצרים באמצעות הפרויקטים שמומנו דרכה לקהל הרחב, לא רק למאמצים המוקדמים. המשמעות היא שמעתה, יזם שהמציא משהו שהקהל התלהב ממנו, יוכל להמשיך ולשווק אותו גם אחרי שההתלהבות תדעך.

4. עיתונאית אמריקאית, שריל אטקיסון, תובעת את ממשלת ארה"ב בטענה שהאחרונה האזינה לה והחדירה תוכנת ריגול למחשבים שלה. האחרונה היתה אחראית לשורה של כתבות ביקורתיות מאד על התנהלות הממשלה. אטקינסון טוענת שיש לה ראיות פורנזיות לא רק לכך שהמחשב שלה נפרץ ושהותקנה עליו נוזקה – אלא גם לכך שמדובר בנוזקה שמקורה בדואר ארה"ב, גוף שידוע בשיתוף הפעולה שלו עם ארגוני מודיעין.