דו"ח טכנולוגי
הפריצה לסוני: איך זה נראה מבפנים
עובדת סוני מתארת מה עבר עליה ועל חבריה בימי ההתקפה על החברה, פייסבוקיסטאן בועטת שוב - הפעם באופוזיציה הרוסית, ומהם עשרים האתרים החשובים שאף אחד כבר לא זוכר
אזלת היד של ההנהלה
איך הרגישו עובדי סוני בזמן מתקפת הסייבר הגדולה על החברה שלהם, שבוצעה על ידי תומכי צפון קוריאה או האקרים בשירות המדינה עצמה? בהתחלה בלבול, אחר כך פאניקה, ובסופו של דבר הרבה כעס. והוא לא הופנה אל התוקפים – עקרב טיבו לעקוץ – אלא כלפי הנהלת החברה.
מייקל לינטון, מנכ"ל סוני פיקצ'רס. הכעיס את עובדי החברה צילום: איי אף פי ביום ההתקפה, הכל עבד כרגיל – עד שהגיע מסך המוות השחור. כל הרשת שותקה. כל העובדים נשלחו הביתה. בשעתו, זה לא נראה מהלך מוגזם, כי זה ממילא היה שבוע עבודה חלקי מאד – ההתקפה הגיעה ביום שני שלפני חג ההודיה. במהלך חג ההודיה, ההתקפה עדיין היתה נושא לבדיחות. הצחוק גווע בתחילת השבוע שאחר כך.
פתאום, הבינו העובדים עד כמה הם חשופים. הם נאלצו לשנות את כל הסיסמאות שלהם, לשנות חשבונות בנק, לדרוש עדכון על כל תנועה בחשבון ובכרטיס האשראי. זה היה חתיכת כאב ראש, ומה שתרם לכעס היתה העובדה שאת כל הדרישות האלו הם לא למדו מהבוסים שלהם – ההנהלה לא אמרה כמעט כלום - אלא מהבלוגוספירה. אנשים חששו לגורל החסכונות שלהם, תוכניות הפנסיה שלהם, ואף אחד לא הבהיר להם מה קורה או יקרה להם.
הזעם, יש לציין, מתבטא בין השאר בכך שעובדי סוני לשעבר כבר תובעים את החברה בשל הרשלנות שלה, שאיפשרה להאקרים לשים יד על המיילים הפנימיים של החברה ולחשוף את פרטיהם האישיים. עובדי החברה בפועל, כמובן, לא ששים לשים על עצמם את התואר "לשעבר" ולתבוע את החברה, אבל אפשר לנחש מה הם חושבים. נרמז שסוני היו צריכים להביא יותר מומחי אבטחה – וזה אינדיקציה לכך שהתוקפים שלחו אזהרות ברורות מאד לפני ההתקפה.
ואחר כך, העובדים גם היו צריכים לחזור לעבודה ולהכין מחדש את כל הקבצים שכבר הכינו בעבר. כל המצגות, כל גליונות הנתונים – את כל העבודה הזו צריך לחזור ולעשות שוב. אני מניח שזה השלב שבו אתה תומך בהפצצה של צפון קוריאה בנשק גרעיני מהחלל.
וזה לא ייעצר בסוני. כל מיני סקריפט קידיז – זוכרים את לולזסק ואנונימוס לפני כמה שנים? – כבר תקפו שורה של חברות גדולות, בכללן בנק אוף אמריקה. אבל לא היה שום דבר דומה לזה. הפעם נגרם לסוני נזק פיננסי ומוראלי ענקי, שהגיע לכדי התערבות של נשיא ארה"ב ואחר כך איומים של, ועל, צפון קוריאה.
כמו שה-11 בספטמבר הפך להיות המדד למתקפות טרור, זה המדד החדש להתקפות סייבר. זה מה שטרוריסטים מקוונים עתידיים ישאפו להתעלות עליו. ומאחר והתקפה לוקחת הגנה במאה השנים האחרונות, זה יחזור על עצמו. בקרוב. ובצורה גרועה יותר. תחזית: המניות של חברות אבטחת רשת צפויות לעלות.
פייסבוקיסטאן חוזרת
התגעגעתם?
ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה. מתמרן את פייסבוק צילום: בלומברג לפני כשנתיים טבעה החוקרת רבקה מק'קינון את הביטוי "פייסבוקיסטאן" כדי לציין את המצב שבו פייסבוק מתיימרת להיות דמוקרטיה שמאפשרת חופש ביטוי – אבל אם מספר נחוש של סותמי פיות מתלוננים עליך, התוכן שלך יעוף. זה קורה, מטבע הדברים, לאנשים שהדעה שלהם פחות פופולרית ויש קבוצות שלמות של בהמות שחלק מרכזי מהקיום שלהן הוא העלמת תוכן של אנשים שלא מוצאים חן בעיניהם.
המנהג הנלוז הזה של פייסבוק עלה השבוע שוב לכותרות משום שהמשטר הפוטינסטי דרש ממנה לחסום עמוד, והיא צייתה. העמוד היה של תומכיו של אלכסיי נבלני, אחד היריבים הקשים שעוד נותרו לפוטין, והוא אמור היה לעודד משתמשים רוסים להגיע להפגנה נגד מאסרו המתקרב של נבלני.
עכשיו, עצם ההליכה להפגנה שלא מאורגנת על ידי המשטר ברוסיה היא מעשה אמיץ מאד, כפי שהוכיחו המפגינים בעד גאים ונגד הפלישה לאוקראינה, שהותקפו בברוטליות הן על ידי הבריונים הרשמיים של המשטר – אלה במדים – והן על ידי הבריונים הלא רשמיים, האספסוף שהמשטר ארגן. אבל מסתבר שעצם ההפגנה נגד משטר פוטין מערערת את הבטחון העצמי שלו, אז הוא הורה לפייסבוק לוודא שאף אחד אפילו לא יידע שיש הפגנה.
ברוסיה, לפוטין יש שליטה מלאה בכל כלי התקשורת. אם הם לא מצייתים, העיתונאים עשויים להירצח. לא נשארו הרבה עיתונאים אמיצים ברוסיה אחרי ההתנקשות באנה פוליטקובסקיה ב-2006. הפרלמנט כנוע. כל מה שנשאר זה המדיה החברתית, וכעת אנחנו רואים שפוטין מפחד ממנה מאד.
אבל למה פייסבוק נכנעה? כי היא פייסבוק, זה למה. כי היא לא באמת פלטפורמה למחאה פוליטית. הכתרים שקשרו לה אחרי האביב הערבי ב-2011 היו הבל הבלים. אי אפשר למכור פרסומת על רקע מהומות שעשויות להתדרדר להפיכה. מה היא צריכה את כאב הראש הזה. יש לה מספיק תחרות ברוסיה מצד רשתות חברתיות אחרות.
יש לציין שבניגוד לגוגל, שהודיעה שהיא תפסיק את פעולתה ברוסיה בתחילת 2015, עם כניסתו לתוקף של החוק הרוסי שקובע שאת המידע על משתמשים רוסים יש להחזיק בשרתים על אדמת רוסיה, פייסבוק לא סיפקה שום הצהרה דומה . היא גם, כמובן, מחזרת כבר שנים אחרי המשטר הסיני - גם בניגוד לגוגל.
מי זוכר את excite?
כמעט אף אחד, ובצדק. בית הקברות של אתרים פופולריים לשעבר מלא עד להתפקע.
כמה אתרים שכחנו, כמה אתרים כבר נסגרו. גיאוסיטיז צילום מסך: geocities.yahoo.com הוושינגטון פוסט עשה עבודה חשובה ועקב אחרי רשימת 20 האתרים הפופולריים ביותר בין 1996 ו-2013. למרבה הצער, הרשימה הזו אמריקנוצנטרית לגמרי. חלק מהתוצאות לא מפתיעות: כולנו יודעים שפייסבוק וגוגל נמצאות גבוה מאד ברשימה. מה שמפתיע כמה מאוחר ביחס הן מגיעות – וכמה מהר הן עושות את זה.
גוגל לא ברשימה בכלל בשנת 2000. ב-2001, היא עדיין מחוץ לעשיריה הראשונה, וב-2002 היא רושמת זינוק של ממש ונכנסת לחמישיה הראשונה. רק ב-2009 היא מגיעה למקום הראשון. פייסבוק נכנסת לרשימת ה-20 (במקום 17) רק ב-2007, תוך שנה היא במקום ה-11 (רופרט מרדוק אמר אז שפייסבוק היא "טעם החודש"), וב-2009 היא סוגרת את העשיריה הראשונה. מאז 2010, היא שומרת בקביעות על המקום הרביעי.
הטבלאות מאפשרות מעקב אחרי עלייתה של יאהו, וגם אחר עלייתה ושקיעתה של איביי, שמתחילה להיעלם אחרי שבשנים 2002-2006 היתה בקביעות בחמישיה הפותחת. בין לבין עולים ושוקעים אתרים (זוכרים את ג'יבס?), ולאחרונה יש אפילו זכר ללינקדין בסוף העשיריה השניה.
קצרצרים
1. חברת ליפט, חברת העושק שמתחרה בחברת העושק אובר, טוענת בפני הנהגים שלה שאם הם יתאמצו, הם יוכלו להגיע לשכר ממוצע של 35 דולרים בשעה. עיתונאי באתר Vox החליט לבדוק את הנושא ועבד כנהג ליפט במשך שבוע. המסקנה שלו: השכר הממוצע הוא 10 דולרים בשעה, לא כולל הוצאות דלק. ליפט אומנם משלמת לנהגים שלה שעושים יותר מ-50 שעות בשבוע השלמה שאמורה להביא אותם ל-30 דולר לשעה, אבל רוב הנהגים לא מגיעים ל-50 שעות. כל הרעיון הוא שליפט היא לא עבודה, היא משהו שאתה עושה כדי להשלים את ההכנסה שלך – והמשמעות היא שליפט שילמה לעיתונאי שני דולרים על כל דולר שהוא הכניס בעצמו. זה, כמובן, לא משהו שיכול להחזיק. בלי זה, הנהגים לא מתקרבים ל-30 דולרים לשעה, ועל 35 אין מה לדבר.
מונית של חברת Lyft. אז כמה אתם באמת יכולים להרוויח מנהיגה חאפרית במונית? צילום: איי אף פי 2. משתמשים בקוראי ספרים אלקטרוניים? ובכן, מחקר חדש טוען שאם אתם מתעקשים לעשות את זה – ועבדכם מכור – אז אל תעשו את זה במיטה ועם אור חלש. זה ידפוק את מחזור השינה שלכם. קראו אותו עד שעה לפני השינה ובחדר מואר. המדגם קטן מאד, ואין קבוצת ביקורת, אבל זה מחקר ראשוני חשוב וכדאי שיהיו אחרים.
3. לרגל חג המולד, והעובדה שמל"טים הולכים להיות מטרה פופולרית ביחס, פרסמה ה-FAA – רשות התעופה האמריקאית – את כללי השימוש הנכון במל"טים בשטח המדינה. הם לא מסובכים: אל תטיס את הגרוטאה מעל 400 מטרים, אל תטיס אותה סמוך לכלי טיס אחרים או אצטדיונים, ואל תתן לה לצאת מטווח ראייתך. כמו כן, אל תשתמש בה לצרכים מסחריים או שהדוד סם ממש יתעצבן. אמזון, לתשומת ליבך.
4. בבריטניה לוקחים ברצינות, יש שיאמרו ברצינות יתר, את המלחמה האבודה בפורנוגרפיה. הממשלה והפקידים להוטים בנושא, יש שיאמרו באופן חשוד, אבל הציבור לא ממש מעוניין. טכנית, המשתמשים אמורים להודיע לספקיות הרשת שלהם אם הם מעוניינים בפורנו או לא, אבל אין להם כוח. אז ספקיות הרשת חוטפות את הקישור שלהם. גולש אדם לאתר כלשהו, ולפתע הוא מוצא שהדפדפן שלו מפנה אותו לאתר יחודי שאליו לא היתה לו כל כוונה להכנס, שם הוא נדרש לומר אם הוא רוצה שיכניסו לו את האלמנט, ספציפית את סנן הפורנו הממשלתי. וזה עוד המצב הטוב. בחברת סקאי מאיימים על הלקוחות: אם לא תחליט, הם עוד עלולים להפעיל עבורך את הסנן כברירת מחדל. מה עם ברירת מחדל של "צאו לי מהווריד, אסופת בהמות פוריטניות מזילות ריר"?
