דו"ח טכנולוגי
איך גנבו האחים קוך את נייטרליות הרשת
קמפיין מאורגן מנסה לשכנע את ה-FCC שאמריקאים לא רוצים נייטרליות רשת, מיליוני גולשים החלו להקפיד על פרטיות ואבחה בעקבות חשיפות סנודן ורובוטים זוחלים למקום העבודה שלכם
בעל המאה כבעל הדעה
יש צמד מיליארדרים בשם האחים קוך, שהתפרסמו בשנים האחרונות לא בגלל תרומתם לתעשיה, אם אכן יש כזו, אלא בשל העובדה שהם משתמשים בכסף שלהם כדי להכריע יריבים פוליטיים. הקוכים, כמובן, שמרנים מאד. הם הפכו לשם גנאי בקרב המחנה הליברלי בארה"ב, וכדוגמא לאופן שבו יותר מדי הון שמרוכז במספר מצומצם של ידיים מסוגל לעוות את השיטה הדמוקרטית.
המיליארדר דיוויד קוך מצמד האחים כוך. הצליח להשמיד עוד חלקה טובה של חופש ודמוקרטיה צילום: בלובמרג
כעת מסתבר שהיה להם גם חלק בפרשת ה-FCC ונייטרליות הרשת. אף שבמשאלים פומביים אמרו האזרחים חד משמית שהם רוצים נייטרליות רשת, אף שהנשיא עצמו התייצב לצידה, עדיין רשות התקשורת האמריקאית (FCC) החליטה לקבל עמדה שקרובה יותר לעמדות תאגידי הענק מאשר האזרחים.
נייטרליות רשת, נזכיר, היא התפיסה שלספקי התקשורת אסור להתערב בתעבורה ואסור להם לתעדף סוג אחד של תעבורה על אחר. ספקיות הרשת בארה"ב רוצות לקבל את הרשות לעשות ברשת מה שהן רוצות, כדי ליצור אינטרנט מהיר למי שיכול לשלם ואיטי למי שלא. ברור למה הן רוצות זאת; פחות ברור למה המנגנון הציבורי צריך לסייע לפתיחת פער דיגיטלי, שגם כך רחב מדי בין עניים ועשירים.
אז למה ה-FCC קיבלה את ההחלטה שקיבלה? או. תחקיר שנעשה לאחרונה מצא שבעוד שבסיבוב הראשון של תגובות שביקשה ה-FCC, הרוב תמך בנייטרליות הרשת, הרי שבסיבוב השני 60% התנגדו. מה קרה? ובכן, מסתבר ש-56.5% מהתגובות בסיבוב השני הגיעו מארגון בלתי מוכר בשם American Commitment, שהיה אחראי לשליחה של המוני תגובות במכתב מנוסח מראש.
הארגון הזה, מצא התחקיר של Sunllight Foundation – ארגון שמתמקד בשקיפות ממשלתית – נוסד ב-2011, והוא מקבל כספים מארגונים של האחים קוך, והשתתף בקמפיינים של הארגונים האלה. כלומר, שני מיליארדרים היטו את התהליך הדמוקרטי והציפו רשות פדרלית בפניות מזויפות על ידי שימוש בכסף שקיבלו באמצעות ארגון כביכול עצמאי מצד שלישי. נהדר.
ואף על פי כן
חדשות רעות לארגוני השו-שו הממשלתיים, בארה"ב ומחוצה לה: החשיפות של אדוארד סנודן הניעו מיליוני בני אדם לפעול ולהתחיל לדאוג לפרטיות שלהם ברשת. סקר שנערך לאחרונה מראה ש-64% אחוז מהנשאלים טוענים שהם מודעים הרבה יותר לפגיעה בפרטיות שלהם ומודאגים ממנה יותר; שליש הודיעו שהם משנים את הסיסמאות שלהם לעתים תכופות יותר, ו-43% נקטו בצעדים כדי להמנע מאתרים או אפליקציות שלא שומרים על המידע שלהם בצורה בטוחה.
אדוארד סנודן נואם בפסטיבל SXSW. עורר מודעות צילום: בלובמרג
כל זה, כמובן, לא יעזור לכם כלל אם ארגון השו-שו יחליט להתמקד בכם ולהפוך אתכם למטרה. המשאבים שלו הם הרבה מעבר למה שאתם מסוגלים בכלל לדמיין. אם אתם מטרה, אז צאו מנקודת הנחה שהמידע שלכם חשוף.
אבל רוב האנשים הם לא מטרות. המידע שלהם נאסף כי אולי הוא יהיה מועיל מתישהו. הם לא מעניינים בפני עצמם. ועכשיו, מיליונים מהם נוקטים בפעולות שייאלצו את ארגוני הריגול לעבוד קשה יותר כדי לאסוף את המידע שלהם, מה שעשוי לגרום להם לעבור למטרות אחרות, קלות יותר.כמו, למשל, כל האנשים שלא שיפרו את אמצעי ההגנה שלהם.
הרובוטים באים
החשש שטכנולוגיה כלשהי תחליף אותך ותהפוך את מקום העבודה שלך למיושן – וגרוע מכך, את הכישורים שלך למיושנים – עתיק מאד. כבר בתחילת המאה ה-19, פועלים זועמים השמידו מכונות אריגה, שנראו כתופסות את מקום עבודתם.
אתה החוליה החלשה ביותר. להתראות! צילום: בלובמרג החשש הזה רק התגבר בעשור האחרון, ככל שיותר שירותים דיגיטליים החליפו בני אדם. כלכלנים נהגו לומר שיהיה בסדר, ושלחשש אין בסיס. הם טענו שאנשים שפעם בנו עגלות, יתחילו לבנות מכוניות. יש שתי בעיות עם הטיעון הזה. האחת היא שבגיל מסוים, קשה מאד להתחיל ללמוד כישורים חדשים – בערך בגיל ארבעים פלוס. מאחר ואנחנו מצפים שאנשים יפרנסו את עצמם עד גיל 70, יש כאן חתיכת בעיה.
הבעיה השניה היא שהטכנולוגיות החדשות דורשות כישורים מיוחדים שדורשים הכשרה. לא כל אחד יכול להיות מתכנת. בעשורים האחרונים, שמו לב הכלכלנים לשתי תופעות מדאיגות: קודם כל, שהעובד האמריקאי לומד כישורים בקצב איטי הרבה יותר (העובדים המוכשרים ביותר הם בגילאי 55-64, כלומר על סף פרישה), ושנית שאחוז המבוגרים בגיל העבודה שאכן עובדים נמוך משמעותית משהיה לפני עשור – ולמעשה נמוך יותר מכל נקודה בשנות ה-90.
אז מה יהיה? מוקדם לדעת. אני פשוט מחכה לרגע שבו רובוט יגיע למצב שהוא יכול לבצע חיקוי משכנע של כלכלן כדי לראות אם הם ימשיכו לומר בשאננות שאין שום בעיה.
קצרצרים
1. אמזון מפגינה סוג נדיר של יהירות: לאחר תקלת תוכנה באתר שלה, שגרמה לכך שמוצרים רבים נמכרו בפני אחד בלבד במקום במחיר האמיתי שלהם, שלחה החברה מייל לספקים שלה ובו הודיעה שכרגע, היא לא מתכוונת לפצות אותם. אם הם רוצים פיצוי, שיפנו לחברה שאחראית על התוכנה. אני מצטער, זה לא עובד ככה. אמזון לוקחת עמלה מהחברות הללו, של כ-20%. פתאום לזרוק את התיק על חברת צד שלישי – שמצידה אומרת שהיא לא מתכוונת לתת החזרים – זה לא רק בזוי, זה גם לא חכם. בעל עסק שנכווה כך יתחיל לחפש אלטרנטיבות. משהו חורק באימפריה של ג'ף בזוס, וראינו את זה גם במהלך המלחמה שלו עם המו"ל האצ'ט. יש מצב שהגיע הזמן לתביעה יצוגית.
קים ג'ונג און מצביע לעצמו כמנהיג הכי דמוקרטי בכל הגלקסיה צילום: KCNA REPUBLIC OF KOREA OUT 2. ההאקרים של סוני מעלים הילוך: לאחר שורה של מהלכים שהביכו מאד את סוני, ואחרי שעובדים לשעבר של סוני כבר החלו להגיש תביעות נגד החברה משום שהיא לא הגנה כראוי על המיילים שלהם, ההאקרים מאיימים לבצע פיגועים בבתי קולנוע בארה"ב. האיום מופנה כלפי בתי קולנוע שיקרינו את הסרט שהתחיל את כל הבלגאן, "הראיון", שהוא קומדיה על התנקשות אמריקאית במנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און. מספר הצגות בכורה של הסרט כבר בוטלו בניו יורק. ג'יזס. מה שאנחנו רואים פה הוא סיוט מבחינה בטחונית ומבחינת זכויות אדם כאחד: ההתאחדות של ההאקר עם הטרוריסט. צפו בקרוב ששירותי שו-שו ברחבי העולם יתחילו להשתמש בהם כמילים נרדפות.
3. משטרת לוס אנג'לס, ששמם של שוטריה יצא לשמצה בכל מה שקשור לאלימות כלפי אזרחים הודיעה שהיא עומדת לצייד כ-7,000 שוטרים במצלמות גוף. הן יתעדוכל אינטראקציה של השוטר עם האוכלוסיה. מחקרים כבר הוכיחו שכאשר שוטרים נושאים מצלמות כאלה, יש ירידה בו זמנית במספר התקריות האלימות בין שוטרים ומשלמי המשכורת שלהם ובמספר תלונות השווא נגד שוטרים. המצלמות מיוצרות על ידי טייזר, חברה שידועה יותר באקדחי ההלם החשמלי שלה, שהם בעצמם כלי מרכזי לניצול לרעה של כוח על ידי שוטרים. נראה לאן זה יילך.
4. אם ב-2008 היה לברק אובמה יתרון ענק על הרפובליקנים בשימוש במדיה חברתית, ב-2012 היתרון הדמוקרטי הזה הצטמצם. אתמול (ג') הודיע ג'ב בוש – אח ובן של – שהוא שוקל ברצינות לשקול האם לרוץ לנשיאות, הוא עשה את זה באמצעות פייסבוק וטוויטר. ככה עושים את זה היום.
