דו"ח טכנולוגי
זה שאתה גבר לא אומר שאתה מבין משהו במחשבים
סקר גילה ש-46% מהגברים סבורים שאין להם בעיה לזהות ולתקן בעיות במחשב אף שכשלו בכך בפועל, אובר מחליטה לרגל אחר עיתונאים, חברות טכנולוגיה אמריקאיות יוצאות נגד ריגול ה-NSA ומיהו איש ההייטק שמתפאר בכך שגנב סחורה מחנויות
עבדכם הנאמן יודע להחליף נורה וגם פיוזים של חפצים מסוימים. יש לו מושג ברור מה השתבש במחשב שלו כשמשהו משתבש, אבל זה רק בגלל שהוא והמחשב נמצאים ביחד הרבה יותר מדי שעות ביממה וכמעט שהפכו לבשר אחד. אבל הוא לא יעמיד פנים שהוא יודע לתקן את מה שהשתבש, אם וכאשר.
אבל 46% מהגברים שנשאלו בסקר שנערך לאחרונה אמרו שהם דווקא יודעים, חלקם אפילו אמר שהם משוכנעים בכך שהם יכולים לתקן את המחשב. רק 27% מהנשים ענו בחיוב על השאלה הזו. ואז הסוקרים התקילו אותם.
הם הציבו להם בעיה: האטה מתמשכת של המחשב וקריסה בעת הפעלת תוכנות. בקיצור, סממן קלאסי של היעדר זיכרון פעולה מספק. הנבחנים התבקשו לומר מה הבעיה: כשל של חלק במחשב; וירוס או נוזקה; תוכנה שהתווספה לאחרונה, או עדכון של מערכת ההפעלה; היעדר מקום בדיסק הקשיח; או היעדר זיכרון.
רק שמונה אחוז מהגברים אמרו שמדובר בבעיית זיכרון. 35% אמרו שמדובר בכשל של חלק מהמחשב, ו-34% חשבו שמדובר בהיעדר מקום בדיסק הקשיח. הנשים, שכזכור היו הרבה יותר סקפטיות באשר ליכולות תיקון המחשב שלהן, היו מוצלחות יותר מהגברים: תשעה אחוז מהן אמרו שהבעיה היא היעדר זיכרון.
בפעם הבאה שיש לכם בעיה, אל תקשיבו לשכן שאומר לכם שהוא מכיר מחשבים מהגנון. פשוט קחו את המחשב למעבדה.
אבל, בוס, אני משתמש בפייסבוק לעבודה!
אתאיסטים אוהבים להגיד שתפילה הינה בזבוז הזמן הגדול ביותר של האנושות. זה לא נכון, משום שאנו חיים בעולם בו קיימת פייסבוק: הרשת החברתית שורפת זמן לאנשים כל הזמן, מה שבולט במיוחד בשעות העבודה. הח"מ, למשל, בדק את הפיד שלו בפייסבוק שלוש פעמים לפחות במהלך כתיבת טור זה.
עכשיו פייסבוק רוצה לשתות עוד יותר מהזמן של העובדים, והפעם באצטלה לגיטימית למחצה. פייסבוק עומדת לשחרר כלי, שנקרא בשם נטול הדמיון "פייסבוק לעבודה" שלטענתה יאפשר לעובדים להעביר ביניהם קבצים ולשוחח על העבודה. בפייסבוק אומרים שהם עובדים על הכלי הזה כבר שנים, ושעובדי פייסבוק כבר משתמשים בו.
כמו כמעט כל תכונה חדשה של פייסבוק, גם זה כנראה נגנב ממישהו אחר. במקרה שלפנינו, המתחרה שפייסבוק רוצה לדרוס לעפר היא Slack, פלטפורמה לארגונים שמאפשרת לעובדים, אה, לשתף ביניהם קבצים ולשוחח על העבודה. Slack הפכה למאוד פופולרית לאחרונה ויש להניח ששם רואים את הכניסה של הגודזילה לשוק בעין רעה.
למה פייסבוק נכנסת לתחום הזה? יש להניח שהעובדה שהצניחה במספר המשתמשים שלה שיחקה תפקיד. העליה בשימוש בפייסבוק זוחלת, ויש נטישה ניכרת של הטרשת החברתית על ידי אנשים שנמאס להם ממנה. המסקנה היא שפייסבוק צריכה את המגזר העסקי. מה שאי אפשר לומר בכיוון ההפוך.
היו מאוד שקטים, אנחנו צדים עיתונאים
בכל פעם שנראה שאובר הגיעה לשפל מוסרי, היא מוציאה עוד מים מהבריכה. סיפורנו מתחיל בסמנכ"ל בכיר בה, אמיל מייקל, שהחליט שנמאס לו לשמוע דברים רעים על החברה בתקשורת, בפרט פרי עטה של שרה לייסי, העורכת של אתר פנדו דיילי האמריקאי. היא כתבה שמחקה את החשבון שלה באובר משום שהחברה מקדמת שנאת נשים ומיזוגניה ואף שיתפה פעולה עם שירות ליווי בצרפת.
מה עשה מייקל? אמר שהחברה צריכה להוציא מיליון דולר על חוקרים פרטיים שיאספו רפש על עיתונאים ושדברי לייסי הם נר לרגלי כל נהג מונית שתקף מינית אישה. דבריו נאמרו באירוע עיתונאי, אל מול פרצופיהם הנדהמים של נציגי כלי התקשורת.
לאחר שפורסמה הצהרת מייקל, הוא מיהר לטעון שהוא בכלל חשב שמדובר באירוע שהוא אוף דה רקורד, כלומר לא אמור להיות מפורסם. אובר ומר מייקל סבורים שזה לגיטימי לרגל אחר עיתונאים כדי לנקום בהם או אפילו לסחוט אותם. מה שלא לגיטימי הוא לדבר על כך בפומבי. כיצד אנו יודעים שאובר מסכימה עם מייקל? כי היא לא פיטרה אותו או הצהירה אחרת. החברה השלימה לאחרונה סבב גיוס כספים גדול. אולי כדאי שקרנות ההון סיכון ידעו שיש סיכוי סביר שהכסף שלהן ישמש לציד עיתונאים.
גוגל ופייסבוק נגד ריגול ממשלתי
בדיחה אנרכיסטית ותיקה אומרת שאסור לגנוב, כי הממשלה שונאת תחרות. עדכון מודרני שלה עשוי להיות שגוגל ופייסבוק מתנגדות לאיסוף מידע של משתמשים, כי זה פוגע במונופול שלהן.
אבל זה אכן מה שקורה: גוגל, פייסבוק, אפל וחברות טכנולוגיה אחרות מפעילות לחץ כבד להעביר רפורמה שאמורה לרסן את ה-NSA עוד בסנאט הנוכחי. החוק, שנקרא USA Freedom Act, תקוע בקונגרס, וקואליציה של חברות הטכנולוגיה קוראת להעביר אותו כמה שיותר מהר. אם לא יספיקו להעביר אותו עד ינואר, קונגרס חדש יצטרך להתחיל את התהליך מהתחלה.
החברות טוענות שהן הפסידו חוזים עם ממשלות זרות בשווי מיליוני דולרים בשל הריגול של ממשלת ארה"ב, שלא לדבר על שלל החוקים בעולם שמנסים לאלץ חברות אמריקאיות לשמור את המידע שלהן בשרתים במדינה הספציפית, ולא בארה"ב.
אבל אל תדאגו: גם אם החוק יעבור, ה-NSA תמשיך בריגול שלה גם אם הוא מנוגד לחוק. זה מה שהיא עשתה בשנים 2001-2006, עד שהעבירו חוק שהעניק לשותפי הריגול שלה ולה עצמה פטור למפרע מהעמדה לדין.
קצרצרים
1. מאבוד מוז'אדם הוא אחד המייסדים של Rap Genius, והוא הביך את החברה כל כך עד שהועף משם לאחר שפרסם תמיכה נלהבת במניפסטו של רוצח סדרתי. מוז'דאם ממשיך לזעזע את עמק הסיליקון: עכשיו הוא כתב בהרחבה על ההיסטוריה שלו כגונב מחנויות. לדבריו, הוא לא היה יכול לשרוד בשנה הראשונה של Rap Genius, אלמלא היה גונב בשיטתיות מחנויות Whole Food, אותן כינה "האנג'לים הראשונים שלי" הוא גם פרסם טיפים לגניבה מוצלחת משם. ההתנהלות של מוז'דאם הגעילה את השועלים ואפילו את משקיע העל בן הורוביץ, שהתנער ממנו בפומבי.
2. אחת הטענות הנפוצות ביחס לפודקאסטים - שידורי רשת מוקלטים על כל נושא אפשרי - היא שהם בו זמנית חווים רנסנס או, לחילופין, מתים. כידוע, בעיתונות הטכנולוגיה כל דבר שחווה ירידה זמנית נחשב "מת" אבל המספרים מעידים אחרת: הפודקאסטים לא מתים, וגם לא חווים תחיה יוצאת דופן. השימוש בהם עלה בעקביות אך באיטיות בעשור האחרון.
3. העיר ניו יורק אמנם איננה קושרת לעצמה כתרים נוסח "סיליקון ואדי" אבל היא מתכוונת להציף את העיר בשנים הקרובות ב-10,000 עמדות שישפריצו פס רחב חינמי לכל עבר, וישמשו גם כתחנות טעינה לסלולרים. העיר תשתמש לשם כך בטלפונים הציבוריים הרבים שעדיין נמצאים בה. טוב, נו, הם גם הצליחו לבנות רכבת תחתית 140 שנה לפחות לפני תל אביב.
4. רוצים לשרוף את גופת יקיריכם, במקום לשלם עבור נדל"ן וחברא קדישא, רק כדי לספק מזון לתולעים משוטטות? חברה צעירה מציעה פתרון לשאלה המעיקה היכן לשמור את האפר. תמורת תשלום, היא תדפיס לכם במדפסת תלת ממד אגרטל קבורה מבוסס על פניו של המנוח, או על פניו של אחד מגיבוריו. זה לא יהיה זול - המחיר יכול להגיע ל-2,600 דולר - אבל אם אתם רוצים לחזור למסורות רומאיות, זה הדבר בשבילכם.