אין קוד קסמים

ואולם, במקביל ליחסי הציבור המסיביים שהרחבת לימודי התכנות זוכה להם, הרעיון נתקל גם בלא מעט ביקורת. המתנגדים מציינים שתוכניות כאלה מיועדות לבתים ולבתי ספר שמחזיקים באמצעים טכנולוגיים נאותים, אלא שמדינות מפותחות סובלות ממצב המכונה "פער דיגיטלי": ילדים שנולדו למעמד סוציו־אקונומי נמוך כנראה לא יזכו להיחשף ללימודי תכנות כמו חבריהם העשירים יותר. בנוסף, ההדגשה של מדעי המחשב עלולה לדחוק לשוליים מקצועות אחרים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה.

ביל גייטס. תומך בהרחבת לימודי התכנות צילום: אם סי טי

בעיה נוספת היא ששוק ההייטק העולמי צפוי להיות רווי בשנים הקרובות, בשל ההעסקה ההולכת וגוברת של מתכנתים ממדינות מתפתחות כמו הודו, סין ורוסיה. שכר המפתחים במדינות אלה נמוך בהרבה מהמקובל בתעשייה, מה שמעודד יותר ויותר חברות להעביר לשם עבודות פיתוח. בנוסף, בניגוד למקצועות אחרים המשויכים למעמד הבינוני־גבוה, עבודה בהייטק אינה מקנה ביטחון כלכלי. חברות רבות נוהגות לגייס מהנדסי תוכנה צעירים ולשלם להם סכום נאה, אולם מתכנתים מעל גיל 45 מתקשים למצוא עבודה בתחום. סבבי פיטורים פוגעים לרוב בעובדים מבוגרים יותר, שמוחלפים מיד בצעירים שיוצאים מבתי הספר והאוניברסיטאות, כך שלא נדיר לראות מהנדסי תוכנה שבאמצע החיים נאלצים למצוא לעצמם קריירה שנייה. כדאי לחשוב על זה לפני שמכינים את הילד לקריירה במשרדי גוגל או מיקרוסופט.