דו"ח טכנולוגי
ניסוי מסוכן: מה יקרה אם תעשו לייק לכל מה שיש לכם בפיד?
עיתונאי פיזר לייקים ללא אבחנה וגילה שהפיד שלו נכבש תוך שעה בידי מותגים וישויות פוליטיות ושכל החברים שלו נעלמו, כיצד עלול אתר באזפיד לפגוע בתחום העיתונות ומי מתנגד להשקת תרסיס גז מדמיע חכם שמצלם את התוקף
לייק הוא ההתייחסות הכי פחות מחייבת לתוכן באינטרנט. משתמשים רבים מפזרים לייקים ללא הגבלה - אבל מה יקרה למי שיעשה לייק לכל מה שיופיע לו בפיד? הכתב מאט הונאן מ-Wired החליט לבדוק בעצמו ועשה לייק לכל מה שראה (פרט למקרה בו מכר שלו פרסם פוסט על מוות במשפחה. היי, יש גבול).
תוך שהוא מפזר לייקים כאילו היו הבטחות בבחירות, שם לב שכשעושים לייק לידיעה חדשותית שהופיעה בפיד, ממליצה פייסבוק מיד על ארבע נוספות. הוא עשה לייק לארבעתן ואז גילה שיש עוד ארבע. ועוד ארבע. ועוד ארבע. אחרי כמה זמן, הגיע הונאן למסקנה שהוא נכנס ללולאה אינסופית - ושרצוי על כן להקליק רק על ארבע הידיעות הקשורות הראשונות.
אחר כך הוא לקח הפסקה מפייסבוק לשעה. כשחזר, הפיד שלו השתנה ללא היכר. כמעט ולא היו בו בני אדם יותר, רק מותגים וחוות תוכן. הפיד שלו התמלא בתוכן של האפינגטון פוסט, Upworthy ואחרים. קודם שהלך לישון, החליט הונאן להקליק "לייק" על משהו שקשור לעזה ותמך רנדומלית בהודעה פרו-ישראלית.
מטחנת הלייקים של פייסבוק תהרוס לכם את הפיד בבוקר, הוא גילה, הפיד שלו התיישר לימין הפוליטי. הוא התבקש ללייקק עמוד שתומך בתיקון השני לחוקה, שמעניק את הזכות לשאת נשק קטלני כראות עיניך; לתמוך בעמוד עוין למהגרים; ולתמוך באנשי ימין כמו ריק פרי וטד קרוז, שלקרוא להם "שנויים במחלוקת" זו מחמאה.
הונאן הבחין בהבדל ניכר בין פייסבוק בסלולר ופייסבוק במחשב: במובייל, היו הרבה, הרבה יותר עדכונים מאתרי תוכן. במחשב, עדיין היו פה ושם הודעות מהחברים שלו, אבל הנדל"ן הרווחי הרבה יותר של מסך הסלולר נמכר כולו למותגים. וכמובן, הוא הציף את כל החברים שלו, והם התלוננו על זה. אז זה מה שעושה לייקוק חסר אבחנה: מוכר אותך כנדל"ן למותגים. ייזהר המשתמש.
לאן לוקחת אותנו באזפיד
באזפיד, חוות התוכן הגדולה בעולם, זכתה לאחרונה להערכת שווי של כ-850 מיליון דולר. מומחים אומרים שהעובדה שבאזפיד אשכרה מייצרת משהו - תוכן - היא בעוכריה: אם היא רק היתה מייצרת אוויר חם כמו סטארט-אפ נטול שנקל כסנאפצ'ט, אפשר היה לתת לה הערכת שווי גבוהה הרבה יותר.
באזפיד מנוהלת על ידי אחד ממייסדי הפינגטון פוסט, שגם הוא למד איך לדחוף תוכן ביעילות. בבאזפיד חוזים שבעתיד יופצו תכני בידור וחדשות בעיקר במדיה החברתית. לכן, התמקדה הנהלת האתר בתוכן רך, כמו רשימות משעשעות, במטרה לצבור קהל גדול מספיק כדי שאפשר יהיה למכור לו גם חדשות קשות. ואכן, לאחרונה באזפיד מפעילה כמה וכמה כתבים ויש לה אפילו סקופים.
מארק אנדריסן (מימין) ובן הורוביץ, שהשקיעו בבאזפיד ועתידים לשנות אותה צילום: בלומברג, רויטרס
בכך, אם היא אכן רצינית, באזפיד לא שונה מהעיתונות המסורתית. תמיד עטפו שם חדשות קשות בתוכן ריקני, מתחזיות אסטרולוגיות ועד עצות לניהול מערכות יחסים. אבל מותר לחשוד שלבאזפיד יש בעיה נוספת: המשקיעים שלה, בעיקר מארק אנדריסן, לוחצים לחיסול ההפרדה בין מחלקת הפרסום והשיווק ובין מחלקת החדשות. לטענת אנדרסן, העיתונות בשקיעה מאז פרשת ווטרגייט: הפרשה, שבה חשף הוושינגטון פוסט את מערכת השקרים, הפשעים והנוכלות של ניקסון, טוען אנדריסן, הובילה לכך שהעיתונות מתמקדת בידיעות "שליליות" בעוד שהקוראים רוצים ידיעות "חיוביות".
המשקיע רוצה עיתונות שתקדם חדשות "חיוביות" כי לצידן קל יותר למכור פרסומות - ואנדריסן מדבר על כך במפורש. אם זה הכיוון שבאזפיד הולכת אליו, היא עשויה להוריד איתה הרבה כלי תקשורת לתהום.
מה היה עושה סטיב ג'ובס?
אם עניתם על השאלה "בהסתמך על ההיסטוריה, כנראה עובר על החוק בחשאי ואז פוגע בעובדים שלו ובציבור" כנראה שהייתם מקבל ציון "נכשל" באוניברסיטה של אפל. כן, יש דבר כזה. וכמובן, כמו כל דבר באפל, הוא סודי.
לחברה יש בית ספר לאימון העובדים שלה, והם אמורים (איזו הפתעה) לא לדבר על זה. בין השאר, מועברים שם קורסים באיך לחשוב כמו סטיב ג'ובס, איך לעצב כמו אפל ובהמון פילוסופיה תאגידית. בין השאר, החברה מציגה לעובדים את ציורי הפר של פיקאסו, שנעים מציור בסיסי ועד פר מושלם, כדי לטעון שכך היא בעצם בונה את המוצרים שלה.
בנה לו בית ספר. ג'ובס צילום מסך: benm.at ג'ובס פתח את המוסד ב-2008 והוא פועל כל השנה, אף שלא כל עובדי החברה הם בוגרים שלו. נראה שחלק ניכר מהמטרה של המוסד היא סגידה עצמית ובניית לויאליות לחברה - לויאלות שהיא עצמה, כמובן, לא מראה כלפי העובדים, כפי שראינו בפרשת הקנוניה נגדם. אולי ככה העובדים מתרגלים לרעיון שזה סביר שלחברה יש גוף שרשאי לעקוב אחריהם. הידיעה על ה"אוניברסיטה" מגיעה משלושה עובדים שאלא מה, מדברים בעילום שם. אפל, לכו תבינו.
קצרצרים
1. חשים סכנה ברחוב? האם אתם פעילי שמאל שרואים צללי אריות בכל פינה, או שמא נשים, שיש להן סיבות טובות מאוד לחשוש? יש פתרון! תרסיס גז מדמיע חדשני שלא רק מרסס את הבהמה ששלח אליך ידיים - אלא גם מצלם את התולעת, מעלה את התמונה לשירותי חירום יעודיים ואלה מזעיקים מיד את המשטרה ואת מד"א. אז גם אם הוא הצליח לברוח, למשטרה תהיה תמונה שלו. מתנגדי המכשיר אומרים, בצדק, שני דברים: א', נשים לא צריכים לחיות את חייהן בהתכוננות לכך שהן תותקפנה; שנית, המחיר של הגרוטאה - 179 ליש"ט, שכולל שנה של מעקב על ידי שירותי החירום - אומר שהוא מיועד לנשים עשירות בלבד. נשים עניות מתבקשות לקבל את גורלן בהבנה.
2. מיקרוסופט, שכנראה עוד לא התייאשה ממותג סרפס הצולע שלה - היא הטביעה בו מאות מיליונים, עד כה בלי להפוך אותו ללהיט - עומדת להוציא את הסרפס 3. הסרפס, כזכור, הוא שילוב של מחשב נייד וטאבלט. כדי לדחוף את המכשיר, מיקרוסופט תוקפת דווקא את אפל - על ידי השוואת ביצועי הסרפס לאלה של מקבוק. מישהו צריך לומר למחלקת הפרסום שלהם שהעשור הקודם נגמר לפני ארבע שנים.
3. דיווחנו כבר על כך שהתעמולה של עמק הסילי-קון על כך שהוא "משבש" את התעשיה היא אוויר חם - מכון ברוקינגס פרסם מחקר לפיו מספר הסטארט-אפים הוא הנמוך ביותר מאז שנות השבעים. לפי הערכות מומחים, ישנה לכך סיבה חיובית: העסקים הגדולים למדו להצליח יותר, למשל באמצעות ניתוח מידע. אבל יש גם סיבה שלילית מאוד: שינוי מבני בעסקים האמריקאיים, שגורם לעסקים חדשים להיכשל יותר או להיראות כאילו הם צפויים יותר לכישלון. מה הסיבה, הם לא ממש יודעים לומר עדיין, אבל אם יותר אנשים מעריכים שהעסק החדש שלהם ייכשל, אז הסיכוי שהם יפתחו כזה אכן יירד.
4. מועמדים חדשים לפרס דארווין: זוג תיירים מפולין החליט שמה שחסר לו בחיים היא תמונת סלפי על צוק בפורטוגל. משהו כנראה השתבש והשניים נפלו מהצוק אל מותם. הנה כמה כללים לתמונת סלפי: אל תצטלמו עם אקדח, אל תצטלמו על צוק נטול גדרות הגנה, ואל תטפסו על פסלים כדי להצטלם. אם תעשו את כל אחד מאלה, יש סיכוי שהתמונה שלכם לא רק תייגע את החברים שלכם, היא עשויה להיות הדבר האחרון שתעשו.
