הסטודנט שרוצה שפייסבוק תשלם לכל אחד מכם 500 יורו

פייסבוק, איפה הכסף שלי? צילום: שאטרסטוק

שרמס ניהל הליך ארוך מגד פייסבוק באירלנד, שם התאכזב, לדבריו, מכך שהאירים ניהלו את ההליך "כאילו אירלנד היתה רוסיה, לא מדינה שחברה באיחוד האירופי". שרמס אמר שהמטרה העיקרית של התביעה היא לאו דווקא להוציא מפייסבוק כסף - החברה יכולה להרשות לעצמה לזרוק 500 יורו על כל משתמש שתובע אותה - אלא להראות לבתי המשפט ולרגולטורים שיש מספיק אנשים שאכפת להם.

רוצה להשתלט על בית?

מונח הקסם של נביאי הטכנולוגיה בשנים האחרונות הוא אינטרנט הדברים - תפיסה שאומרת שכל חפץ בבית צריך להיות מחובר למערכות חכמות, כדי שלא נצטרך לעשות יותר מדי. המקרר יספור את הביצים ויעדכן אותנו מתי צריך לחדש את החלב; האורות יידלקו וייכבו מעצמם; וגוגל תבצע אנליזה של הזבל שלכם בפח חכם כדי לגלות מה אתם אוהבים לקנות.

כל זה צפוי לעלות המון כסף ולשפר את איכות החיים שלכם במעט, אם בכלל. ואולם, כל מערכות אינטרנט הדברים אינן מאובטחות במיוחד. לאחרונה בדקה יחידת אבטחת השרתים של HP את מבנה המערכות של 10 מוצרי בית חכם מובילים בקטגוריות שונות - ומצאה בהם 250 פרצות אבטחה שונות. וואו, זה יותר באגים מפיצ'רים.     

תרמוסטט חכם מבית Nest, אותה רכשה גוגל

הסיבה לכך פשוטה למדי: המכשירים משתמשים בגרסה קלה של לינוקס, אך בניגוד לגרסאות הביתיות שמבוצרות כמו עמדות גרמניות בסטאלינגרד, על המערכות הללו אין שום סוגר ובריח. 7 מתוך המכשירים לא כוללים הצפנה בחיבור לרשת. 8 מהם לא מצריכים סיסמאות חזקות יותר מ-1234 ו-6 מעשרת המופלאים לא הצריכו הצפנה בעת הורדת עדכונים מהרשת. במילים אחרות: גן עדן להאקרים. 

אז האסלה החכמה שלכם תהיה מסוגלת להציף את עצמה, הקולר החכם של החתול יחשמל אותו, הדלתות עם תואר מתקדם בהנדסה ינעלו אתכם מחוץ לבית היקר שלכם, כל בזמן שהמקרר ישנה את הטמפרטורה ויהרוס לכם את האוכל. אה, וכמעט שכחתי: לא מעט מהמערכות הללו כוללות הפעלה קולית, כך שכל הבית שלכם יעביר לרשת כל מילה שתגידו בתחומו.

אני חושב שאוותר, לפחות עד הגרסה השלישית.

חוצה את קו הקריפיות?

גוגל תמיד טענה בפני המשתמשים שהיא שומרת על המידע שלהם ולא מרגלת אחריהם. למשטרה היא מעבירה מידע רק בכפוף לצו חיפוש. מה אפשר לעשות, אמרה החברה בצדק, היא צריכה לציית לצווים של בית המשפט. קוראים לזה שלטון החוק, אמר לפני שנתיים אריק שמידט לקהל ישראלי.

עכשיו מסתבר שהעמדה הזו גמישה בפועל מכפי שגוגל טוענת. החברה זיהתה תוכן פורנוגרפי שמערב קטין במייל ששלח משתמש בג'ימייל. המשתמש אידיוט - וכפי שהסתבר זמן קצר לאחר מכן, הוא גם עבריין מין רשום. אבל מה שעשתה גוגל צריך לעורר דאגה ניכרת: היא לא חיכתה לכך שהמשטרה תפנה אליה עם בקשת מידע על העבריין; היא מסרה את המידע בעצמה לארגון להגנת ילדים, שפנה למשטרה.

גוגל חוצה גבולות צילום: שאטרסטוק

המידע הוביל למעצר (בצדק מוחלט) ועל פניו תהיה כאן הרשעה ארוכת שנים. אבל שימו לב מה קרה כאן: גוגל הפכה את עצמה לשופטת. היא קוראת את המידע שאתם מעבירים בג'ימייל - זה לא סוד, זה חלק מתנאי השימוש, תמיד היה - אבל עכשיו היא גם מחליטה מתי להשתמש בו כדי להפליל אתכם. החוק מחייב את גוגל לדווח על פורנוגרפיית ילדים כשהיא נתקלת בה; הוא לא מחייב אותה לחפש פורנוגרפיה כזו באופן אקטיבי, אבל מסתבר שזה מה שהיא עושה. ולדבריה, זה מה שהיא עושה מאז 2008. 

ומי שאין לו בעיה עם זה שגוגל תחפש אצלו פורנוגרפיית ילדים, צריך לזכור שזה אף פעם לא נגמר שם. לא במקרה, הזעקה "פורנוגרפיית ילדים" משמשת את הדיקטטורות של סין ורוסיה כדי לצנזר את הרשת. מה יקרה כשמדינות יתחילו לדרוש מגוגל לצנזר גם דברים אחרים - למשל, תוכן שהפטריוטים לא אוהבים בזמן מלחמה? הרי לא יעלה על הדעת שגוגל תשמש כצינור להעברת תעמולה עוינת, נכון?

הזרוע הארוכה מדי 

אם למישהו היו עדיין שאריות של אמון בחברות הטכנולוגיה האמריקאיות, שופט אמריקאי עשה הכל בסוף השבוע כדי לחסל אותן. דיווחנו לפני כשבועיים על היועץ המשפטי של מיקרוסופט, בראדלי סמית', ומלחמתו באימפריאליזם השיפוטי של ארה"ב. תקציר הפרקים הקודמים: ממשלת ארה"ב מתעקשת שיש לה סמכות להוציא ממיקרוסופט מידע, גם אם המידע הזה נמצא על שרת שכלל איננו על אדמת ארה"ב. המשמעות היא שחברות אמריקאיות כפופות בכל מקום לחוק האמריקאי, לא לחוק של המדינה שבהן הם פועלות. 

ידו הארוכה של בית המשפט האמריקאי תגיע גם לאירופה צילום: shutterstock

בסוף השבוע, קבע השופט ג'יימס פרנסיס מניו יורק שצו חיפוש של בית משפט אמריקאי ניתן ליישום מחוץ לגבולות המדינה - והורה למיקרוסופט לספק את המידע שנמצא על השרת שלה באירלנד. פרנסיס טען בפסק הדין שלו שההליכים שדורשים שיתוף פעולה בין כוחוןת משטרה הם "איטיים וקשים", אשר על כן הוא בחר במסלול המהיר של זריקת הריבונות של ממשלות אחרות לפח. 

מיקרוסופט כבר הודיעה שהיא תערער על הפסיקה. בינתיים, אם לממשלות זרות יש שרידים של אמון ברצון הטוב של חברות טכנולוגיה אמריקאיות, כדאי שהן יפסיקו לעשן את מה שהן מעשנות.

קצרצרים

1. הפתעה! מארק קרפלס, הנוכל שעומד בראש בורסת הביטקוין הכושלת (והמובילה לשעבר) מט.גוקס היה נוכל עוד לפני ששדד את המסכנים שהאמינו בביטקוין. קרפלס הועמד לדין בצרפת בשל חשד להונאה, אחרי שמעסיק קודם שלו האשים אותו ב-2005 בגניבת שמות משתמשים, סיסמאות ועוד. קרפלס, אזרח צרפתי, הורשע שלא בפניו ב-2010 ונידון לשנת מאסר ולקנס. הוא לא התייצב למשפטו ועל כן הוא עבריין נמלט. הפושע, שחי ביפן מאז 2009, טען שהוא כלל לא היה מודע לגזר הדין.

פושע מנוסה. קרפלס צילום: בלומברג

2. משטרת לוס אנג'לס מאמינה שלה ורק לה מותר לרגל. המשטרה הודיעה לתושבי העיר שהם מתבקשים שלא להטיס מל"טים חמושים במצלמות מעל לתחנות שלה, וזאת אחרי שאחד מהם הטיס מל"ט מעל מגרש החניה של תחנת הוליווד. המשטרה ייללה שזו "הסגת גבול" ו"צילום של שטח פרטי ומגודר". אה, חבר'ה? לא יודע איך להגיד את זה לכם, אבל המבנה שלכם הוא ציבורי. הוא ממומן בכספי ציבור. זה שיש סביבו גדר לא ממש משנה את זה. לא במקרה, המשטרה שוקלת כעת את צעדיה המשפטיים - כי בכלל לא בטוח שהחוק עומד לצידה. זה לא מפריע לה להעלות דרישות. 

3. טוויטר פרסמה לאחרונה את בקשות המידע שקיבלה מממשלות ברחבי העולם בחצי השנה האחרונה, דו"ח שהיא מוציאה מאז 2012. על פי הדו"ח, טוויטר קיבלה 2,058 בקשות מידע בין ינואר ויוני השנה - וצייתה ל-52% מהן. רוב הבקשות (1,257) הגיעו מארה"ב, עם שיעור ציות של 72%; במקום השני ניצבת יפן, עם 192 בקשות ושיעור היענות של 36% בלבד; במקום השלישי והמפתיע, ערב הסעודית, עם 189 בקשות ושיעור היענות אפסי של 1% בלבד. מעניין לראות ששיעור ההיענות של טוויטר לבקשות מממשלת הבית שלה כפול מזה של ההיענות שלה לבקשות יפן, שגם היא מדינה שומרת חוק. ישראל הופיעה בדו"ח של טוויטר לראשונה במחצית השניה של 2012, עם עשר בקשות ואפס אחוזי ציות מצד טוויטר, אבל לא הופיעה בו מאז.