דו"ח טכנולוגי
כך קיבלה רשת חברתית ללא משתמשים הערכת שווי של 4.7 מיליארד דולר
סטארט-אפ חברתי מבליז שאין לו לא הכנסות, לא גולשים ולא עובדים הצליח להוליך שולל משקיעים, יאהו נכנסת לתחום ניהול מגרשי החניה, כלי חדש מונע מפוליטיקאים מלשנות ערכים בוויקיפדיה ומדוע צינזרה פיפ"א חשבון בטוויטר
אוויר חם, הדור הבא
שמעתם על הרשת החברתית CYNK? גם אני לא. אבל מדווחים בהתרגשות שהיא הדבר החם הבא ושהיא שווה 4.75 מיליארד דולר. בחור צעיר בשם חוויאר רומר שעומד מאחורי CYNK הצליח לבצע כנראה את אחת ההונאות הגדולות של השנים האחרונות. הוא הצליח לשכנע משקיעים לתת לו הרבה מאוד כסף - כמה בדיוק, לא ברור עדיין - למרות של"סטארט-אפ הרשת החברתית" שלו אין א. הכנסות, ב. משתמשים וג. עובדים. כלומר, יש לה עובד אחד, אבל תודו שזה חשוד. ואה, התועבה מגיעה מבליז, מדינה מרכז אמריקאית שלא ידועה בתעשיית ההייטק שלה.
עכשיו, טרשת חברתית שלא מכניסה כסף, לא יודעת איך להכניס כסף ובכל זאת מצליחה להגיע להערכת שווי של מיליארדים – זה קורה כל שבוע בערך. זוכרים את אינסטגרם? עמק הסילי-קון כבר מזמן לא משתמש במדדים הישנים שאומרים שמשהו צריך להיות רווחי, או על כל פנים להיות במגמת רווחיות, כדי שיהיה שווה להשקיע בו.
אנשים השקיעו בחברה שכלל לא פועלת. אילוסטרציה צילום: cc-by d70focus
אבל אם אין לך כסף, אתה חייב לפחות משתמשים, כדי שתוכל ליצור את האשליה שפעם אולי תמצא את הדרך לעשות כסף. ל-CYNK אין אפילו את זה. וכאמור, יש לה רק עובד אחד. לא בדיוק הדרך הדרך הבריאה ביותר להרים עסק בימינו.
אז איך לעזאזל הגיעה חברה בלי הכנסות, שאפילו טורחת להודיע שהיא צפויה להפסדים, להערכת שווי של 4.75 מיליארד? משהו פה כל כך מסריח שאפילו הרשות המנומנמת לניירות ערך בארה"ב התעוררה לרגע - והורתה על הפסקת המסחר במניות CYNK עד שהיא תקבל כמה תשובות. או שהיתה כאן הונאה של משקיעי הון סיכון, ואז הגאונים בעיני עצמם יוצאים מטומטמים במידה נדירה, או שהיתה כאן מניפולציה במניות. בקרוב נקבל תשובות.
יאהו מתחילה להגיף תריסים
יאהו, למדנו לפני מספר חודשים, לא שווה בפני עצמה כלום. בפני עצמה היא הפסד נטו. מה שמחזיק אותה הוא כמה השקעות מוצלחות בחברות שהצליחו יותר ממנה. מאריסה מאייר נמצאת בחברה כבר כמעט שנתיים ולא מצליחה לשנות את התמונה הזו. לכאורה, החברה שווה מיליארדים - אבל בליבה נמצא חור ענק.
בחברה מתחילים להבין את זה: בעשור הקודם, קנתה החברה מגרש ענק, שאמור היה לשמש אותה לבניין משרדים עצום. עיריית סנטה קלרה אישרה את הבניה ב-2010, אבל ביאהו דחו אותה.
מאינטרנט לחניה. מאייר צילום: איי אף פי
פארק המשרדים של יאהו כבר לא יקום. החברה הגיעה למסקנה שאין בו צורך. עובדי משרד יש לה כנראה די והותר. עכשיו היא מתכוונת להפוך את השטח למשהו אחר: מגרש חניה מסיבי, עם מקום ל-7,200 כלי רכב.
ומגרש החניה הזה אפילו לא ישרת את עובדי יאהו, כי אם את מבקרי האצטדיון הקרוב. חברת הייטק מעטירה לשעבר נכנסת כעת לתחום חדש - ניהול מגרשי חניה. חברות ענק לרוב אינן קורסות בבת אחת: הן מאבדות רלוונטיות ודועכות במשך שנים. אפשר לומר שאחרי ההחלטה הזו, התרנים של ספינת יאהו שקעו.
תראו מי עורך בוויקיפדיה
ויקיפדיה היא האנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך, במיוחד (אם הבירוקרטים שלה עסוקים מכדי לשים לב) את הערך שלו-עצמו. הבולטים בתחום הזה הם פוליטיקאים והעוזרים שלהם; כמה מעוזריו הפעלתניים של ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, נתפסו בשעתו כשהם משפצים את הערך של הצייר טיציאן כדי שיתאים לטענה בעייתית שפלט קמרון בנאום.
בבריטניה היה מי שהחליט לעשות מעשה: הוא כתב בוט טוויטר, שעדכן מיד על כל שינוי בוויקיפדיה שהגיע מהרשתות של הפרלמנט הבריטי. זמן קצר לאחר מכן, כתב אמריקאי בוט דומה, שמדווח על שינויים אנונימיים בוויקיפדיה שמתבצעים מתוך הרשתות של הקונגרס.
אין כניסה ליח"צנים ולוביסטים. ויקיפדיה
עד כה, החשבונות הללו לא חשפו שום סקנדל ראוי לשמו, אבל הם מרחיבים את הביקורת על פעולות הממשל ומתריעים כאשר חברי פרלמנט או קונגרס מנסים לשנות את הרקורד לצרכיהם. גרסה דומה, שתופנה כלפי הכנסת, תתקבל בברכה. חברי קונגרס שרוצים לשנות את הערך עליהם מתבקשים לעשות את זה מעתה מהבית, או להשתמש בטור.
מיקרוסופט מנסה לשנות כיוון
סאטיה נאדלה, מנכ"ל ענקית התוכנה, הציג במזכר ארוך את המדיניות שלו. כמקובל אצל מנכ"לים חדשים, היא משליכה את המדיניות של קודמו, ואלוהים יודעת כמה מיליארדים, לפח.
אם סטיב באלמר דיבר (אבל לא הצליח ליישם) על הצורך להפוך את מיקרוסופט לחברה של "מכשירים ושירותים" בדגש על מכשירים, נאדלה משנה את הכיוון. הדגשים שלו יהיו על יצירתיות - והדגש ביצירתיות יהיה על תוכנה שתסייע לאנשים ליצור דברים, בין אם הלקוח הוא עסק או אדם פרטי. אבל דגש על תוכנה, ואין ספק שמיקרוסופט מובילה בתחום תכנות היצירתיות, הוא הורדת הדגש מבניית מכשירים. זוכרים? זו החשיבה שגרמה לבאלמר לרכוש את נוקיה.
סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט צילום: אם סי טי
נאדלה אמר שהחברה צריכה להתחיל לחשוב על המשתמשים שלה כמשתמשים כפולים – כאלה שעושים שימוש במוצרים שלה הן לעבודה והן לצרכים פרטיים, ושהיא צריכה לשים יותר דגש על שירותי הענן. אלה מילים גבוהות ומעורפלות, ורק הזמן יראה מה בדיוק מיקרוסופט עושה איתן.
כמו כן, הבטיח נאדלה לקצץ את הבירוקרטיה במיקרוסופט, להפוך את שירותי ההנדסה של מיקרוסופט ל"אובססיביים ביחס ללקוח" "ממוקדי איכות", "מונחי-מהירות" ו"מוכווני נתונים". הוא נמנע, יש לציין, מלהבטיח חד קרן לכל ילד. נעדכן.
קצרצרים
1. אם למישהו עוד היו מחשבות חיוביות על ארגון פיפ"א, הנה עוד סיבה למחוק אותן. הארגון הוכיח, בפעם המי יודע כמה, שהאוהדים לא רק לא בראש מעייניו, הם אפילו לא מחשבה חולפת. בלחץ פיפ"א, סגרה טוויטר חשבון פופולרי, #replaylastgoal שמו, שהיה הופך את הגול האחרון במונדיאל לאנימציית gif ומציג אותו. בפיפ"א הגיעו למסקנה שזה יפגע ברווחים שלהם או משהו.
ספ בלאטר, נשיא פיפ"א צילום: איי אף פי
2. עד כמה בצרות נמצא גוגל גלאס? עד כדי כך שגוגל נאלצה לאחרונה להכחיש שהגרוטאה מסוגלת לקרוא מחשבות. זאת, לאחר שמפתחים הוציאו משהו שמכונה MindRDR, שמאפשר למשתמש לצלם תמונות באמצעות ריכוז ותו לא. מישהו ב-BBC בדק את התועבה ואמר שהיא עובדת, אבל אני לא יודע מה הוא לקח באותו זמן. כך או כך, גוגל מיהרה להכחיש את הטענות שאפשר לקרוא את המוח באמצעות המשקפיים שלה. אם היא הגיעה לשם, כנראה שהדרך של גלאס לבית הקברות של גוגל לא רחוקה. יש לומר עוד שאף אחד לא היה נכנס לפאניקה מחשש שיאהו, אפל או מיקרוסופט תסרוק את המוח שלו; גוגל צריכה ללמוד מההיסטריה הזו שיעור חשוב על התדמית שלה.
3. DARPA, הסוכנות למדענים מטורפים של הפנטגון, עלתה על רעיון חיובי לשם שינוי: טילים מונחים בגודל של קליע סטנדרטי. המשמעות הטקטית: צלף שיורה בדיוק של טיל מונחה. המשמעות המשפטית: מעכשיו לא יהיה לצבאות תירוץ להשתמש בפצצה של טון במקום שצלף אחד, עם רובה חכם וקליע חכם, יכולים לעשות את העבודה, והם יצטרכו להקטין את הפגיעה הסביבתית בבלתי מעורבים. נקווה שזה יפותח במהירות.
4. צרפת העבירה חוק שאוסר על מכירת ספרים ללא דמי הובלה, כדי למנוע מאמזון מלחסל את מוסד חנויות הספרים בצרפת. עוכרי הדין של אמזון מצאו פתרון: מעכשיו אמזון גובה סנט אירופי עבור הובלה. אם היו חסרות לצרפתים סיבות לחרם על אמזון, אז הזלזול בחוקים שלהם צריך להיות סיבה טובה מספיק.