מכירות עליבאבא מגיעות ל־80% מהתמ"ג הישראלי

ענקית הסחר המקוון מסין עליבאבא הגישה אתמול את תשקיף בן 250 עמודים לרשות ניירות הערך האמריקאית בדרך להנפקה באחת הבורסות בניו יורק. לקראת מה שצפויה להיות ההנפקה הגדולה ביותר בכל הזמנים, "כלכליסט" מנתח מדוע המשקיעים כה נלהבים, מיהם המרוויחים הגדולים, מה הסיכונים העיקריים של החברה ומה הפך אותה לגדולה יותר מאמזון ו-ebay גם יחד.

גודל ההנפקה

האם זו תהיה ההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

ההנפקה הגדולה ביותר של חברת טכנולוגיה עד כה היתה של פייסבוק, שגייסה 16 מיליארד דולר. ההנפקה הגדולה ביותר בבורסה אמריקאית היתה של ויזה ב־2008, עם 19.7 מיליארד דולר. האנליסטים מעריכים כי עליבאבא תוכל לעקוף את שתיהן, ולגייס אפילו 25 מיליארד דולר.

ג'ק מה, יו"ר עליבאבא צילום: בלומברג

לדברי האנליסט רוג'ר אנטנר, "אם עליבאבא תצליח להקרין את הכוח שלה מחוץ לסין, יש לה את הפוטנציאל להפוך לשחקנית בינלאומית עצומה. כולם חשבו שאמזון תוכל לעשות זאת, אבל עכשיו הם חייבים לשנות את התפיסה - אמזון היא אולי השחקנית הכי מצליחה בארצות הברית, אבל כבר לא בעולם". ב-2013 עליבאבא מכרה מוצרים ב־248 מיליארד דולר, בעוד שהמתחרה הגדולה ebay מכרה "רק" ב-212 מיליארד דולר ואילו אמזון ב-60 מיליארד דולר. לשם השוואה, סכום המכירות שווה ערך ל־80% מהתמ"ג של ישראל (302 מיליארד דולר ב־2013), ועקף את התמ"ג של מדינות כמו יוון, פורטוגל ואירלנד.

השאלות הפתוחות סביב ההנפקה הצפויה עדיין רבות. מה בכלל שווי המניה המיועד של עליבאבא? וכמה מניות יוצאו בהנפקה הראשונית? ההערכות מדברות על הנפקה של בין 10% ל־15% מהחברה תמורת שווי שיכול לנוע בין 150 ל־250 מיליארד דולר. עליבאבא עצמה העריכה את שוויה לפני כחודש ב־120 מיליארד דולר, על פי חישובי אופציות מניות.

אנליסטים רבים מסתכלים כעת על יאהו, המחזירה ב־22.6% מעליבאבא, כרמז הטוב ביותר לכמות המניות שתוצא באופן ראשוני. כשיאהו הסכימה למכור בחזרה לעליבאבא חלק מאחזקותיה בחברה ב־2012, היא התחייבה כי במקרה של הנפקה היא תמכור מחצית מהמניות הנותרות שלה. העסקה עודכנה ב־2013 ל־206 מיליון מניות מינימום, או 9% ממניות החברה.

אלא אם עליבאבא תסכים לפטור את יאהו מההתחייבות הזאת - ויש סעיף המתיר זאת - היקף ההנפקה יעמוד על לפחות 9% ועוד המניות שעליבאבא עצמה תפנה להנפקה, ככל הנראה על מנת לגייס כספים על מנת להמשיך את מסע הרכש וההתרחבות שלה למערב.

ההנפקה בניו יורק

למה החברה לא מנפיקה במגרש ביתי בהונג קונג?

למעלה מ־90% מהכנסותי של עליבאבא מגיעות מסין, וחלק נכבד משירותיה הנוספים (כגון שירותי הלוואות, בנקאות, פיננסיים, ביטוח, רפואה ועוד) זמינים רק שם. ובכל זאת החברה בחרה להנפיק את עצמה דווקא בבורסה אמריקאית, שדורשת רגולציה הרבה יותר קפדנית. הסיבה לכך נעוצה בהיסטוריה הארוכה והבעייתית של עליבאבא, שהחלה את דרכה כמיזם משותף של קרוב לעשרים מייסדים. ג'ק מא, יו"ר החברה, אמנם הצליח להצמיח את עליבאבא לגדלים מרשימים, אך במחיר של גיוסי כספים שהשאירו חלק נכבד מהחברה בידי קרנות זרות.

בתחילת דרכה, עליבאבא גייסה כמה מיליוני דולר מחברות כמו ענקית התקשורת היפנית סופטבנק, וב־2005 יאהו העולמית קיבלה אחזקות בעליבאבא תמורת העברת יאהו סין לידיה. התוצאה הסופית היא שג'ק מא מחזיק רק ב־8.9% ממניות החברה, והסגן שלו, ג'וסף שאי, מחזיק ב־3.6% נוספים. זאת בעוד שיאהו וסופטבנק מחזיקות ב־57% מהחברה.

מא רוצה לשמור את גרעין השליטה בידיו. אבל הבורסה בהונג קונג (בניגוד לבורסות בניו יורק) אינה מאפשרת לחברות להנפיק מספר קטגוריות של מניות, כך שאין לו את האפשרות שם להנפיק מניות ללא כוח הצבעה או בעלות כוח הצבעה נמוך יותר - מהלכים שיאפשרו לו להבטיח את כוחו בחברה.

תחום המובייל

האם הוא מסוכן לעליבאבא כפי שהיה לפייסבוק?

כשפייסבוק עמדה בפני הנפקתה, נקודת החולשה הגדולה ביותר שלה היתה המובייל. אחוז הולך וגדל ממשתמשיה בחר לגלוש ברשת החברתית דרך מכשירי הסלולר שלהם, ופייסבוק לא ידעה קצת להמיר את התעבורה הזו לכסף, כך שכל משתמש כזה היה פוטנציאל מבוזבז.

עליבאבא מציינת כי 19.7% מכל העסקאות שלה ב־2013 הגיעו ממובייל - זינוק של 300% בהיקף הסחר לעומת 2012. החברה אף מודה בתשקיף כי היא עדיין צריכה ללמוד להתאים את האסטרטגיה שלה לסלולר ולשפר את המוניטיזציה שלה. זאת במיוחד כשבתחום המובייל, יותר מכל תחום אחר, יש לה תחרות עזה מצד חברות מקומיות כגון טנסנט ובאידו, ששולטות ביד רמה בתחומי החיפוש, הענן, מערכות ההפעלה ומסרים מיידיים - כולם תחומים שגם עליבאבא מנסה לחדור אליהן, ללא הצלחה משמעותית.

עם זאת, לעליבאבא אין סיבה ממשית לדאגה. היא יודעת לייצר כבר היום הכנסות ממובייל, והן לא מעטות - החברה שולטת ב־76% מכלל הרכישות המקוונות שמתבצעות בסין דרך מכשיר מובייל.

המכירות בעולם

למה עליבאבא עדיין מתמקדת בעיקר בסין?

בשנתיים האחרונות, החברה לא הסתירה את רצונה לחדור למערב, והיא השקיעה ורכשה עשרות חברות מערביות, כגון הקמעונאית האמריקאית ShoeRunner. מא דיבר רבות על כוונת החברה להתרחב לשווקים אחרים, ואף ציין בדאגה את החקירות האחרונות של הרגולטורים הסינים, שהחלו לבחון את השליטה המשמעותית שיש לה בשוק האינטרנט הסיני.

מנגד, התשקיף של עליבאבא דווקא מספר סיפור שונה, את סיפור האהבה שלה עם מולדתה הקומוניסטית, שהולכת ומאמצת את שיגעון חגי הקניות האמריקאיים. ביום חג קניות אחד ב־2013, שהוא המקבילה הסינית של תקופת החגים האמריקאית, עליבאבא מכרה מוצרים ב־5.8 מיליארד דולר - יותר מהמכירות של אמזון ו־ebay יחד בשני ימי המכירות המפורסמים של האמריקאים (בלאק פריידיי וסייבר מונדיי). לפי הערכות החברה, 80% מכל החבילות שנשלחות בסין הן של אחד מאתריה, שירותיה וחטיבותיה.

הקמעונאית הגדולה מדברת שוב ושוב על פוטנציאל הצמיחה של השוק המקומי שלה, וצופה כי היקף המסחר המקוון במדינה בכלל יזנק ב־56% בתוך כשנתיים. בו זמנית, עליבאבא כמעט ולא מדברת בתשקיף על כניסתה למערב בכלל או לארצות הברית בפרט. ב־2020, שוק המסחר המקוון בסין כבר יעמוד על 650 מיליארד דולר - יותר משל ארצות הברית, יפן, בריטניה, גרמניה וצרפת ביחד.

נראה שיש לה גם סיבה טובה לעשות זאת. בתשעת החודשים האחרונים של 2013, הכנסותיה של עליבאבא מהמסחר מחוץ לסין עלו ב־14% לעומת התקופה המקבילה ב־2012 והגיעו ל־572 מיליון דולר. אולם מדובר בשיעור קטן מכלל הכנסותיה, שאף הולך ומתכווץ. אם ב־2012 היה מדובר 12.4% מהכנסותיה הגיעו מחוץ לסין, ב־2013 המספר צנח ל־9.1% בלבד.

המודל העסקי

מה ההבדל העיקרי בין אמזון לעליבאבא?

המודל העסקי של עליבאבא שונה מהותית משל המתחרה אמזון. בעוד שאמזון אחראית על כל שרשרת האספקה, ומוכרת באופן ישיר לא מעט מוצרים (ואף עובדת כעת על הקמת חטיבת משלוחים עצמאית שתתחרה בדואר האמריקאי), עליבאבא משמשת כמתווכת בלבד, ומייצרת הכנסות מעמלות, מפרסומות ומשירותי קידום מוצרים.

אמזון משקיעה את כל רווחיה בפיתוחים חדשים ובשדרוגי מערכות. ולכן היא רושמת רווח נקי זניח מאז הנפקתה. כך, ב־2013 היא רשמה רווח נקי של 274 מיליון דולר בלבד מתוך הכנסות של 73 מיליארד דולר. עליבאבא, לעומת זאת, למרות השקעה משמעותית בתשתיות עדיין מייצרת רק 4% מהכנסותיה משירותי האינטרנט שלה. בתשעת החודשים הראשונים של 2013 היא רשמה רווח נקי של 2.8 מיליארד דולר מתוך הכנסות של 6.5 מיליארד דולר.

שירות גביית כספים

מה היתרונות של עליפיי לעומת פייפאל

עליבאבא מתפקדת כמעין קניון וירטואלי והיא מחזיקה בשורה ארוכה של שירותי אינטרנט במגוון תחומים, בהם תיירות, ניווט, לוחות דרושים וקופונים. אחד התחומים המצליחים ביותר של עליבאבא הוא שירות התשלומים המקוון עליפיי - המקבילה המקומית הסינית לפייפאל. ואף שעליפיי אינו נמצא בבעלות מלאה של עליבאבא, הוא חלק אינטגרלי מהאסטרטגיה המקומית שלה.

בניגוד לפייפאל, עליפיי נבנה על מנת לעודד את הסינים השמרנים לקחת את הסיכון המחושב של רכישה באינטרנט. עליפיי הוא מעין שירות escrow - כאשר לקוח מבצע רכישה בעזרתו, הכסף נשמר בצד עבור המוכר, אבל מועבר רק כשהוא מאשר כי הוא קיבל את המוצר ושהוא עומד בדרישותיו.

השינוי התפיסתי הזה אפשר לעליפיי להגיע להיקף עסקאות עצום של 519 מיליארד דולר ב־2013 - הרבה מעבר לפייפאל הבינלאומית שרשמה עסקאות בהיקף של 180 מיליארד דולר באותה שנה. זהו סכום שכבר יכול להתחיל ולהתחרות בחברות כרטיסי האשראי, שמעולם לא הצליחו לתפוס נתח שוק משמעותי בסין או ברוב דרום אסיה. למעלה ממאה מיליון סינים משתמשים באפליקציה של עליפיי, והפכו את השירות לאחד הנפוצים והפופולריים בעולם, הרבה מעבר לזה של גוגל או פייפאל.

עליפיי נמצא בשימוש נרחב בתחומים שבהם פייפאל עדיין מנסה לחדור אליהם - כגון מובייל, שירותים ואפילו בתי עסק זעירים קמעונאיים. 29% מהיקף העסקאות של עליפיי היו עסקאות סלולר, לעומת 15% בפייפאל. השירות הוא קרש הקפיצה של עליבאבא למיליוני בתי עסק זעירים בסין שמסרבים לקבל כרטיסי אשראי, ויחד איתו היא מציעה מגוון עצום של שירותים אחרים - כגון שירותי ביטוח, הלוואות זעירות, תוכניות חיסכון, ניהול השקעות ועוד. כך למשל, משתמשים באפליקציה השקיעו דרך מערכת ניהול הפיננסים 87 מיליארד דולר בקרן ניהול כספים פומבית, שהיא אחת הגדולות בעולם.

עליפיי הוא אולי הסיכון האמיתי הגדול ביותר של עליבאבא כרגע - החברה מציעה כל כך הרבה שירותים פיננסיים דרך האפליקציה שלה, שהרשויות מתחילות לדאוג שהיא מתחרה בבנקים. עליבאבא עצמה ציינה בתשקיף את האפשרות לרגולציה נוספת על עליפיי כגורם סיכון. "זה מאיים על הבנקים הממשלתיים הגדולים, ואני לא מצפה שהם יקבלו את זה בשקט", הסביר פול גיליס, פרופסור להנהלת חשבונות באוניברסיטת בייג'ינג.