אמנות גלי מוח: הסמארטפון צובע את השמיים

באמנות הפלסטית קשה יותר למצוא מקבילים בסדר הגודל הזה, אבל לאמנים שמתעניינים בעולם הדיגיטלי יש יתרון מרכזי שאין ליוצרים אחרים.

הם לא מתעסקים רק ברעיונות עתידניים שמוצגים באמצעות תפאורה או אנימציה ממוחשבת כפי שנעשה בקולנוע, אלא יכולים לקחת את הטכנולוגיה העכשווית ולשחק איתה כדי לחקור את הדרכים שבהן מחשבים ובני אדם יכולים לתקשר בדרכים שרובנו עדיין לא מעלים על הדעת. אמנים אלה חורגים ממשבצת היוצר הבודד וגולשים לכיוון עמדת הבמאי והמנצח, ומאפשרים לצופים לקחת חלק בהשפעה על בניית היצירה.

גלי המוח משמשים ככלי נגינה

מוזיקאי ואמן ויזואלי מפיקים צלילים בעזרת מדיטציה

התוצאה היא מיצג בשם Biomediation, שבוצע כפרפורמנס מול קהל והועלה לפני כחודש לרשת בפורמט של סרטון המתעד את העבודה.

"המכשיר קלט 15 תדרים שונים של גלי מוח, כש־14 חיישנים מיפו את הגוף של דה קוואיי בזמן המדיטציה", סיפר ל"כלכליסט" ז'ואאו ביירה, אמן ויזואלי שיצר את Biomediation יחד עם דה קוואיי, במימון של מרכז Ammeman לאמנות וטכנולוגיה באוניברסיטת קונטיקט. חלק מתנודות גלי המוח, לצד מחוות פיזיות כמו תנועות עפעפיים שנקלטו במצלמה, שימשו כטריגר לצלילים שיצרו את פס הקול. "המטרה היתה ליצור המחשה דיגיטלית לחיבור בין גוף לנפש בשעת המדיטציה", אמר ביירה.

"מאחורי העבודה עמדו שני רעיונות מרכזיים", הוא מסביר, "האחד הוא להדגים איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה מעבר לאופנים שאנחנו מכירים היום ולקחת אותה למקום שונה מהייעוד המקורי שלה. למשל, להפוך קורא גלי מוח למעין כלי נגינה". הרעיון השני, לדבריו, היה לבחון כיצד משתנה האקט המדיטטיבי כאשר הוא הופך מפעולה פרטית שהאדם עושה בדרך כלל בגפו למופע שמבוצע מול קהל גדול שעצם נוכחותו יכול לפגוע בריכוז.

המיצג הייחודי של ביירה ודה קוואיי

"קשה יותר לעשות מדיטציה בתנאים כאלו, אבל יש לזה גם ערך מוסף, והחיישנים שאנחנו מחברים מוסיפים לפעולה אלמנט של ביו פידבק", הוא אומר. העבודה, אומר ביירה, נותנת לצופים הצצה אל עתיד אפשרי של חיבורים מסוגים חדשים בין הפיזי לווירטואלי באמצעות טכנולוגיות מסוג זה, טכנולוגיות שהוא צופה כי יהפכו לנפוצות יותר ויותר בשנים הקרובות.

המחשבות יוצרות סרט אנימציה

אמנים הולנדים מנצלים את רמת הריכוז של הצופה ליצירת קליפ

במרכזו של Brain Trip עומד סרטון וידאו אינטראקטיבי באורך כמה דקות שמגיב למצב הנפשי של הצופה כפי שהוא נקלט בקורא גלי המוח שהוא חובש. תוכני הסרטון מורכבים מאנימציות בהשראת עבודות של אמני סוריאליזם כמו סלבדור דאלי. הצפייה מתחילה ממצב תודעה רגיל, כאשר תוך כדי ההקרנה מתבקש הצופה להרפות את האחיזה שלו במציאות הקונקרטית ולהירגע. כאשר המערכת חשה, על פי דפוסי גלי המוח ומצמוץ העיניים, שהוא שוקע בסרט, האנימציה משתנה ומתחילה לכלול חזיונות מציאותיים פחות ומורכבים וחלומיים יותר. אם הוא חש שהחוויה הופכת לאינטנסיבית מדי, הצופה יכול להתרכז שוב ולהחזיר את הסרטון לפסים ריאליסטיים יותר.

מיצג סוריאליסטי שמבוסס על ציורים מפורסמים

"בניסיון הראשון זו היתה תחושה מוזרה, קשה להבין שאתה שולט במשהו באמצעות המחשבה שלך בלבד", אמר גאזל. "טכנולוגיות כמו גוגל גלאס ורעיון ה-Quantifie Self, של מוצרים שמסייעים לאנשים באמצעות מדידה שוטפת של פרמטרים פיזיולוגיים, הפכו למאוד פופולריים בזמן האחרון וזה יוצר עניין רב גם סביב הפרויקט שלנו. אנחנו מתכננים להפוך את Brain Trip לתערוכה נודדת, ואולי גם להפוך אותה נגישה מהבית דרך האינטרנט. יש גם מחשבה להרחיב את זה לפרויקט שייקח עבודות אמנות קיימות ויציע לצופה לחולל בהן שינויים באמצעות המחשבה", סיפר.

המכשיר הנייד מצייר על רשת ענקית

שיתוף פעולה בין אמנים וגוגל יוצר מסך אינטראקטיבי ענק

"אני לוקחת חומרים גמישים ומכסה באמצעותם בניינים. במשך שנים חקרתי דרכים שבהן הצופים יכולים להפוך לחלק מעבודת האמנות, וזו הפעם הראשונה שבה העבודה שלי מאפשרת לאנשים להשפיע על מה שהם רואים ולהפוך לשותפים אמיתיים ליצירה", מספרת אכלמן בסרטון התיעודי שליווה את הקמת המיצג.

"זה דבר שאתה לא מצפה להיתקל בו כשאתה הולך ברחוב, וזה היה תענוג עבורי להסתכל על אנשים כשהם משחקים עם העבודה", היא אומרת. "באמצעות הטכנולוגיה, אפשרנו למאה איש שפשוט עברו בסביבה עם סמארטפונים את האפשרות לצבוע את הרשת ולצייר עליה כפי שהם רוצים", אמר קובלין.