אתם כועסים עלי? הנה, קחו אפליקציה

שון פארקר צילום: בלומברג

זו כמובן זכותו. השותפים למיזם מתבקשים, עם זאת, לזכור שהפעם האחרונה שבה פארקר הצליח במיזם משלו היתה בשנות התשעים, עם נאפסטר, ואחרי ההצלחה הטכנולוגית הזו הוא הפסיד את החולצה בבתי המשפט. היה לו איזה מיזם כושל לפני שנה וחצי, משהו שאמור היה להחליף את צ'טרולט. להזכירכם, מתי שצ'טרולט עוד נראתה כמו רעיון טוב, פותחו לה הרבה מאוד אלטרנטיבות וזו של פארקר צללה באותה הצורה. זאת, בגלל שמהר מאוד התגלתה צ'טרולט ככר פורה לסוטים ברשת.

הבעיה במיזם הנוכחי של פארקר היא שגם אם מדובר ברעיון ממש, ממש מוצלח - הציבור הרחב פשוט לא רוצה שום קשר לבחור שהרס שמורת טבע כי התחשק לו לחגוג בגדול.

אל תסתובב עם זה ברחוב

מקרה מתועד שני של תקיפת אדם שמשתמש בגלאס אירע בסוף השבוע. בניגוד למקרה הראשון, בו כיכבה משתמשת מפונקת שהתעקשה להעליב את באי הבאר אליו נכנסה ואחר כך טענה שמדובר ב"פשע שנאה" נגדה - המותקף הפעם הוא עיתונאי שלא פגע בציבור בשום צורה.

קייל ראסל, כתב הביזנס אינסיידר, יצא לסקר מחאה מול ביתו של בכיר גוגל בסן פרנסיסקו. המחאה התמקדה באחד מעוכרי הדין הבכירים של החברה, משום שנטען שהוא היה מעורב בפינוי אנשים מביתם. אחרי שסיים את הסיקור, פנה ראסל לדרכו, וחבש את משקפי הגלאס שלו (לדבריו, משום שלא רצה שהם יימעכו בתיק).

בעלי גלאס? אל תתקרבו להפגנות נגד גוגל צילום: עמית שעל

התגובה היתה מהירה: סמוך לתחנת הרכבת, מישהו צעק "גלאס!", חטף את המשקפיים מפרצופו של ראסל, ופרץ במנוסה. ראסל רץ אחריו (בכל זאת, הצעצוע עולה 1,500 דולר) אבל לא הצליח להשיג אותו. הגנב, מצידו, ריסק את המשקפיים.

במבט לאחור, ראסל מודה שחבישת גוגל גלאס מיד אחרי מחאה נגד גוגל היה כנראה מעשה לא חכם במיוחד. וואליוואג ציין שגלאס הפכה לסמל: סמל של התנהגות אנטי-סוציאלית מצד אנשים עם יותר מדי כסף, סמל של הזדהות עם חברה שהופכת לשנואה על חלקים ניכרים של הציבור. גלאס היא גם סמל בולט במיוחד: היא נמצאת על פרצופו של הלובש. 

בגוגל כבר יודעים שהשיווק של גלאס הולך להיות בעייתי. החברה הפצירה במשתמשים "לא להיות Glassholes" ויצאה בקמפיין שמטרתו להסביר שגלאס לא מסכנת את הציבור. לא נראה שהוא משתכנע. ואם התקיפה של משתמשי גלאס תהפוך למגמה, יש סיכוי שהמוצר יטבע לפני שבכלל יגיע לציבור. אף אחד לא ישקיע 1,500 דולר במוצר שמסמן אותו כמטרה לתקיפה. 

עוד פעם, אבל ברגש

זוכרים את סאגת הסרטון האנטי מוסלמי Innocence of Muslims? והרי תקציר הפרקים הקודמים: במאי מפוקפק שכר שחקנים לסרט שכביכול הוא סרט הרפתקות, אחר כך החליף את הטקסט בכזה שמגדף את הנביא מוחמד. העולם המוסלמי התחרפן, המסכנים ששיחקו בסרט ירדו למחתרת, מחשש לרצח - ואחת מהם, סינדי לי גרסיה, תבעה את הסרת הסרטון מיוטיוב בגין פגיעה בזכויות יוצרים. בית המשפט פסק לטובתה, גוגל התנגדה ככל יכולתה ואף צייתה לצו ההסרה בצורה חלקית בלבד.

עכשיו מגיע שלב הערעורים. באופן מפתיע, מצטרפים לגוגל כמערערים גם שורה של כלי תקשורת. הנימוק שלהם פשוט: אם ניתן, הם אומרים, לגרסיה זכות וטו על סרטון שבגללו היא הופיעה בחדשות, יהיו לכך משמעויות לא פשוטות על כלי התקשורת.

מהומות שפרצו בעקבות פרסום הסרטון צילום: איי פי

למשל, מאחר וגרסיה ביססה את ההתנגדות שלה לסרטון על זכויות יוצרים, אז כל פוליטיקאי שרואה את עצמו נפגע מקטע וידאו שבו הוא מופיע (יש הרבה מאוד מקרים כאלה פה בישראל, למשל) יוכל מעתה להסיר אותו מהרשת, בטענה שנפגעו זכויות היוצרים שלו. היכולת של כלי התקשורת לחשוף את פרצופם של הפוליטיקאים תוגבל מעתה לא רק על ידי חוקי הדיבה, אלא גם על ידי חוקי זכויות היוצרים - שלא נועדו לשם כך.

האם טוויטר נכנעה לארדואן?

דיווחנו שבתי המשפט הטורקים הורו על הפסקת החסימה של טוויטר במדינה, ועל כך שראש הממשלה ארדואן רתח והבטיח לרדוף את טוויטר בחשד להעלמת מס. חלפו רק כמה ימים - וכבר נראה שסיפור יש מנצח אחר משהוערך בתחילה.

בכירים בלשכת ארדואן טוענים שטוויטר הסכימה לדרישה של ראש הממשלה לסגור כמה חשבונות שעסוקים בלבקר אותו; כמו כן, נמסר כי היא הסכימה לכך שייבנה מנגנון שעל פיו טוויטר תסגור חשבונות אם וכאשר בתי משפט טורקים יורו על כך. עם זאת, לא הושגה הסכמה בקשר לפתיחת משרד של טוויטר בטורקיה - וארדואן לא רוצה אותו שם בגלל העיניים היפות של מייסדי טוויטר, אלא בגלל הסיבה שמשרד בטורקיה הוא עילה להוציא מסים מטוויטר. שזו בדיוק הסיבה שאין לחברה משרד שם.

סתם למתנגדיו את הפה בטוויטר. ארדואן צילום: בלומברג

הזלוטס המעטים שארדואן יצליח, אם יצליח, להוציא מטוויטר הם לא הסיפור. הסיפור הוא שלראשונה, נטען שטוויטר כופפה את עצמה בפני מדינה - ועוד אחרי שניצחה בבתי המשפט שם. בינתיים זו רק טענה של ארדואן שאין לה אישור, אבל ההכחשה של טוויטר בולטת בהיעדרה.

קצרצרים

1. אפל, שכבר הורשעה בשל חלקה בקנוניית הספרים, ניסתה כמיטב יכולתה להתחמק מתביעת נזיקין שהגישו נגדה תובעים ב-33 מדינות בארה"ב, יחד עם תובעים יצוגיים מטעם הנפגעים. התובעים הכלליים רוצים לגלח מאפל כמעט מיליארד דולר, כדי לגרום למנהלים שלה לחשוב שוב על התרגיל הזה בפעם הבאה שהוא עולה על סדר היום. כעת מסתבר שגם השופטת דניס קוט חושבת כך, והיא דוחה את הנסיונות של אפל לפסול את התביעה.

טים קוק, מנכ"ל אפל צילום: בלומברג

2. גוגל משדרגת את ג'ימייל. בקרוב, יוכלו משתמשי שירות הדואר לצרף להודעות שלהם תמונות מכפתור יעודי. הם יכלו לצרף קבצים למייל כבר מזמן, כמובן, אבל פה גוגל משפרת את החיים: באמצעות התקנת אפליקציה, המשתמש יוכל מעתה להעלות במייל שהוא שולח מהמחשב השולחני שלו גם את התמונות ששמר על הסמארטפון שלו – כפי שמציינת גוגל, רוב התמונות היום מצולמות במצלמה סלולרית. בידיעת ג'ימייל אחרת, זמן קצר לאחר שנדחתה על הסף תביעה נגד מדיניות סריקת המיילים של גוגל, מבהירה החברה בתנאי השימוש שלה שזה בדיוק מה שהיא עושה. אז למי שלא היה בטוח: גוגל מציצה לך במייל.

3. ה-FBI, בונה במרץ מאגר תמונות שישמש אותה לכלי לזיהוי פנים. עד השנה הבאה, היא מקווה להכניס למאגר 2 מיליון תמונות. המאגר צפוי להתבסס על מאגר טביעות האצבע של ה-FBI - וזו הבעיה: המאגר הזה מכיל מידע לא רק על פושעים מורשעים, ולא רק על אנשים שנעצרו אבל לא הואשמו בדבר - אלא גם על כל מי שניסה להתקבל לעבודה רגישה בארה"ב, שמצריכה מסירת טביעת אצבע. פעם היו שני מאגרי מידע נפרדים של טביעות אצבע -לפושעים ולסתם אזרחים. במסגרת מאגר התמונות החדש, שני מאגרי המידע האלה יאוחדו. 

4. בתחילת השבוע הופתעו תושבי העיירה צ'לטנהאם - עיירת הבית של סוכנות המודיעין הבריטית GCHQ - לגלות סוג חדש של אמנות רחוב, שמזכיר מאוד את זה של בנקסי. סביב תא טלפון ציבורי, צייר אמן אלמוני שלושה שפיונים כשהם עסוקים בהאזנה לטלפון בשלל כלים. הסוכנות הגיבה במיטב המסורת של ההומור הבריטי: "זו הפעם הראשונה שבה התבקשנו להגיב על אמנות. למרות שאיננו מבקרי אמנות מוסמכים, אנו מסוקרנים כמו שאר תושבי העיירה מהופעתה של היצירה המסתורית. למעוניינים, האתר שלנו מספק מידע על איך נראים סוכני מודיעין מודרניים, אם כי היעדר מעילים ארוכים ומשקפי שמש עשוי לאכזב כמה מן הקוראים".