רילוקיישן: מה צריך להטריד את חברות ההייטק הישראליות?

מרבית הבעיות איתן מתמודדות חברות ההייטק הישראליות נובעות מכך שחוקי העבודה האמריקאיים שונים מאוד מהחוקים הנוהגים בישראל. הזכויות והחובות של המעסיקים בארצות הברית מחייבות את המעסיק הישראלי לשים לב לפרטים שהם ברורים מאליהם למעסיק האמריקאי. בכדי להימנע מחשיפה משפטית יקרה ומסוכנת, חובה על החברות לבחון מבעוד מועד את תנאי העסקתו של המועמד לרילוקיישן לארצות הברית, ולהתאימם לחוקים המקומיים. טעויות הנוגעות לאופן העסקת עובד בארצות הברית עלולה לעלות למעביד הישראלי ביוקר רב.

רילוקיישן: מה צריך להטריד את חברות ההייטק הישראליות? צילום: בלומברג

אחד המוקשים העיקריים איתו צריכות להתמודד החברות הוא שכר עבודה ותשלום שעות נוספות. הנושאים הללו הם התחומים השכיחים ביותר בארצות הברית לתביעות מצד עובדים נגד מעסיקיהם. חברות הייטק מישראל סבורות לעיתים קרובות כי העסקת עובדים תחת חוזה פרילאנס, ולא כשכירים, הוא לגיטימי גם בארצות הברית. אלא, שסיווגו של מועסק כפרילאנסר נדיר מאוד בארצות הברית.

מאחר והפרשות כספים עבור פרילאנסרים נמוכות משמעותית הסיווג המוטעה עלול להוביל לתביעות נגד המעסיקים לא רק מצד העובד, אלא גם מצד גופים ממשלתיים בארצות הברית. סיווג העובד תחת הגדרת עבודה שאינה מקובלת בארצות הברית עלול להסתיים לא רק בהפרשות כספים לא נכונות לרשויות אלא גם לחישוב מוטעה של שכר בגין שעות עבודה נוספות.

בעוד שבישראל נהוג לשלם משכורת חודשית, בארצות הברית נהוג לשלם משכורת שבועית או דו-שבועית ועל המעסיק לשלם לעובד שכר שעות עבודה נוספות בגובה של 150% על כל שעה נוספת מעבר ל-40 שעות עבודה שבועיות. לכן, מעסיקים ישראלים רבים הבוחרים באופן שגוי שלא לשלם תוספות שכר לעובדיהם הישראלים בארצות הברית מפרים את החוק ישלמו לא רק את הקנסות והתשלומים המגיעים לעובד על פי חוק, אלא גם שכר טרחת עורך דינו של העובד במידה והעניין התברר בפני בית המשפט.

ביטוח הבריאות אותו מוביל הנשיא אובמה במסגרת רפורמת הבריאות, הידוע גם כ"אובמה קאר", נחקק לראשונה בתולדות ארצות הברית והוא המחייב מעסיקים לספק ביטוח בריאות עבור עובדיהם בארצות הברית. על אף שביצוע החוק נדחה בשלב זה לשנת 2015, מדובר בחוק טכני בעל דרישות רבות ומסובכות. אי-עמידה בדרישות החוק תגרור קנסות כבדים על חברות המעסיקות עובדים בארצות הברית, ולפיכך דרושה היערכות מוקדמת של עלות הכיסויים הבריאותיים השונים שיש להעניק לעובדים.

נושא קריטי נוסף עבור חברות הייטק ישראליות הוא הגבלת תניות אי-תחרות עתידית. תניות כאלו נפוצות מאוד במסגרת הסכמי העסקה בתעשיית ההיי-טק הישראלית. בארצות הברית לעומת זאת הן אינן אכיפות בחלק מהמקרים. אשר על כן, רילוקיישן של עובד לארצות הברית מצריך את החברה לבדוק מחדש, ובעדינות רבה, את תניית אי-התחרות של העובד על מנת שתעמוד במבחן המחמיר של הדין האמריקאי.

בניגוד לישראל ולמרבית מדינות מערב אירופה, למעסיק אמריקאי ישנה זכות חד-צדדית לקבוע ולשנות, בכפוף לחוק, את תנאי וסיום העסקתו של העובד. זכות זו מאפשרת למעסיק לסיים את העסקתו של העובד מסיבה מוצדקת ואף ללא כל סיבה כלל. כתוצאה מכך, מרבית העובדים בארצות הברית לא מועסקים בהסכמי עבודה אישיים, אלא כפופים לקובץ תקנות פנימיות של החברה המפרט את זכויותיהם וחובותיהם של כלל העובדים, בעוד שחוזי העסקה בכתב נדירים ביותר ושמורים בדרך כלל לעובדים הבכירים ביותר.

פיטורי עובדים אומנם יכולים להיעשות באופן חד צדדי וללא סיבה, אך הם עדיין כפופים למספר מגבלות וסייגים בחוק המונעים פיטורי עובדים כמו סעיפים ספציפיים שנקבעו בהסכמים קיבוציים או בהסכמי עבודה אישיים או על רקע אפליה על בסיס גיל, גזע, דת או מין, הריון, וכן במסגרת הגנה על חושפי שחיתויות. חשוב לציין כי בתקופה האחרונה חלה בארצות הברית עלייה חדה בתביעות עובדים נגד מעסיקיהם בשל פיטורים שאינם הוגנים ושבוצעו בניגוד לחוק.

הכותב הינו מומחה לדיני עבודה ושותף במשרד עורכי הדין הבינלאומי Greenberg Traurig