דו"ח טכנולוגי
אפל קוברת את נייטרליות הרשת
אפל במגעים לשלם לקומקאסט עבור תעבורה מהירה יותר לתוכן שלה, מדד השפעת של גוגל לא עובד, ואפלייה בוטה על בסיס גילאים בעמק הסילי-קון
אנחנו מוכנים לשלם
לפני מספר שבועות נטפליקס נכנעה לספקית הרשת התמנונית קומקאסט – אם חשבתם שספקיות הרשת הישראליות גרועות, עוד לא ראיתם כלום – והסכימה לשלם לה כדי שזו תואיל להעביר את תוכן הווידאו שלה במהירות. עכשיו מגיעים דיווחים שגם אפל רוצה עסקה דומה עם קומקאסט.
תחנת קומקאסט. ממשיכים לחורר את אידיאולוגיית נייטרליות הרשת צילום: בלומברג אפל היא ספקית מובילה של תוכן וידאו, באמצעות חנות האייטיונז. קומקאסט, כהרגלה, מקשה על ספקיות וידאו להוביל את המידע שלהן במהירות אל הצרכן. לפני מספר שנים היא נתבעה על ידי ה-FCC בחשד לכך שהיא חונקת את מעבר הקבצים ברשתות peer to peer; יש סימנים בוטים לכך שהיא חנקה גם את התעבורה של נטפליקס, מה שאילץ את האחרונה להגיע איתה, כאמור, להסכם תשלום.
אפל לא רוצה מצב שבו המשתמשים שלה סובלים לפתע, מסיבות לא ברורות, מהורדה איטית של התוכן שלהם. כדי להמנע מהמצב הזה, היא מוכנה – על פי דיווחים שלא אושרו; אנחנו מדברים על אפל, אחרי הכל – לשלם לקומקאסט סכום כלשהו.
אפל רוצה, למעשה, טיפול מועדף: היא רוצה שהתוכן שלה יועבר בכבל המיוחד שמעביר תוכן של כבלים בתשלום. אם עסקה כזו בין אפל ובין קומקאסט אכן תצא אל הפועל, שתי ספקיות הווידאו הגדולות בצפון אמריקה יהיו שפוטות של קומקאסט.
המשמעות תהיה מותה לכל דבר ועניין של דוקטרינת נייטרליות הרשת, שאומרת שלספקיות הרשת אין זכות להחליט איזה תוכן הן מקדמות ואיזה תוכן הן דוחקות אחורה. אם האתר שלך יתחיל להצליח יותר מדי, ספקיות הרשת יוכלו לדרוש ממך תשלום מיוחד. או שלפתע, בלי שום סיבה נראית לעין, תגלה שהתנועה באתר שלך זוחלת. כיף.
החור שב-Big Data
לפני כמה שנים הכריזה גוגל בקול תרועה על שירות חדש שלה, Flu Trends, שיאפשר לה לציין איפה יש התפרצות שפעת ברחבי ארצות הברית. החברה אמרה בגאווה שהיא מחשבת את החיפושים אחרי המונח "שפעת" ובהתאם מזהה את האזורים שבהם יש התפרצות, ושמדובר בכלי ביג דאטה שיצור מהפכה בתחום חקר המגפות. בנוסף, היא טענה שכעת היא יכולה לחזות בדייקנות את רמת השפעת השבועית בארה"ב, עם דיווחים על בסיס יומי.
חשבתם שחיפוש בגוגל יגיד לכם אם אתם חולים בשפעת? טעיתם צילום: אימג'בנק/thinkstock או שלא.
מחקר שיצא לאחרונה מצא שב-100 מתוך 108 שבועות שנבדקו מאז 2011, הכלי של גוגל פשוט טעה.האתר העריך, פעם אחר פעם, את השיעור של שפעת כגבוה הרבה יותר ממה שהוא היה בפועל. כמו כן, הוא פספס לגמרי את שפעת החזירים של 2009. אז מה קורה פה?
די פשוט. גוגל מבלבלת בין החשש של אנשים משפעת – אני מרגיש רע, האם זו שפעת? – ובין התפרצות אמיתית של שפעת. פלו טרנדז לא באמת מודד שפעת; הוא מודד היפוכונדריה ברמה נמוכה. וכזו, כמסתבר, יש לא מעט. החוקרים מציינים שרק ב-8.8% מכלל האנשים שניגשים לבדיקות בחשש שהם סובלים משפעת, מסתבר שזה אכן המצב. החשש משפעת, אותו גוגל מודדת בדייקנות, גדול משמעותית ממספר מקרי השפעת.
אופס.
הם שונאים גם מבוגרים
אחת התלונות הנפוצות כלפי עמק הסילי-קון היא הדרת נשים. לשובניזם הזה מצאנו שפע של ראיות. אבל זה לא נעצר רק שם -העמ מתעב גם אנשים מבוגרים מדי. כבר היה עובד של גוגל שתבע את החברה, וניצח, בשל אפליה גילאית ממנה סבל.
הם מנתחים גם מהנדסים צילום: שאטרסטוק מהנדס בשנות הארבעים שלו – מה שנחשב בדרך כלל לשיא הקריירה – מספר כיצד הגיע מנכ"ל צעיר של חברה אחרת לדיון, והפטיר "אתה כנראה הזקן הייצוגי." לא, ענה המהנדס, "אני המבוגר הייצוגי." עובדים שם מתחילים להבין, לקראת סוף שנות השלושים לחייהם, שזמנם עובר. הם לא מספיק צעירים. יש להם נסיון, אבל הם לא קוליים ומהפכנים.
אז הם עושים מאמצים נואשים למדי להסתיר את העובדה הזו. רבים מהם עוברים ניתוחים פלסטיים כדי להסוות את הגיל האמיתי שלהם, לפחות במבט ראשון. אולי זה ידחה את הפיטורים בכמה שנים. מנתח פלסטי מוביל מספר ל"ניו רפבליק" שרף הגיל של עובדי ההייטק שמגיעים אליו לשיפוצים יורד בעקביות: הוא התחיל לקבל לאחרונה פניות מעובדים בשנות השלושים שלהם ולפחות מקרה אחד של בן 26.
אחת הסיבות לכך היא מיתולוגיית צוקרברג. יותר ויותר קרנות הון סיכון מספרות לעצמן אגדה שילדים חוזים את העתיד טוב יותר מהן. הן רוצות את הברבור השחור, החברה האחת מ-10,000 שתחזיר לה את ההשקעה פי עשר או עשרים. התוצאה היא הערצה, עד כדי פטישיזציה, של נוער. העובדה שרוב מוחלט של החברות שמיוסדות על ידי טמבלים בני 19 נכשלות לא משנה. אי שם יש איזה מארק צוקרברג חדש, וקרנות ההון סיכון נשבעו למצוא אותו.
אז בדרך אל הרווח הבלתי נתפס, הן מעוותות את כל תפיסת העולם של התעשיה. כיף.
קצרצרים
1. חברות תעשיית ההגנה בארה"ב, שתמונה שלהם מופיעה במילון לצד הערך "חתולים שמנים," מוצאות את עצמן במצוקה. תקציב ההגנה האמריקאי, המנופח מאד, קוצץ משמעותית והן מאבדות לא מעט חוזים. בצר להן, הן משמיעות את קריאות החיזור האהובות על פוליטקאים רבים – "סייבר! סייבר!" – ומנסות לשכנע חברות בשוק הפרטי שהן מסוגלות לא רק לבנות מטוסים שאף אחד לא צריך במחיר שאף אחד לא יכול לשלם, אלא גם להגן על חברות מפני התקפות סייבר. והדובדבן בקצפת: אם החברה שלך תמשוך את תשומת הלב של ה-NSA, אתה יכול לשכוח מההגנה שעליה שילמת. לחברות ההגנה יש קשרים טובים מדי עם הפנטגון מכדי שיסכנו אותם עבורך.
2. ממשל אובמה שוקל לוותר על השליטה האמריקאית על ICANN, הארגון שמנהל את כתובות הדומיינים, ולהעביר אותו לשליטה בינלאומית. שורה של מבקרים תוקפים את התוכנית, כשהבכיר שבהם הוא ביל קלינטון, שטוען שהוויתור על ICANN יאפשר לממשלות ברחבי העולם לצנזר את הרשת עוד יותר משהן עושות עכשיו, ולפגוע גם בחופש של אזרחים במערב. בהתחשב בדיונים האחרונים ב-ITU, זה איננו חשש שווא.
אדוארד סנודן. הדליף רק פעם אחת צילום: רויטרס 3. המסמכים שצצים על בסיס יומי כמעט ומביכים את מערכת הבטחון האמריקאית לא מודלפים ישירות על ידי אדוארד סנודן – הוא כבר סיים עם ההדלפות שלו לפני תשעה חודשים. כך לפחות אומר גלן גרינוולד, שהיה מעורב בחשיפות מהשלב הראשונים. לדברי גרינוולד, סנודן העביר ערימה ענקית של מסמכים לשורה של עיתונאים, וביקש מהם לגלות זהירות יוצאת דופן בפרסום – וזה הסיבה לטפטוף האיטי. כל מסמך עובר שורה של בדיקות לפני שהוא מגיע לציבור. על כן, לדבריו, הביטוי "הדלפת סנודן חדשה" איננו מדויק: היתה רק הדלפה אחת, מסיבית. רשמנו לפנינו, גלן.
