ישי גרין על סולוטו: "הכישלון הגדול היה להפסיד את החברים שלי"

"הפסדתי הרבה חברים בסולוטו, חברים שהכרתי מהילדות בנתניה או מהשירות הצבאי ב-8200, אנשים שהבאתי לחברה. וכשאתה רואה אותם עוברים לצד השני של הכביש כשהם רואים אותך בגלל עבודה, זה קשה, וזה חלק מהכישלון שצבור בסיפור של בסולוטו", כך אמר היום (ה') היזם הסדרתי ישי גרין בכנס FailCon שמעודד יזמים להתבטא בציבור על כישלונותיהם ולהפיק מהם לקחים.

גרין, שמכר לפני כחודשיים את סולוטו יחד עם שותפו לחברה תומר דביר תמורת 100 מיליון דולר, שיתף את הקהל ברגעים הקשים שעברו עליו בחברה אותה עזב עוד לפני המכירה.

"הפכתי לאב נפקד"

"סולוטו נמכרה ב- 100 מיליון דולר לפי מה שנכתב בעיתונים, שזה דבר שפתר לי בעיה קשה של כסף", התלוצץ גרין. "ועם זאת באנו לשוחח כאן על כישלונות. ובכן, אפשר להסתכל על ההקמה של סולוטו ככשלון, כיוון שמזה הפכתי לבן זוג ואבא נוכח-נפקד, כזה שהטלפון שלו כל הזמן רוטט כשהוא בבית, וכשהוא רואה את אשתו, הראש שלו בכלל בבעיות טכניות".

"נכשלתי בבחירת השותף שלי". גרין (במרכז) ודביר (מימין) צילום: לואיז גרין

"הכישלון השני שלי היה בבחירת השותף, שהוא אדם שנשוי לעבודה וחיי משפחה באים למקום שני, ולצערי בעניין זה לא קיבלתי מספיק אמפתיה", אמר גרין כשהוא מתייחס לשותפו תומר דביר, שנותר בחברה עם עזיבתו של גרין וליווה אותה עד למכירה.

"ניסיתי להתמודד עם הבעיה הזו בנסיון לייצר חברה עצמאית שלא זקוקה לי", המשיך גרין. "בניתי צוות עצמאי, האצלתי סמכויות, ואפילו הצלחתי לייצר לעצמי זמן לקחת את אשתי לירח דבש ממושך, אבל כשחזרתי המשכתי להדק את האדמה סביב הקבר שכריתי לעצמי, והצטרפתי לתכנית הריאליטי ('מחוברים'- א"ג), מהלך שלא עזר לפופולריות בקרב החברים שלך שפתאום הופכים להיות דמות משנה בחייו של יזם מצליח, התדמית שהדביקו לי בסדרה".

"לדעתי, ריאליטי נולד במטרה לאחת והיא להשפיל אנשים. תסתכלו על תכניות הריאליטי ותראו שזו התכלית שלה ובכך אני מצטער שנתתי לזה יד. בהדרגה הפכתי להיות בחברה לסמנכ"ל טכנולוגיות ללא הרבה סמכויות ניהוליות, דפקתי על השולחן ודרשתי שיקשיבו לי אבל זה היה מאוחר מדי. ככה נפלטתי מהחברה של עצמי".

הלקח: פרויקט אחד בכל פעם

שותף נוסף של גרין מהעבר הוא היזם הסדרתי ליעד אגמון שהתוודה גם הוא על מספר כשלונות שחווה כיזם צעיר בחברות דלוור ואוניגמה, חברת אבטחת המידע אותה ייסד עם גרין, שנמכרה למק'אפי תמורת 20 מיליון דולר.

הדרך למכירה, כך נראה לא היתה קלה, והנסיונות של צמד היזמים להקים מערך שיווק ומכירות עולמי נחל כשלון, בעיקר מגבלות הכח של סטארט-אפ ישראלי. "לפני שאוניגמה נמכרה, הצלחנו להביא בסך הכל שלושה לקוחות משלמים, ששילמו לנו במהירות שבוע בלבד לפני הרכישה, כי ידעו שברגע שהמוצר יהפוך להיות חלק ממק'אפי, מחירו יקפוץ פי שלוש".

"לא ידענו לבנות מערך מכירות ולא ידענו איך זה עובד", המשיך אגמון. "אחרי שלושת הלקוחות בישראל, רצינו להגיע גם לבנק בניו יורק, אבל עד שהצלחנו להביא אותם להיפגש איתנו לקח לנו חודשיים וכדי לעשות פגישת המשך עוד חודש. המשמעות היא שכסטארט-אפ תמיד צריך להיערך לזמן ארוך יותר, והמשמעות היא כמעט תמיד שחייבים לגייס כסף יותר ממה שחשבת כי קצב ההוצאות שלך גבוה יותר".

"אחרי שנרכשנו התמונה השתנתה: רכשו את החברה ב- 20 מיליון דולר, וזה בדיוק הסכום שבו מכרתי את המוצר שלנו עם ההצטרפות שלנו למק'אפי. השיעור שלמדנו ביכולת של חברות גדולות לסייע לסטארט-אפים הוא עצום".