דו"ח טכנולוגי
רוצה קלשניקוב? תעשה לי לייק
סוחרי נשק משתמשים באינסטגרם כדי למצוא רוכשים למרכולתם הקטלנית, יזם שוביניסט טוען שאין מקום לנעלי עקב בכנס הון סיכון וטוויטר נתפסת עם המכנסיים למטה
#טבח_בהישג_ידך
חוקי הנשק השערורייתיים של ארה"ב עולים לכותרות אחרי כל מקרה חדש של טבח, ויש הרבה יותר מדי מהם. תיקון לחוקה שנכתב בסוף המאה ה-18 ושבמקור היה אמור לאפשר לאזרחים להקים מיליציה (בין השאר נגד רודנות ממשלתית) משמש כעת כדי לאפשר לכל אדם להחזיק נשק אוטומטי. ההגבלות על מכירת כלי נשק כאלה מינוריות, וקל לעקוף אותן. למשל, כדי לקנות נשק מחנות, אתה צריך לעבור בדיקת רקע, כדי לוודא שאתה לא עבריין מסוכן; אבל אין שום הגבלה כזו על רכישה מירידי נשק.
קרייגסליסט, שיש לה היסטוריה בעייתית בכל מה שקשור לפשיעה (היא נחשבה בעבר לכלי מרכזי לשידול לזנות) בעטה את סוחרי הנשק האלה מתחומה. אז, מהיותם אנשים בעלי יזמות, הם עשו את הדבר הבלתי צפוי ועברו לאפליקציית התמונות הפופולרית אינסטגרם.
רוצים רובים? בואו לאינסטגרם זה הולך כך: הסוחר מפרסם תמונה של כלי נשק ופרטים עליו, והמשתמשים המעוניינים שואלים שאלות בתגובות. אם הם אכן רוצים לרכוש את כלי המשחית, הם מוזמנים לפנות לסוחר בהודעה פרטית. לאינסטגרם יש הנחיות שאוסרות על פרסום תמונות שמעודדות פגיעה עצמית, אבל תמונות שמעודדות חיסול של גן ילדים? לך על זה. אינסטגרם, מציין אתר ארסטכניקה, אוסרת על תגיות מיניות או מיניות-לכאורה (למשל, #foodgasm), אבל תגית כמו #מקלע_בראונינג_משומש? שום בעיה, אדוני הנכבד.
מעבר לפוריטניות האמריקאית כל כך, אחת הסיבות לכך היא העובדה שלסוחרי המוות יש לובי חזק מאוד בארה"ב, התאגדות הרובאים הלאומית (NRA), שנופלת כמו מל"ט חמוש על כל מי שמעז לצמצם את זכותם של האמריקאים לרכוש כלי הרג ונאבקת בכל נסיון לדרוש רשיונות לכלי נשק.
מיזוגניה ועמק הסילי-קון, שידוך משמיים
המדור הזה התייחס מספר פעמים לתרבות הגברית הדורסנית המקובלת בעמק הסילי-קון, מעידוד תרבות אונס ועד סתם מיזוגניה בקרב בכירים. הכל, כמובן, בחסות של "מריטוקרטיה", קרי התפיסה שעמק הסילי-קון מנוהל בעצם על ידי אנשים שמגיע להם לנהל אותו, בזכות הקשרים שלהם.
בפועל, התרבות היא תרבות שנות החמישים: כמעט בלי נשים, כמעט בלי בני מיעוטים, עם הטיה כנגד מהגרים (אלא אם הם עובדים בתפקידים הזוטרים), עם בוז עמוק כלפי עובדי צווארון כחול ועוד.
השבוע נחשפנו לדוגמה נוספת למיזוגניה של מגזר ההייטק: ברנש בשם חורחה קורטל, מנכ"ל של חברת שקרכלשהו, השתתף בכנס שמיועד לקדם יזמות. הגאון צילם מגובה הרגל אשה צועדת בנעלי עקב. הוא פרסם את התמונה עם הכיתוב "זה אירוע שמיועד ליזמים ומשקיעי הון סיכון, אבל העקבים האלה (ראיתי כמה) WTF? #איןצורךבמוח".
מה הקשר בין מוח ועקבים? שאלו את יזמי סן פרנסיסקו צילום: מיכאל פיש מבחינת קורטל, אם את נועלת עקבים, את כנראה מטומטמת. להגנתו הוא ניסה לטעון אחר כך שעקבים הם לא בריאותיים. הח"מ מסכים לגמרי. אין ספק שנעלי עקב, כמו המחוכים של פעם, הם עוד צורה של שליטה גברית בנשים וגם אין ספק שהם לגמרי לא בריאותיים. אבל כדי לטעון שמישהי שהגיעה לאירוע יזמות ובחרה לנעול נעלי עקב היא "חסרת מוח", צריך סוג מסוים של תיעוב, שנפוץ מאוד בעמק הסיליקון.
לחובתו של קורטל יצוין עוד שהוא בחר להתחפר מאחורי הטעות שלו, ולא ניסה לסגת ממנה. הוא טען שהוא "לא סקסיסטי. (אני) לוגי. יכול להיות שגבר נעל אותן". וואלה. כן, אין ספק שהטענה ש"יכול להיות שגבר נעל אותן" היא דוגמא מצוינת ל"לוגיקה" של עמק הסילי-קון.
הטלפון המביך של מרקל
אנגלה מרקל, הקנצלרית של גרמניה, התקשרה אתמול (ד') למקבילה האמריקאי, ברק אובמה, כדי לשאול אותו האם שירותי המודיעין שלו אכן האזינו לשיחות הסלולר שלה. זו היתה כנראה אחת השיחות הפחות נעימות בהיסטוריה הדיפלומטית.
ההאזנה למרקל, שאובמה הכחיש (ספק אם מישהו מאמין להכחשה הזו) היא עוד הישג של ה-NSA שנחשף על ידי ההדלפות של סנודן. ההדלפה הזו מגיעה ימים אחרי ידיעה שה-NSA עקבה אחרי שבעה מיליון (!) אזרחים צרפתים. הח"מ הוא מעריץ קטן מאוד של האומה הצרפתית, אבל קשה לו להאמין שיש שם שבעה מיליון טרוריסטים.
מרקל ואובמה בימים טובים יותר צילום: בלומברג
ולריגול הבלתי מובחן הזה אחרי כל מה שזז יש השלכות. לא רק השיחה של מרקל עם אובמה, לא רק זימון השגריר האמריקאי בצרפת לתת הסברים, אלא גם החלטה של הפרלמנט האירופי להפסיק את שיתופי המידע עם ארה"ב. ההחלטה הזו לא מחייבת את הגוף הביצועי של האיחוד האירופי, הנציבות שלו, אבל זו צריכה להאזין לפרלמנט שלה, והוא כועס.
ההחלטה הזו הגיעה יומיים אחרי שוועדה של הפרלמנט סיימה לערוך להצבעה חוק פרטיות חדש, שיגביל מאוד את היכולת של חברות אמריקאיות להוציא מידע על משתמשים מגבולות אירופה. קודם להדלפות של סנודן, שתדלנות אמריקאית הצליחה למתן את החוק. עכשיו הוא הוחרף, להגנה על אזרחי האיחוד.
ההיסטוריה הסודית
לג'ופי ג'וזף היה כל מה שגבר בן 40 יכול לצפות לו: העבודה שלו כחבר זוטר אך נחשב בצוות הבטחון הלאומי של הבית הלבן חשפה אותו למידע סודי ומעניין וסיפקה לו משכורת לא רעה, במסגרתה הוא הכיר אנשים מעניינים ובעלי השפעה ויכל להסתייע בהם כדי לסלול את דרכו העתידית במסדרונות השררה.
אבל זה לא הספיק לו. קרה לו מה שקרה לרבים שנחשפים לסודות ולמגעים פנימיים: הם חשים דחף עז לפרסם אותם. בלילות, הוא היה כותב בטוויטר תחת השם NatSecWonk והוא לא חסך ביקורת מהממונים עליו או מסתם בכירים אחרים. NatSecWonk שפע סרקזם כלפי מזכירת המדינה הקודמת, הילארי קלינטון, בן רודז (בכיר אחר במועצה לבטחון לאומי) וחברי קונגרס מעיקים.
לציוצים יכול להיות מחיר כבד. טוויטר בבית הלבן אישרו כי ג'וזף פוטר, ורבים שם הביעו תמיהה על הסגנון התוקפני של הציוצים שלו; הם זכרו אותו כברנש חביב. יש להניח שבבית הלבן היו רגישים פחות לפרשה, וכנראה לחוצים פחות לחשוף את זהותו של NatSecWonk, אלמלא פרשת סנודן. היתה לג'וזף את ההגינות להתנצל: הוא אמר שמה שהתחיל כפרודיה על התרבות של וושינגטון הפך עם הזמן לסדרה של "הערות לא ראויות ואכזריות". הוא לקח אחריות מלאה על הפרשה והתנצל בפני האנשים שנפגעו מכתיבתו. יפה. אולי הוא יוכל להציל משהו מהקריירה שלו.
קצרצרים
1. טוויטר נחשבת לחברה בעלת מוסר תאגידי גבוה יחסית, אבל שלשום היא עשתה תרגיל מסריח: היא הוציאה הודעה שקטה על כך שהיא מכפילה את הפיצוי לחברי הדירקטוריון שלה. היא פרסמה את ההודעה שלוש דקות לפני שהאתר של הרשות לניירות ערך נסגר לאותו הלילה, היא קברה את הסעיף על הפיצויים בעמ' 135, והיא השתמשה באירוע השקת הגרוטאה האחרונה של אפל ככיסוי תקשורתי. למשך 24 שעות, זה אפילו עבד; אבל אנו חיים בעידן בו לא רק עיתונאים ודומיהם חופרים במסמכים שכאלה והעולם מלא באנשים עם זמן פנוי. פוליטיקאים למדו את זה על בשרם אחרי שהילארי קלינטון שיקרה על הגעתה לקוסובו תחת אש צלפים ב-2008, ואזרחים פרטיים חפרו מאות שעות בסרטונים כדי להוכיח שהיא משקרת. מפתיע שחברה כמו טוויטר לא למדה את הלקח הזה.
באמת חשבת שנפספס את זה, טוויטר? צילום: shutterstock
2. בית משפט באיידהו יצא בפסיקה שערורייתית במיוחד: הוא קבע שכל נאשם שיגדיר עצמו כ"האקר", יאבד באחת את הזכות להגנה מחיפוש שרירותי. זאת, לאחר שנאשמים סרבו להעביר את הכונן הקשיח של מחשביהם לידי התביעה. בית המשפט קבע שמשום שהגדירו עצמם כהאקרים, חובה להחרים להם את הכוננים לפני שיפרמטו אותם - לאחר שגיבו את המידע בענן. לידיעת ההאקרים: אם אתם רוצים לשמור על הזכויות החוקיות שלכם, כדאי שתקראו לעצמכם "מומחי אבטחה עצמאיים" או משהו.
3. ואם כבר דיברנו על עמק הסילי-קון ויחסו לנשים, אז אסופה של לוזרים החליטה לערוך מסיבת תחפושות לרגל ליל כל הקדושים, שמיועדת לעובדי הייטק. המוטו של המסיבה: האקרים וזונות (hackers and hookers). כי כידוע, כל עובד הייטק, גם אם הוא מושך משכורת מתאגיד ובונה אפליקציה שמטרתה להתקיים מהמידע הפרטי של אדם אחר, הוא האקר – וכל אשה שמוכנה להיות ברדיוס של שני מטר ממנו היא זונה. אז אני מניח שאפשר להבין למה עובדי הייטק ישלמו כדי להכנס למסיבה הזו, אבל מי לעזאזל חושב שנשים ירצו להגיע אליה?
4. שובניזם על גבול המיזוגניה הוא לגמרי לא רק נחלתו של עמק הסילי-קון. הנה פסיקה איומה משוודיה: שרץ קטן צילם את עצמו ואת החברה שלו במהלך קיום יחסי מין, שטיק שלמרבה הצער הופך לפופולרי בשנים האחרונות. רק שהתולעת לא טרח לספר לה על כך והפיץ את הסרטון ברשת. הצעירה שגילתה לתדהמתה שהיא הפכה לכוכבת פורנו בניגוד לרצונה תבעה אותו - ובית משפט שוודי פסק לה פיצויים של 130,000 קרונות. אלא שבערעור, חתכו השופטים את הפיצוי לרבע, תוך שימוש בתובנה המשונה שהדור הצעיר כל כך פתוח בנושא יחסי מין שאין מקום לפיצוי גבוה יותר. ולעזאזל עם העובדה שמישהי הפכה לכוכבת פורנו בניגוד לרצונה, ולעזאזל עם העובדה שסוג הפשע הזה קל כל כך לביצוע שקנס נמוך הוא תמריץ, לא הרתעה.
- להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי
(תיבה שישית)
