פרשנות
איזה מזל שאין לנו נוקיה בישראל
לפני שלוש שנים תהה שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, מדוע אין בישראל חברת ענק כנוקיה, שנושאת על גבה את ההייטק. מכירת נוקיה למיקרוסופט מוכיחה כי הימצאות חברה שכזו היתה מסכנת את כלכלת ישראל וכי המודל המקומי המגוון עדיף בהרבה
- נוקיה: ספינת דגל שטבעה
- "מיקרוסופט צפויה לשמר את נוקיה כיחידה עצמאית"
- מיקרוסופט איבדה 18 מיליארד דולר משוויה מאז חשיפת רכישת נוקיה
מכירתה של נוקיה למיקרוסופט והשנים האחרונות בחייה כחברה עצמאית הוכיחו שכמה טוב שלישראל אין נוקיה אחת גדולה אלא עדיף שיהיו לה הרבה חברות דוגמת מלאנוקס, נייס ואחרות.
נוקיה ישראלית? לא תודה צילום: אוראל כהן
במשך שנים רבות נוקיה היתה פינלנד ופינלנד היתה נוקיה; עוצמתה של החברה כשליטה הבלתי מעורערת של העולם הסלולרי הישן הביאה לפינלנד הכרה כמדינה טכנולוגית מתקדמת ומספר רב של מועסקים במדינה וערים שלמות התבססו על התעסוקה בנוקיה או עבורה.
תלות זו היתה טובה מאוד לפינלנד לאורך הרבה שנים, אבל אז קרה לנוקיה ולפינלנד דבר איום ונורא שקוראים לו סטיב ג'ובס. ב-2007 השיקה אפל את האייפון ובאותו רגע החלה נוקיה לחשב קיצה לאחור.
נוקיה התעלמה מהמכשיר החדש, בדומה למיקרוסופט, שמנהלה היוצא סטיב באלמר טען בתחילה שאינו מאמין שהמכשיר יצליח. חוסר היכולת של נוקיה ושל מיקרוסופט לחזות את העתיד קשר את גורל שתיהם. לנוקיה, שהיתה עיוורת למגמה החדשה בשוק המובייל, היה זה גזר דין מוות להיותה חברה עצמאית. הכנסותיה התמעטו ועד הגעתו של סטיבן אלופ ממיקרוסופט (שכונה בתחילה "הסוס הטרויאני של מיקרוסופט") החברה כמעט מתה. בצעדים קיצוניים שכללו פיטורי עשרות אלפי אנשים ובחירה בווינדוס פון 8 של מיקרוסופט כמערכת הפעלה בלעדית הצליח אלופ להנשים את החברה ולא יותר.
סטיבן אלופ, מנכ"ל נוקיה צילום: בלומברג
מגזר מגוון עדיף על ענקיות בודדות
בישראל קמו חברות רבות שיכלו להיות נוקיה, ECI היא דוגמא טובה לכך כחברה שגדלה והפכה לכח משמעותי אבל גם היא נכנעה לתהפוכות הטכנולוגיות וכיום נאבקת קשות בשוק התקשורת העולמי ואין קשר בין גודלה הנוכחי לעוצמה שהיתה לחברה בעבר.
בניגוד לפינלנד, בישראל קיים מגוון עצום של חברות הייטק בגדלים שונים, החל במרכזי פיתוח של חברות דוגמת אינטל, IBM, מיקרוסופט, אפל ואחרות, חברות ישראליות בגודל בינוני דוגמת צ'קפוינט, מלאנוקס ונייס וחברות קטנות רבות בסדר גודל העולמי דוגמת קונדואיט, וויקס ואחרות וכמובן אלפי חברות סטארט-אפ פעילות.
המגוון הרחב הזה הופך את ההייטק הישראלי והמשק כולו לפגיעים פחות. מגזר ההייטק הישראלי התמודד עם משברים קשים מאוד בשנות הבועה ובמשבר הגדול ב-2008 ועבר אותם בהצלחה בעיקר משום שלא היתה תלות בחברה בודדת. הגיוון בתעשיות ובכמות החברות הפך את היכולת של קריסת חברה אחת להשפיע על המשק למשמעותי ביותר.
לכן, כאשר בכירים בממשל יתהו מדוע לא קמות כאן חברות ענק, התשובה המתבקשת היא מקרה נוקיה ופינלנד.
