התנגשות הטיטאנים, מבחן שני: מצלמת הסלולר האולטימטיבית

תאורה סטנדרטית

מנצח: לומיה 920

טכנולוגית, מצלמת נוקיה היא המתקדמת ביותר. יש לה חיישן 8.7 מגה-פיקסל בעל ייצוב תמונה פיזי בחיישן, מה שמבטיח פחות מריחות וטשטוש בכל פריים. התוצאות מדברות בעד עצמן: איכות הצבע, חדות התמונה ופיצוי התוכנה על בעיות תאורה הם הטובים ביותר.

מנצח בצילומי יום. לומיה 920 צילום: ניצן סדן

מצלמת ה-ONE שונה בתכלית מהאחרות. היא נשענת על טכנולוגיית UltraPixel, בה הפיקסלים עצמם גדולים יותר. בכך, החיישן מסוגל לקבל יותר אור מהסביבה. המצלמה אמנם מציגה תוצאות טובות מאוד בצילום יום, אך הרזולוציה הכוללת נמוכה, כך שתקבלו רמת פירוט נמוכה יותר כשמגדילים את התמונה או מצלמים בזום.

ממשק מצלמת ה-One צילום: ניצן סדן

עוד מצלמה ראויה לציון היא זו של האייפון 5, אשר מצוידת בחיישן של חמישה מגה פיקסל, לצד תכונת שיפור תמונה מובנית שמבטיחה פריים חד ועשיר בפרטים, כאשר חלק מהטשטושים והמריחות מוחלקים אוטומטית. יתר המצלמות הניבו תמונות באיכות דומה למדי, כאשר היחידה שבלטה לרעה היתה זו של הנקסוס 4 – אשר הציגה יותר מריחות וטשטוש באותו הפריים.

צילום לילה

מנצח: לומיה 920

בצילום בתאורה נמוכה, עלולות התמונות להופיע כמטושטשות משום שאיזורי הצבע בפריים גדולים יותר (יש פחות אור מהסביבה ולכן – פחות הבדלי צבע ופחות פרטים באלמנטים שצילמתם). לכן, כל תנועת יד גורמת למריחה גדולה יותר פשוט משום שהיא משפיעה על יותר פיקסלים שמוארים בצבע זהה.

את בעיית התאורה פותרות החברות בהצגת חיישנים רגישים ורכיבי תוכנה שמבהירים אלמנטים באופן שנראה טבעי. לעומת זאת, סוגיית התנועה היא מורכבת יותר ומצריכה ייצוב סינתטי או טבעי של המצלמה. המצלמה של נוקיה, אשר מצוידת בחיישן בעל ייצוב פיזי (שנע בהתאם לתנועות היד, כדי להבטיח יציבות), הפיקה את התמונות הברורות ביותר בצילום לילה.

התמונות שלפניכם צולמו כשהמכשירים שעונים על סולם, כך שהדופן התחתונה שלהם היתה יציבה – אך הדופן העליונה יוצבה ידנית, מה שהבטיח פריים זהה בכל מצלמה, תוך בחינת יכולת ייצוב התמונה שלה.

כאן הוכיח את עצמו מייצב התנועה של מצלמת הלומיה 920, אשר מנע מריחות בפריימים חשוכים, מה שאפשר תצוגה חדה יותר ממתחריו. ניתן לראות שחלק מהמכשירים העצימו מקורות אור (פנסי הרחוב הקרובים, למשל) באופן אוטומטי, מה שגרם לאבדן פרטים.

צילום וידאו

מנצח: לומיה 920

גם במקרה זה ניצחה מצלמת נוקיה הודות לייצוב התמונה. תכונת הייצוב של ה-One פעלה פחות טוב במבחן זה וכמעט שלא הורגשה. לעומתו, מצלמת הגלקסי S4 הציגה תוצאה מצוינת – גם מבחינת מעבר בין נקודות מיקוד (שהיה חלק לחלוטין) וגם מבחינת ייצוב מבוסס-תוכנה. אחריה, הוכיחה אפל בשלישית את טיב מצלמותיה: הקליפ שצולם באייפון 5 היה המואר מכולם, אך המיקוד היה מעט איטי משל הגלקסי S4 והלומיה 920.

נקודה שבלטה בכל המצלמות כולן היא נטייה לפריים כהה ביחס לתאורת הסביבה. יתכן שמפתחי החיישנים שאפו לשפר את ייצוב התמונה על ידי יצירה מלאכותית של איזורי צבע דומים; בפועל, העניין יפריע רק לווידאופילים והמשתמש הסביר יהנה מן האיכות.

סיכום

אפשר לראות שכל המצלמות מציגות איכות מעולה, כשההבדל הוא בעיקר באיזורי המיקוד. כל מצלמות המכשירים הציגו תוצאה טובה בתמונות תקריב ולפיכך לא נכלל אלמנט זה במבחן. ואולם, הוא מדגיש את חשיבות איזורי המיקוד - שמבטיחים תמונה עשירה בפרטים גם כשמופיעים בה אלמנטים במרחקים שונים (החתול והמעקות, במקרה זה).

חובבי הצילום עשויים לחפוץ במכשיר בעל מצלמה עם תכונות נלוות עשירות. יכולות כמו צילום לילה ייעודי, HDR, צילום בתנועה, פנורמה ואחרים הפכו מזמן לסטנדרט ולאחרונה, גם היכולת לבחור תמונה מיטבית מתוך סדרת פריימים. היחיד שאין לו את כל התכונות הללו הוא דווקא האייפון של אפל.

התכונה הייחודית ביותר שבלטה בבדיקתנו היא צילום הספרה של הנקסוס 4, הפנורמה התלת ממדית. המכשיר אמנם לא התבלט באיכות הצילום, אבל היכולת להרכיב סצנה מתמונות ש"עוטפות" את הצלם ולשלוח לחברים היא כיפית ומרהיבה.