פורנו גמדים שטניים ואוגרים סיביריים? מה פתאום, יש לי בלוג אופנה!

ומאחר וההתמחות של טמבלר היא פורנו, בדגש על פורנו מוזר, כל מיני אנשים מהוגנים גילו לזוועתם תמונות שמשלבות איברי מין ואת הערצת השטן, סרטים מצוירים שהם לא בדיוק בסגנון של ערוץ הילדים וקליפים בהם מככבות חיות משק ומסוגלים לגרום לארגנטינה וברזיל להפסיק לאכול בשר.

מה קרה לבלוג שלי?! צילום: שאטרסטוק

התופעה היתה כל כך נרחבת עד שמשתמשי טמבלר התחילו לדווח זה לזה על התקפת האקרים. זה לא מה שקרה, אבל זה מה שהם רצו להאמין שקרה - ויש להניח שזה גם מה שבכירי יאהו רצו להאמין. אחרי הכל, זה עדיף על האמת העגומה שהכלי שרכשת בסכום ענק מסוגל פתאום להציף את התוכן הפורנוגרפי שלו גם לחלקים המהוגנים של האתר. לך תשכנע עכשיו פרסומאים שהתועבה הנחותה שלהם צריכה להתחרות בפורנו.

אריאנה צדה טרולים

אריאנה האפינגטון, המייסדת של אתר ההאפינגטון פוסט, חזרה מלונדון כשהיא מזועזעת מפרשת איומי הרצח והאונס בטוויטר שם. על כן, היא החליטה לקדש מלחמה על האנונימיות.

בקרוב, לא יהיו יותר הערות אנונימיות בהאפינגטון פוסט. ההחלטה עולה בקנה אחד עם העמדה שבה מחזיק הטור הזה כבר שנים: הגיע הזמן שהרשת תתבגר. זכות ביטוי צריכה להיות שמורה לאנשים שמוכנים לעמוד מאחורי מה שהם אומרים, לא להתחבא בפחדנות מאחורי כינוי.

אריאנה האפינגטון צילום: בלומברג

כן, יש לכך יוצאי דופן בולטים, בדמות מדינות שבהן המשטר נוהג לזרוק לכלא או להרוג אנשים שאומרים משהו שמעצבן אותו. אבל במדינות מתורבתות, ראוי שאנשים יקחו אחריות לדבריהם ולא ישתמשו בשמיכת האנונימיות כדי לסתום פיות ולהטיל אימה על אחרים. 

גורמים שונים ברשת טענו נגד ההחלטה של האפינגטון. לדבריהם, היא משולה לחוק שאסור על אנונימיות. היא לא: זו החלטה עריכתית של אתר פרטי, לא חוק ממשלתי שגורר איתו סנקציה פלילית. נטען שהמדפיסים של חוברות ה"פדרליסט" הידועות מימי ראשית הרפובליקה האמריקאית, שפרסמו בעילום שם, לא יוכלו לכתוב בהפינגטון. ובכן, זה כנראה היה מפתיע אותם, כי הם השתמשו בבתי דפוס פרטיים. כנראה שבימינו הם היו פותחים בלוג עצמאי, ואף אחד לא היה מיילל.

מכיר באשמה, רוצה חנינה

בראדלי מאנינג צילום: איי פי

מרגלים אחר אזרחי ברזיל? המידע לא יצא את המדינה

גוגל ופייסבוק, משת"פיות בולטות של ה-NSA, מיהרו להקים קול זעקה. יקר להן, הן מייבבות, להקים חוות שרתים בברזיל. צריך לצנן את המחשבים והאקלים המקומי לא ממש מתלהב מהרעיון. אבל, כמובן, זו לא הדרך שבה הן משווקות את המסר: הן טוענות שהחוק החדש יפגע בברזילאים משום שהוא ימנע מחברות קטנות לפעול במדינה, אלוהים יודעת למה.

חשבתי שאתם מאמינים ביד הנעלמה, לא? אם יהיה צורך בחוות שרתים ברזילאיות שיספקו שירותים לחברות קטנות, הן תופענה. אם לא יהיה צורך, המשמעות היא שהאזרחים הברזילאים החליטו שהם מוכנים לוותר על כמה אפליקציות מיותרות כדי לשמור על המידע שלהם מידיהן של ממשלת האימפריה והחברות המסונפות לה.

קצרצרים

1. איש הייטק עם יותר מדי כסף (ושאינו סובל מעודף בינה) החליט לעשות ניסויים חברתיים בהומלסים. הברנש, פטרקי מק'קונלוג, החליט שהוא ייגש להומלס ויציע לו שתי אופציות: א. לקבל מאה דולר. ב. לקבל מחשב זול וספרי ג'אווה סקריפט, כשמק'קונלוג מגיע מדי יום וילמד אותו לקודד. נשמע קסום, לא? יש רק כמה בעיות: א. מחשבים נוטים לפעול על חשמל ולדרי רחוב אין גישה זמינה לחשמל. ב. לעיתים קרובות חסרה להומלסים ההשכלה הבסיסית שנדרשת להבנת ספרי תכנות. ואחרון חביב, ג. מחשב שווה יותר מ-100 דולר; כהומלס הייתי לוקח את המחשב והספרים, מוכר אותם ועובר לפינה שני רחובות משם. בהצלחה עם זה, מק'קונלוג.

מתכנת בפוטנציה? תלוי את מי שואלים

2. גוגל צועדת אל עבר ישימון חברתי חדש: אפליקציית Field Trip שלה, שמציגה בתצורת מציאות רבודה מידע על אתרי תיירות ומוקדי עניין בטיולים, מודגמת בקליפ שהעלתה החברה. רואים בו חבורת צעירים שמטיילים בעוד אחד מהם משתמש בגוגל גלאס ומנותק לחלוטין מחבריו. זה העתיד של גוגל: ביציאה עם חברים כל אחד יראה רק מה שמושך את תשומת ליבו. רק תעשיית הפרסום יכולה להגיע לכזו רמה של גאוניות מרושעת.

3. עוד גילויים חדשים בפרשת ה-NSA: הממשלה האמריקאית נאלצה, אחרי שנים של מאבק, לחשוף פסיקה סודית במיוחד של בית המשפט FISA, שקובעת שחלק מתכנית המעקב של ה-NSA איננו חוקתי. המדובר בתוכנית שהופעלה בשנים 2008-2011, במסגרתו בזזה ה-NSA מיילים של אלפי אמריקאים כשהיא מודעת לכך שאין להם שום קשר לטרור. הפסיקה מצאה עוד שה-NSA היתה חסכונית באמת מול בית המשפט, ושהיא בזזה את המידע הזה עוד לפני שהיא ביקשה את אישורו של בית המשפט. כיף.