דו"ח טכנולוגי
רכישת הוושינגטון פוסט: בזוס מבסוט, העובדים רועדים מפחד
בעליו הקודם של העיתון הוותיק נהג להכיר אישית את העובדים ולהימנע מפיטורים ככל האפשר - סגנון ניהול שג'ף בזוס לא צפוי לאמץ, ה-NSA פורצת לתוכנת TOR המאובטחת במטרה להפחיד את המשתמשים ותאילנד מאיימת לאסור כל מי שיעשה לייק לפוסט שעצבן את השלטון
לוושינגטון פוסט מקום של כבוד בהיסטוריה של העיתונות: זה העיתון היחיד בהיסטוריה שתלויה לו קרקפת של נשיא על החגורה, במקרה הספציפי הזה ריצ'רד "טריקי דיקי" ניקסון, שנאלץ להתפטר אחרי חשיפת שערוריית ווטרגייט. מצד שני, ההיסטוריה שלו מאז יותר בעייתית: הוא נחשב לעיתון ממסדי, הפך עם הזמן למקדם המדיניות של הממשל, כמעט כל ממשל. העיתון שיחק תפקיד בעייתי מאוד, למשל, בדרדורה של ארה"ב למלחמה בעיראק.
הלילה, במפתיע, הודיע ג'ף בזוס, הבעלים המיליארדר של אמזון, שהוא קונה את העיתון תמורת רבע מיליארד דולר. זה נחשב לסכום גבוה יחסית ולא פלא שבזוס רוכש את המערכת בעצמו ולא דרך אמזון: בעלי המניות שלה היו מפילים שרתים בחיפושים אינטנסיביים אחר מתכונים לסטייק טרטר ואוכלים את מר בזוס; אמזון אינה רווחית כיום והפוסט היה גורר אותה לכיוון של הפסד.
מערכת הוושינגטון פוסט. לא תמצאו בה היום הרבה אנשים רגועים צילום: בלומברג כמו כל עיתון אמריקאי, הפוסט הפסיד הרבה כסף בשנים האחרונות. עם זאת, הבעלים של העיתון – דונלד גרהאם, הצאצא הנוכחי של שושלת גרהאם שניהלה אותו מאז 1933 – התעקש שלא לפטר עובדים. הוא התפרסם בכך שנפגש אישית עם כל עובד חדש והכיר אישית את כולם. סגנון העבודה של בזוס שונה מהותית, הוא כבר הבהיר שהוא לא מתכוון לנהל את הפוסט בעצמו ובקרב עובדי הפוסט רווחת אווירה של דיכאון ופחד.
מה יעשה בזוס עם העיתון? שאלת רבע מיליארד הדולר. סביר להניח שבשלב מסוים יהיה שילוב בין התוכן של הפוסט ובין תכנים שמופיעים בקינדל. אבל לאור המחיר ששילם בזוס עבור העיתון, נראה שיש כאן נסיון לשמר שם חשוב בתחום, כמו גם סוג של קניית מעמד מצידו של המיליארדר.
TOR תחת התקפה
כחלק מנסיונה להפוך למקבילה בעולם האמיתי של ד"ר Evil, פרצה סוכנות המודיעין האמריקאית NSA לתוכנת TOR. למי שלא מכיר, אספר שזו תוכנה שמאפשרת לאנשים לתקשר באופן שעד כה נחשב למאובטח כמעט לחלוטין. היא מועילה בעיקר לדיסידנטים, שלא רוצים שממשלת סין/רוסיה/ארה"ב תקרא את התעבורה שלהם.
עתה נודע שמישהו חדר אליה דרך פרצת אבטחה בדפדפן פיירפוקס והשתיל בה נוזקה שמעבירה נתוני תעבורת רשת ל-NSA. ראשית, יש סיכוי שזה מבצע False Flag שמודיע על כך שהוא מעביר מידע ל-NSA בזמן שהוא מעביר את המידע למקום אחר לגמרי - אפשרות בעייתית, כי היא אומרת שחוקרי האבטחה שבדקו את הנוזקה נכשלו לגמרי; שנית, יכול להיות שב-NSA עובדים מטומטמים שלא יודעים לטשטש את עקבותיהם, או שהסוכנות ניסתה לחסוך כמה גרושים ובחרה בכלי פגום.
משתמשים ב-TOR? תשכחו מהפרטיות צילום: shutterstock האופציה השלישית היא הפרנואידית והמטרידה מכולן: עובדי ה-NSA השאירו בכוונה סימן מזהה, כדי להגביר את הפרנויה בקרב משתמשי TOR וכדי לגרום להם להפסיק להשתמש בשירות. בהתחשב בכך שה-NSA רואה כל שימוש בהצפנה כעילה למעקב - ובכך שפריצת הצפנות היא חתיכת כאב ראש עבור כל סוכנות מודיעין, מדובר באפשרות סבירה לגמרי.
לייק ולכלא
משטרת תאילנד עצרה ארבעה מתושבי הממלכה, ביניהם עיתונאי ברשת טלוויזיה מקומית. האשמה: הפצת פאניקה בציבור. תשמחו לדעת שגם בספר החוקים הישראלי עדיין מסתובב סעיף כזה, סעיף 159.
מה היתה הידיעה? דיווח בפייסבוק על כך שצפויה בתאילנד הפיכה צבאית וקריאה לתושבי הבירה בנגקוק לאגור כמה שיותר מזון לקראתה. בהנחה שהארבעה שנחשד שהפיצו את הידיעה בפייסבוק אכן יורשעו, הם צפויים לחמש שנות מאסר (אם היה הסיפור מתרחש כאן בישראל, העונש היה מגיע לשלוש שנים).
מחיר החופש? ובכן, לייק צילום: בלומברג
עם זאת, החידוש בהתנהלות של הדיקטטורה-לייט התאית הוא לאו דווקא במעצרם של אנשים שכותבים דברים בפייסבוק, אלא באיסור על הפצת המידע - מסטטוס ועד אחרון הלייקים: גם מי שישתף או יעשה לייק לסטטוסים בנושא צפוי להיעצר ולחוות את מנעמי הכלא המקומי.
סיוט קפקאי
הטור הזה עומד על כך שמידע סודי משחית כל מערכת שהוא נוגע בו, פשוט מעצם היותו סודי. הצורך להגן על הסודיות מעוות את המערכת. דוגמה מצוינת ניתן לראות בגילוי חדש בפרשת אדוארד סנודן המסכן, חושף מערכת PRISM ומבצע הריגול הקיצוני של ממשלת ארה"ב.
ה-NSA, מפעילת PRISM, טענה מאז עלה הסיפור לכותרות כי לא נעשה שימוש לרעה במידע שהיא אוספת ושעל כל פנים אי אפשר להוכיח שנעשה שימוש שכזה. הכוונה, כמובן, היא לשימוש לרעה כלפי אזרחי ארה"ב, כי מבחינת הסוכנות שאר האנשים על הפלנטה הם מטרה לגיטימית.
היא שיקרה; דיווח של סוכנות רויטרס מגלה שה-NSA חלקה את המידע שהיא אספה עם שורה של סוכנויות פדרליות אחרות. אחת מהן היא ה-DEA, הסוכנות הבעייתית שמעורבת עד לצווארה במלחמה המלוכלכת מאוד במקסיקו. המידע שימש את ה-DEA כדי לבנות כמה תיקים נגד חשודים בסחר בסמים.
אתה אשם. יש לנו הוכחה. אתה לא יכול לראות אותה צילום: shutterstock
אבל מאחר והמידע הגיע מה-NSA והושג בתואנה של שמירה על הבטחון הלאומי, ה-DEA לא יכלה להשתמש בו בבית משפט סתם כך. בעיה? לא באמת. הסוכנות פשוט שיקרה בנושא, והסתירה את מקור המידע שלה מעורכי הדין של הסנגוריה, מתובעים, ובמספר מקרים גם משופטים.
אז מה היה לנו כאן? סוכנות ממשלתית משקרת לבית המשפט כדי להשיג הרשעות ודוחפת את חזקת החפות ואת זכותו של הנאשם להגנה לאשפתות. אני כבר רואה את התירוצים: אלה סוחרי סמים מלוכלכים. לא, אלה לא. אלה חשודים בסחר בסמים. חשודים שנתפסו מתוקף מידע חשאי שהממשלה לא רוצה להראות ושבהחלט עשוי להיות שגוי. ככה יורדים במהירות לתהום.
קצרצרים
1. טכנו-רצח: פסיכי חובב רובים מקנדה הצליח להדפיס במדפסת 3D רובה שמסוגל לירות 14 קליעים ברצף בטרם יתפורר. לפני שאתם מתחילים לרייר, שימו לב שאחרי כל קליע צריך לפרק את הרובה ולהעביר חוטר בקנה שלו, כך שבמידה ניכרת הרובה המודפס מחזיר אותנו לקצב אש של שנת 1862 בערך. גם לא ברור עד כמה הוא מדויק. אבל קצב הפיתוח של התועבות הקטנות בהחלט צריך לעורר דאגה, כי לפני שלושה חודשים רמת היעילות של האקדח המודפס הראשון, הליברטור, שמה אותנו ב-1500, פלוס מינוס. ההוא, כזכור, היה מסוגל לירות קליע אחד או לכל היותר שניים לפני שקרס. לדלג על מקבילה של מאה שנה מדי חודש זה די מרשים.
עיצוב אקדח להדפסה ביתית צילום: CC by Electric Eye
2. כלי התקשורת מדווחים בנשימה עצורה על כך ששגרירויות ארה"ב בעולם נסגרו מחשש לפיגוע. המקור: שיחה שה-NSA יירטה, בה דיבר מנהיג אל קעידה איימן על זוואהירי עם פעיל בכיר בתימן על כך שצריך לבצע פיגוע (מפתיע. אני הייתי בטוח שהם מחליפים מתכונים). כמה הערות לסדר היום: ראשית, אם איזה חושף שחיתויות היה מדליף את המידע הזה, הוא כבר היה מוצא את עצמו בלב מצוד בינלאומי; שנית, לכל הדלפה יש סיבה; שלישית, שמישהו ב-NSA מאוד לחוץ כתוצאה מהפרסומים בחודשים האחרונים וחייב להצדיק את הפעילות של הארגון ורביעית - וחשוב מכל - אין שום דרך לדעת שהמידע הזה נכון. הוא יכול להיות מפוברק ואנחנו לעולם לא נדע. בעבר, כשמצא את עצמו בשערוריה עקב עינויים, הדליף ממשל בוש מידע שקרי שממנו עלה שעינויים מנעו פיגועים. קחו את מה שממשלות מספרות על עצמן בערבון מוגבל.
3. בידיעה דואבת אחרת, על פי סקר חדש מסתבר ש-72% מהבגירים בארה"ב נפלו קורבן לתופעה ארסית שמשתוללת באינטרנט וגורמת להם לבזבז כמויות בלתי נתפסות של זמן תוך כדי שהיא משלה אותם שהם יהפכו בכך לאנשים טובים יותר. המגפה מכונה "רשת חברתית" ונראה שקשישים - האנשים היותר מנוסים בחברה - מחוסנים ממנה במידה ניכרת.
3. חברות עמק הסילי-קון ממשיכות לנהל מלחמה נגד המעמדות הנמוכים: בתגובה לשביתה של עובדי התחבורה הציבורית של סן פרנסיסקו, הודיעה חברת אובר - שמאפשרת ליאפים משועעמים להסיע אנשים במכוניתם כנהגי מונית - שהיא תשיט אנשים לעבודה בסירות. המהלך הזה נקרא בדרך כלל שבירת שביתה. שוברי שביתה זכו לכינוי הגנאי scabs וג'ק לונדון כתב עליהם: "אחרי שאלוהים יצר את נחש הבריח, הקרפד והערפד, נותר לו קצת חומר נורא, שממנו יצר את הסקאב... לאף אדם אין זכות להפוך לסקאב, כל זמן שיש מקווה מים שהוא יוכל להטביע בו את נבלתו, או חבל ארוך דיו לתלות ממנו את גופו". היום קוראים למעשה הנבלה הזה יזמות עסקית.
4. הבריטים, שנתנו לנו את הביטוי סקאב, יוצרים עכשיו ביטוי חדש, Phubbing. מדובר בהלחם של שתי מילים, Snubbing (להתעלם ממישהו, להעליב אותו תוך הפגנת עליונות) ו-phone. המילה מתארת את התופעה הנפוצה עד לזרא של מישהו שיושב איתך במסעדה או פאב אבל לא מפסיק להתעסק בגרוטאה הסלולרית שלו. אלא מיועד להיות חלק מקמפיין שמיועד לשים קץ לתופעה, שאמור לכלול בין השאר שלטים פומביים בנושא. תרגום עברי זמני, עד שנמצא משהו טוב יותר: סלנוביזציה, או בשימוש יומיומי "הפסק להתנהג כמו סלנוב". הטור פתוח להצעות תרגום נוספות למונח.
- להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי
(תיבה שישית)
