דו"ח טכנולוגי
הייתם משלמים 10 מיליון דולר על טוסט גבינה?
מסעדת טוסטים חדשה מעלה את השאלה האם מסעדנות יכולה להיות מיזם הייטק, טוויטר מזייף ציוצים, ה-NSA במצור ובלוגר נכנס ראש בראש בחברת פרלמנט
חוכמת הטוסט
כמה מסובך זה לקחת שתי פרוסות לחם, לשים ביניהן גבינה צהובה, ולשים אותן בטוסטר? עבדכם הנאמן עשה את זה יותר מדי פעמים בלי לחשוב על זה יותר מדי, ואולי זו היתה טעות. מעבר למספר הקלוריות החריג, הוא לא ידע שהוא עושה משהו מהפכני וקסום.
בסאן פרנסיסקו קיימת רשת מזללות בשם Melt. היא הוקמה על ידי ג'ונתן קפלן, האיש שהמציא את מצלמת ה-Flip – מוצר שאכן היה בשעתו מהפכני וקסום, ואיפשר להמונים להפוך לצלמי וידאו – והיא מוכרת טוסטים בחמישה דולרים, מחיר סביר אפילו בישראל ו-ודאי בסאן פרנסיסקו עמוסת עובדי ההייטק.
עכשיו מנסה מנהל בחברת השקעות גדולה, מייקל מוריץ מסקויה, להסביר מדוע היא הטביעה עשרה מיליון דולר ב-Melt. מסעדות, כידוע, הן אחד התחומים הפחות יציבים בסביבה. רובן לא שורדות. ל-Melt יש אומנם קשר רופף לתחום ההייטק: היא הוציאה אפליקציה המאפשרת לך להזמין מראש את הטוסט ולהסביר אילו תוספות אתה רוצה עליו, למקרה שסתם גבינה מותכת בין שתי פרוסות לא מספיקות לך. אבל שם הקשר נגמר.
אז למה סקויה, קרן הון סיכון מוצלחת למדי, השקיעה ב-Melt? ובכן, ההגיון הוא שאם המייסד של Melt יודע איך לעצב ולמכור מצלמות וידאו, אז כנראה שהוא יצליח למכור גם טוסטים (טענה הרבה יותר בעייתית), ומכאן שזה סטארטאפ ויש להשקיע בו.
בסתר ליבו האפל, המדור מקווה שבעוד כמה שנים ג'ונתן קפלן, שיש לו די והותר כסף, יודיע שכל הרעיון מאחורי Melt היה להדגים את אחד הכשלים הבסיסיים בכלכלה המודרנית - שאם הצלחת מספיק בתחום אחד, אתה יכול לשכנע את הטמבלים להשקיע סכומי עתק גם ברעיון המופרך ביותר. זה בזמן שאדם לא מוכר אבל עם רעיון מהפכני לא מצליח למצוא מימון. זה אפילו מתחיל להיות כך בתחום מימון ההמונים, שם ההצלחות הגדולות מגיעות בעיקר לבעלי שם גדול ומוכר.
טוויטר נתפס בזיוף
כבר כתבנו כאן על כך שהמודל הכלכלי של טוויטר מעורער. לאחרונה הם החליטו שהגיע הזמן להעביר הילוך, ואולי גם להכניס קצת כסף. אז הם הוציאו מודעת טלוויזיה שמטרתה הייתה לשכנע מפרסמים לפרסם אצלם. כן, זה מעגלי כמו שזה נשמע.
זה בפני עצמו לא דבר שלילי. קשה לחיות אם אתה לא גובה תשלום מהמשתמשים שלך. הבעיה היא שטוויטר נתפסה בזיוף.
המודעה הציגה משתמשי טוויטר כשהם מפרסמים שבחים מופרזים ומתחנפים לכל מיני מותגים, ספציפית לאיזה בר קפה בסאן פרנסיסקו. אממה, המשתמשים היו אמיתיים לגמרי, והם מעולם לא כתבו את הזבל הזה. מטבע הדברים, הם לא אהבו לשמוע שטוויטר מייחסת להם אהדה לאיזה מקום היפסטרי שהם אפילו לא שמעו עליו. התחילה מהומה רצינית, ובטוויטר כבר אמרו שמדובר בטעות.
אבל טוויטר, דווקא ממכם אנחנו מצפים ליותר.
ה-NSA במצור
הצעת החוק להפסקת המימון של תכנית הריגול הביתית של ה-NSA הגיחה במפתיע משום מקום, ועלתה אמש להצבעה בקונגרס האמריקאי. ההצעה אומנם נפלה, ברוב דחוק, אבל הסיפור עדיין צריך לגרום לשערות בבית הלבן לסמור.
למען האמת, ההצבעה הייתה כה צמודה - 205 בעד לעומת 217 נגד - שיושב ראש הקונגרס, שבדרך כלל נמנע מהצבעה, השתתף (והצביע נגד). במידה של צדק, ארגוני זכויות האדם רואים בהצבעה הצמודה סוג של נצחון.
הקונגרס נתפס כחלק היותר עממי של הממשלה האמריקאית: חברי קונגרס צריכים להבחר מחדש מדי שנתיים והם אמורים להיות הרבה יותר קשובים לתושבים במחוזות שלהם. מה שצריך להדאיג במיוחד את אובמה, שדווקא מנסה לשמר את תוכנית הריגול. בהצבעה, אובמה איבד את המפלגה שלו עצמו: הדמוקרטים הצביעו בעד ההצעה בשיעור של 111:83. הנשיא נאלץ להשען דווקא על המפלגה היריבה, שזוכרת שמייסד תוכנית הריגול דווקא היה ג'ורג' בוש.
וכמובן, בהתחשב בקצב הדיווחים והחשיפות על ה-NSA, התמונה גם יכולה להתהפך בקרוב. הדמוקרטים ג זכו בעוד נקודה מול הרפובליקנים: בפעם הבאה שמפלגת הטייקונים תדבר על הצורך ב"ממשלה קטנה" והקטנת המיסוי, הם יוכלו להזכיר להם שבכל מה שנוגע לריגול ופגיעה בפרטיות, לרפובליקנים אין שום בעיה עם ממשלה גדולה.
בידיעה קשורה ומדאיגה, שורה של חברות אומרות שממשלת ארה"ב מפעילה עליהן לחץ לספק לה את מפתחות ה-SSL שלהן. המשמעות: גם אם דף הרשת שלך מכריז שהוא מוצפן, בהחלט יתכן שאיזה חטטן בשירות הממשל קורא את המידע שלך.
קרבות עזים בחזית טוויטר
הבלוגר פול סטיינס, שכותב בבריטניה תחת הכינוי גווידו פוקס – רמז לגאי פוקס, הקושר הקתולי שכמעט ופוצץ את הפרלמנט ושאירונית הפך לסמל של חברי ארגון אנונימוס – מנהל מלחמה חזיתית נגד חברת הפרלמנט השמרנית קלייר פרי.
פרי היא אחת התומכות המובהקות בתכנית צנזור הפורנוגרפיה של ראש הממשלה הבריטי. לפני מספר ימים פרצו האקרים לאתר שלה והשחיתו אותו על ידי העלאת תמונות פורנוגרפיות. פוקס, שפרי היתה על הכוונת שלו כבר הרבה זמן, מיהר לכתוב בלגלוג שהאתר של פרי מקדם פורנוגרפיה.
אחרי כמה סיבובי התנגחות בטוויטר, פרי כתבה שההתקפה על האתר שלה "בוצעה בחסות" פוקס, אבל הלה כלל לא נבהל: הוא החל לערוך משאל בקרב קוראי הבלוג שלו האם הוא צריך להגיש תביעת דיבה כנגד פרי. עד כה, התוצאות הן 86% בעד. פוקס הודיע שהוא הורה לעורכי הדין שלו לשלוח את מכתב האיום הסטנדרטי לחברת הפרלמנט.
ככה נראית חברה חופשית.
קצרצרים
1. בריטניה היא אמנם הממלכה המנוטרת, עם שיעור המצלמות במעגל סגור הגבוה לנפש, אבל גם הרגולטורים מבינים שהם נחשפו. משרד נציב המידע של בריטניה הודיע למשטרה שהיא צריכה להפסיק את הפרויקט הפסיכי שלה בעיירה רויסטון, שם היא מתעדת כל כלי רכב שנכנס או יוצא ממנה. הרגולטור קבע שהשימוש בטכנולוגיית מעקב צריך להיות פרופורציוני לסכנה. כשהממשלה אוספת מידע, ועושה בו שימוש כעולה על רוחה, ומרגלת אחרי אנשים רק כי הם פגשו חברים של חברים של חברים של מטרות מודיעין, עצם הפגישה עם מישהו יכולה להפוך אותך למטרה. מה שמדהים כאן הוא הקלות שבה הגישה הזו חדרה לחברות שעד לא מזמן היו חופשיות, ובלי צורך בהפיכה – רק בשימוש מזדחל בטכנולוגיה מאכלת פרטיות.
2. נכון לשעת כתיבת הטור, עוקצנים ניגרים עוד לא הספיקו לעשות משהו עם לידת התינוק בבריטניה, אבל סוג אחר של נוכלים דווקא הספיק: יזם מפורטוגל שם את ידו על שם הדומיין GeorgeAlexanderLouis.com, כנראה בתקווה שהוא יצליח לגרום לארמון המלוכה לשלשל לו כמה זלוטס מכספי ציבור עבור השם. לך תמות, תולעת.
3. יש תחנת טלוויזיה בקליפורניה בשם KTVU, שעם התרסקות טיסת אסיאנה לפני מספר שבועות שידרה כתובית שהתיימרה להציג את שמות צוות המטוס, רק שהיא הכילה בדיחות גזעניות – משעשעות, יש להודות – במקום השמות האמיתיים. אזרחים זועמים ברחבי העולם החלו להפיץ את השידור, ואז KTVU נלחצה. בהתחלה היא ניסתה להסיר את הסרטונים – שמתעדים את השידור שלה, כן? - בתואנה שהם גזעניים, וכשזה לא עבד היא הלכה בדרך כל בריון וניסתה להסיר אותם בתואנה שהם פוגעים בזכויות היוצרים שלה. גם זה לא עבד. משעשע.
4. מי אמר שמל"טים חייבים רק להרוג? אמן בשם אקסל ברכסנבאואר יצר את "מל"ט השלום", כלי טיס שהתפקיד שלו בחיים הוא לפזר תרסיס אוקסיקונטין, סם הרגעה חזק למדי. ברכסנבאואר אמר כי המיזג נועד להבהיר את הסכנה והטירוף שברצח מן האוויר, אבל גם אמור להיות קריפי - על המל"ט מופיע פרצוף ליצן מחייך. אני חושב שאפשר לומר בזהירות שמאז פצצת ההומוסקסואליות של הפנטגון – תרסיס כימי שאמור היה לגרום לחיילי האויב לחשוק זה בזה ולהחליט לעשות אהבה ולא מלחמה – לא נראה כלי נשק משונה כזה.