דו"ח טכנולוגי
לא הצלחנו למחוק את הווירוס, השמידו את המחשבים והמקלדות
רשות אמריקאית הפגינה בורות מופלאה כשהחליטה להשמיד מחשבים, מקלדות ועכברים בגלל נוזקה שלא ידעה להסיר, עיתונאים סורים מחליפים את האינטרנט ברדיו, ה-OECD זועם על אפל וסמארטפונים חוזים רעידות אדמה
נוהל אדמה חרוכה
יש במחלקת המסחר של ארה"ב מחלקה שוחרת טוב בשם Economic Development Administration, מנהל הפיתוח הכלכלי, שתפקידו בחיים הוא לסייע כלכלית לאזורים מוכים בארה"ב. שזה נחמד וחשוב, אבל נראה שה-EDA לא ממש מחוברת לחיים המודרניים.
ב-2011, הודיעה המחלקה להגנת המולדת ל-EDA ולסוכנות אחרת, המנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה (NOAA) שמערכות המחשבים שלהם הותקפו על ידי תוכנת ריגול. ה-NOAA פתרה את הבעיה תוך כמה שבועות באמצעים המקובלים.
ה-EDA, מצידה, נכנסה למשהו שמזכיר ציד מכשפות. אחרי שזוהתה הנוזקה על שש מערכות, ואחרי שהקבלן ששכרה הסוכנות לא הצליח להבטיח שהמערכות יהיו מוגנות לנצח נצחים מפני התקפה, בכירים בה הורו על נוהל אדמה חרוכה: השמדה של מחשבים, מסכים, מדפסות, מצלמות ואפילו עכברים, שעד כמה שידוע היו כולם נקיים מהנוזקה, בעלות כוללת של כשלושה מיליון דולר.
כולם שבורים? יופי, עכשיו תשרפו אותם. אף וירוס לא יצא מפה חי צילום: בלומברג
ה-EDA הפסיקה להחריב ציוד מחשב רק אחרי שנגמר לה הכסף לכך. ההתאוששות מהתקרית נמשכה כשנה, כשבינתיים משרדי השדה של הסוכנות לא מסוגלים להתחבר למערכת המחשב המרכזית שלהם. תענוג.
אמנם, יש מצבים שבהם זו תגובה ראויה, כמו למשל חדירה למחשבים שמחוברים למאגרי מידע רגישים במיוחד, בתחום המודיעין או הבטחון הלאומי. אבל נראה לי שסיוע כלכלי לאזורים עניים לא נכנס לקטגוריה הזו.
אין רשת? נפנה לרדיו
כשפתח משטר אסד את הרשת, לפני כשנתיים, זו היתה מלכודת ענקית: הוא ניסה לשים את ידיו, וגם הצליח, על חלק ניכר מהדיסידנטים במדינה. עכשיו מלחמת האזרחים שם מדשדשת, אחרי שלמעלה מ-100,000 בני אדם נהרגו והמשטר שב והידק את האחיזה ברשת. היכולת של מידע שלא מיוצר על ידי הממשלה להגיע אל הקוראים בסוריה היא מוגבלת להחריד.
קבוצה של עיתונאים סורים גולים הגיעה למסקנה שאם אי אפשר להעביר מידע דרך הרשת, צריך להעביר אותו באמצעים מיושנים יותר. הם מפעילים מדירה קטנה בפריז תחנת רדיו בשם רוזאנה (בערבית, "החלון שדרכו נכנס האור"). המימון מגיע מממשלת צרפת ומעיתונאים ללא גבולות; הדיווחים, מ-30 עיתונאים-אזרחים בסוריה עצמה.
הפגנות נגד השלטון לסוריה צילום: רויטרס המטרה היא להגיע לכמה שיותר סורים, במיוחד אלה שלא מחוברים לרשת. הבעיה תתחיל כשהמשטר הסורי יתחיל לחסום את השידורים; הוא כבר שיבש בעבר את שידורי תחנת ה-BBC. כאן יש פרדוקס: כל זמן שהקהל של רוזאנה קטן, המשטר הסורי לא ישים אליה לב. ברגע שהוא יגדל, המשטר יתחיל לשבש את השידור. וזה עוד כלום לעומת מה שצפוי לעיתונאים של רוזאנה ברגע שמשטר אסד יחשוף את זהותם.
המפעילה של התחנה, לינה שוואף, מודעת לכך שהיא לא תוכל להגיע למולדתה לזמן רב - אולי שנים ארוכות. היא אומרת שאימנה את העיתונאים שלה בטורקיה לדווח בניטרליות ומתעקשת שהתחנה שלה עצמאית מהמדיניות של צרפת, שמממנת אותה.
מריטוקרטיה? אל תצחיקו אותי
מדי כמה עשורים, הקפיטליזם צריך להמציא את האגדה על עצמו מחדש. בסוף המאה ה-19, האגדה היתה שאם תעבוד קשה ותשקיע, מנהל המפעל ישים אליך לב ואתה תקודם, כמובן בלי שום קשר למעמד ולהשכלה שלך. בשנות העשרים והשלושים, נפוצה האגדה שכל אחד יכול להיות כוכב קולנוע. בשנות החמישים והשישים, כל אחד יכול היה להפוך למוזיקאי מצליח. בשנות האלפיים, כל אחד אמור להיות מסוגל לפתוח סטארט-אפ או לפתח אפליקציה.
שרה לייסי, המפעילה אתר פאנדודיילי ממש לא אהבה את השביתה של עובדי התחבורה הציבורית בסן פרנסיסקו, BART. "חבל שאף אחד לא עובד על שיבוש של בארט", כתבה בטוויטר, ובהתייחסות אחרת היא אמרה שהיא רגילה לאנשים מעמק הסיליקון שחושבים שהם פועלים כמריטוקרטיה. המונח האחרון מגיע מתחום האוטופיה, והוא מציין חברה שבה כל אחד מקודם על פי יכולתו. במריטוקרטיה, אמרה לייסי, "אתה עובד קשה מאוד, בונה משהו ויוצר משהו, בניגוד לאיגודים מקצועיים".
נו, באמת! איגודים מקצועיים אינם נטולי בעיות, אבל הם אחת ההמצאות החשובות ביותר של 150 השנים האחרונות. הם היטיבו את חייהם של מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. הם הראו, לראשונה בהיסטוריה, שהעובדים מסוגלים להתאגד ולא רק כדי לרצוח בהתקף זעם בלתי נשלט (אחרי שהייאוש התגבר על הפחד) את העלוקות שבזזו אותם תוך דיבור על מריטוקרטיה.
מריטוקרטיה? לבעלי הורים עשירים צילום: שארסטוק
בזכות איגודים יש לנו ימי עבודה של שמונה שעות, ביטוח בריאות (טוב, לא בארה"ב), פנסיה ושאר זכויות סוציאליות. מה נתן לנו עמק הסיליקון בתחום? טלפונים חכמים שמאפשרים לבטל את ההפרדה בין זמן העבודה וזמן הפנאי והופכים אותך לעבד לכל שעות היממה? קשר נגד הציבור של החברות הגדולות שמיועד להוריד את שכר העובדים שלהן? ארגונים כמו FWD.us של מארק צוקרברג, שמיועד לייבא עובדים זרים כדי לשחוק את השכר אף יותר?
הנחת היסוד המריטוקרטית אומרת שיש איזה גאון, שבכוח מחשבתו בורא עולמות ומטיח אותם זה בזה. אלו כמובן, שטויות: ה"גאונים" של עמק הסיליקון בעיקר גונבים רעיונות של אנשים אחרים. כל מוצר של סטיב ג'ובס, למשל, נבנה על ידי אדם אחר. ג'ובס פשוט עיצב אותו מחדש והשקיע בשיווק. את המוצרים בנו עובדים מנוצלים באסיה.
כדי לקבל כרטיס כניסה למריטוקרטיה אתה צריך להיוולד למעמד הבינוני העליון. אתה צריך משפחה שיכולה להרשות לעצמה לקנות לך ציוד מחשב, ושיכולה להרשות לעצמה לשלוח אותך לבתי ספר טובים ואחר כך גם לאוניברסיטאות. בתי הספר של ג'ובס ושל ביל גייטס העניקו לתלמידים שלהם גישה למחשבים, בזמן של-99% מהאוכלוסיה בארה"ב לא היתה גישה אליהם. וכמובן, לפני שיש לנו זמן וכסף למחשבים, אנחנו צריכים ביטחון, גישה יציבה לחשמל מים ומזון. כל זה לא קיים אצל חלק גדול מאוד של האנושות.
הוא? גאון? אני נחנק פה מצחוק. ג'ובס צילום: רויטרס מריטוקרטיה? בסך הכל שם אחר לשאיפות של חלק מהמעמד הבינוני העליון לקבל מעמד גבוה יותר בחברה, תוך שהוא דוחף את החלקים שלה שמזלם שפר פחות כלפי מטה. לייסי, אגב, מקדמת את המאבק בתחבורה הציבורית כשהיא מנהלת אתר שממומן, בין השאר, על ידי סטארט-אפים שמנסים להפוך לתחליף למוניות. מי אמר "ההוויה יוצרת את ההכרה" ולא קיבל?
לממשלות נמאס מהקסם המהפכני של אפל
איזה קסם? היכולת שלה להפוך רווחי עתק לכסף שאין עליו מסים. אפל הצליחה בשנה האחרונה לעצבן פחות או יותר את כל ממשלות העולם, חוץ מזו של אירלנד. היא מחביאה את הרווחים שלה בארה"ב אבל טוענת שהם נמצאים, לצרכי מס, באירלנד - ושהם לא חוזרים הביתה עד שארה"ב תוריד את מס החברות שלה.
ארגון ה-OECD, זה של המדינות המתועשות, החליט שהגיע הזמן להפסיק את המשחקים האלה, והוא הפיץ טיוטה בין המדינות של הצעת חוק שתסגור פרצות מס. אחת הפרצות הללו היא אמנות נגד מיסוי כפול, טריק שכמה חברות אוהבות ומנצלות כדי להתחמק מתשלום מסים בכלל. הכל חוקי, כמובן - ומסריח עד השמיים.
קצרצרים
1. אפקט סנודן נמשך: הרשויות בברזיל הודיעו שהן פותחות בחקירה כנגד חברות תקשורת שפועלות במדינה, בנסיון לברר האם הן שיתפו פעולה עם המודיעין האמריקאי. בכך מצטרפת ברזיל להונג קונג, צרפת, גרמניה ומדינות אחרות שבהן כבר התקבלו תלונות רשמיות על הריגול של ה-NSA. כדאי מאד לסנודן למצוא דרך לאחת משלוש המדינות בדרום אמריקה שהעניקו לו מקלט מדיני, אחרת זה ייגמר רע מאוד מבחינת האדם שגרם את הנזק הגדול ביותר לתדמיתה של ארה"ב מאז ג'ורג' בוש.
ג'ורג' בוש, מאחוריך. סנודן צילום: רויטרס 2. ההיסטוריה של הפשע, לפחות זה שעיתונים מדווחים עליו, רוויה בסיפורים על פושעים שמתגרים במשטרה. המקרה המפורסם ביותר הוא של ג'ק המרטש, ששלח לסקוטלנד יארד שירי לעג ("I'm not a butcher, I'm not a Yid/Nor yet a foreign skipper/But I'm your own light-hearted friend/Yours truly, Jack the Ripper"), ובמקרה שלו זה אפילו עבד. אבל ברוב המקרים, הפושעים סתומים למדי ולמשטרה יש זרוע ארוכה ושרירית. נוכלת מדרום קליפורניה, וונדה לי אן פודגורסקי, התחמקה מהמשטרה ולעגה לה בטוויטר, מה שכנראה רק שכנע את השוטרים לקחת פחות הפסקות סופגניה. בסופו של דבר נלכדה פודגורסקי במקסיקו, ועכשיו היא צפויה להסגרה לארה"ב.
3. אם אתם חייבים להפעיל חשבון במדיה חברתית, השקיעו בתועבה. השיטה המהירה ביותר לארגן לעצמכם פרסום שלילי היא להפעיל חשבון בלי לדעת מה לעזאזל עושים שם או לבוא במגע נורמלי עם הקהל. בנק אוף אמריקה, למשל, נתפס עם המכנסים למטה, כשהתברר שהחשבון שלו בטוויטר מופעל על ידי רובוט - תוכנה אוטומטית - ולא חכמה במיוחד. ועדיין, הצלחה מסחררת בהשוואה לדרך שבה משתמשים כמה שרים ישראלים בפייסבוק.
4. הצאצא הראשון של משפחת המלוכה האנגלית, אנדרו דוכס יורק, הצטרף לטוויטר. הציוצים של הוד מעלתו שייחתמו ב-AY יציינו כי הם נכתבו על ידי הדוכס בעל הדם המלכותי, הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף. התגובה המתבקשת מצד הרבה משתמשים היתה לעג: הם שלפו פרשיות אומללות מעברו של הדוכס, והעמידו פנים שמדובר בחשבון של פאב. הדוכס החליט להצטרף לטוויטר אחרי שהחל לחלק פרסים על הצטיינות טכנולוגית וכנראה שתהה מה זה הטוויטר הזה שכולם מדברים עליו.
5. מדענים בקליפורניה, ארץ מוכת רעידות אדמה, מצאו שימוש קסום ומהפכני לסמארטפון: הם משתמשים במד התאוצה שלו - הרכיב שמאפשר לשנות את כיוון המסך ולנחש לאיזה כיוון מופנית הגרוטאה – כדי ליצור ססמוגרף מיניאטורי. עכשיו יש לך גלאי רעידות אדמה אישי. אל תלך לשבר סן אנדריאס בלעדיו. עוד דרך לגלות רעידות אדמה: הבניינים סביבך מתחילים להתפורר, אזעקות של מכוניות מצפצפות, אנשים רצים וצורחים, האדמה רועדת.
