האינטרנט היא כוכב המוות שיהרוג את הוליווד

סטיבן שפילברג צילום: בלומברג

ג'ורג' לוקאס צילום: אי פי אי

לא בטוח שזה דבר רע כל כך. הוליווד משווקת תפיסת עולם מאד חד ממדית. היכולת של במאים שאינם מהשטאנץ הקבוע להשמיע את קולם ולעבור את האולפנים - שבאופן כללי משמשים כסלקטור - נמוכה מאוד. כמו בתהליך שעובר על תעשיית המו"לות, במסגרתו מתבצע מעבר להוצאה דיגיטלית עצמית, בשלב הראשון אנחנו צפויים לקבל הרבה מאוד סרטים רעים. האם הם יהיו רעים יותר מהתוצר הממוצע של הוליווד? זו שאלה מצוינת.

אקדח מעשן

שערוריית ה-NSA ממשיכה להתגלגל בארה"ב, כשעוד ועוד פרטים עליה נחשפים ומציפים את התקשורת הטכנולוגית. בשבוע שעבר, הבאנו כאן את עמדתו של דיוויד סיימון, יוצר "הסמויה" שטען שכל זמן שהממשלה לא ממש מאזינה לשיחות טלפון בלי צו, שום דבר לא השתנה בפועל והמצב טוב.

חדשות רעות, דיוויד: חבר הקונגרס ג'רלד נאדלר, דמוקרט מניו יורק, הודיע בסוף השבוע שבתדרוך סודי שהעניקה ה-NSA לחברי הקונגרס, היא אמרה שדי בהחלטה של אנליסט שלה כדי להאזין לשיחת טלפון בארה"ב. היא לא צריכה צו של בית משפט, רק בשיקול דעת של אנליסט. המפורסם שבאנליסטים של ה-NSA הוא אדוארד סנודן, שבזכותו אנחנו יודעים על הרבה מהבלאגן הזה, כך שהסוכנות תתקשה להשתמש בטיעון של "סמכו עלינו, או על כל פנים על האנשים ששכרנו".

רואים ושומעים אתכם. צו? מה זה צו?

אחרים טענו שיתכן שנאדלר לא הבין את מה שאמרו לו, כי זה פשוט לא יכול להיות. אם זה היה המצב, ה-NSA היתה מוסרת תגובה בהתאם ל-cnet, שפרסמו את הסיפור. ה-NSA, מסיבותיה שלה, בחרה שלא להגיב. בהחלט יתכן שה-NSA אומרת דבר אחד בפומבי ודבר אחר לגמרי בתדרוכים סודיים שהיא חושבת שלא יצאו החוצה, ושנאדלר שבר את הכללים.

באופן נלעג למדי, משרד ההגנה האמריקאי הורה לעובדים שלו לכסות את העיניים כשהם נתקלים בסוס שנמלט מהאורווה הממשלתית: כשהם נתקלים במידע מסווג שמופיע ברשת, מחייב נוהל חדש, הם אמורים לדווח על קיומו לממונה עליהם - ואחר כך למחוק אותו ואת זכרון המטמון של הדפדפן שלהם. בהתחשב בכך שהרשת מלאה כיום בדיווחים כאלה, החיים של עובדי משרד ההגנה שאשכרה מתייחסים להנחיות של המשרד שלהם כנראה קשים מאוד.

כשאפל ניסתה לחלק את העוגה

בכיר באפל, אדי קיו - אחד המיועדים לרשת את טים קוק ומחביביו של הנוכל שקדם לו - רשם גול עצמי במהלך עדותו במשפט הקשר נגד הציבור של אפל.

למי ששכח, אזכיר שאפל מואשמת בכך שהיא קשרה עם המו"לים כדי להעלות את מחירי הספרים הדיגיטליים, ולהפסיק את המצב שבו הלקוחות משלמים 9.99 דולר לספר. החברות העדיפו להעלות את המחיר הממוצע ל-12.99 עד 14.99 דולר לספר. קיו נאלץ להודות שהמהלכים של אפל גרמו למחירי הספרים לעלות - מה שהקושרים רצו מלכתחילה - אבל טען שזה דווקא בסדר, משום שהמהלכים של אפל הגדילו את היצע הספרים.

מריצה את מחירי הספרים. אפל צילום: בלומברג

אבל קיו נאלץ להודות במשהו אחר: הוא הודה שאפל היתה במגעים עם אמזון כדי לחלק את עוגת התוכן. הרעיון היה להגיע להסכמה שאפל תהיה המונופול בתחום המוזיקה, באמצעות חנות האייטיונס שלה, בעוד שאמזון תהיה המונופול בתחום הספרים. אם היה חבר מושבעים במשפט הזה, זה הרגע שבו התיק על קשירת קשר נגד הציבור היה נסגר, ועוכרי הדין של אפל היו מחפשים פשרה זולה. בינתיים, הוא נמשך. נעדכן.

הביג דאטה שיקדם את הדמוקרטיה באפריקה

דברים מעניינים קורים באפריקה: היא עומדת בחזית הקדמה בתחום הסלולר, וכעת גם תחום הביג דאטה נוחת בה ונותן את אותותיו. לאפריקה, כתב מישהו מזמן, יש בעיית אפריקה: שפע של גברים צעירים עם נשק. הממשלות ברוב היבשת אינן דמוקרטיות אלא קלפטוקרטיות, קרי שלטון הגנבים - לא במקרה, העוקץ הניגרי משתמש לרוב בדמותו של שר אוצר מודח שהחביא כמה מיליארדים; זו דמות ספרותית, שמבוססת היטב על המציאות. הממשלות מתייחסות בחוסר אהדה, בלשון המעטה, כלפי דרישה לחשיפת יותר ויותר מידע על פעילותן.

הפגנות נגד מחירי הדלק בניגריה צילום: איי פי

ועם זאת, שורה של קבוצות אזרחיות מצליחות לשחרר יותר ויותר מידע, והן מפעילות חלקים נרחבים יותר של האוכלוסיה בחיפוש וזיהוי מידע חשוב. אפליקציה ניגרית, BudgetIt, מיועדת לשרת את האוכלוסיה בכך שהיא מספקת לה מידע על תקציב המדינה. במהלך מחאות Occupy Nigeria ב-2012, האזרחים גילו באמצעות BudgetIt שהנשיא שלהם מוציא 6.2 מיליון דולר על מזון בעודו קורא לצמצום סובסידיות הדלק. בניגוד לאזרחים ברפובליקה מסוימת במזרח הים התיכון, שבחרו להישאר בבית כשהסתבר שראש הממשלה שלהם מוציא סכומים מופרכים על מזון, נקיון ואיפור, הניגרים הבעירו את המדינה.

לאפריקה, כמובן, יש שורה של בעיות ששום אפליקציה לא תפתור: היעדר דרכים, תשתיות, בתי ספר ראויים ומערכת בריאות מתפקדת. אפשר היה לצפות שאזרחים שחיים במקום שבו כל אלה עדיין קיימים, יצאו לרחובות כדי להגן עליהם. אז אפשר היה לצפות.

קצרצרים

1. אפל, החברה שאגדה עירונית טוענת שכולם מעתיקים ממנה, שוקלת לייצר אויפון חדש לגמרי, הפעם בגודל 5.7 אינץ' - כך לפי שמועות ברשת. רק לפני כמה חודשים הושק אויפון עם מסך בגודל ארבעה אינץ', אחרי חמש שנים שבהן נאלצו המשתמשים של אפל להסתפק ב-3.5. החברה הציגה אותו כ"מכשיר עם הגודל האידיאלי לכף היד". אם יש אמת בשמועות, כנראה שגודל כף היד האידיאלי עובר הרחבה ניכרת.

מותק, האייפון התנפח. ויש מצב שעוד ימשיך להתנפח צילום: אוראל כהן

2. פייסבוק צפויה להכריז על משהו חדש ביום ה' הקרוב. אם לסמוך על המסורת שלה, זה יהיה משהו כושל במיוחד שיפגע בחוויית השימוש ובפרטיות המשתמשים. שמועות עקשניות אומרות שפייסבוק עומדת להציג קורא RSS שאמור למשוך אליה את המשתמשים המאוכזבים של גוגל Reader, מנוחתו עדן, שאמור לעבור מן העולם סופית בעוד שבועיים. אם זה המצב, פייסבוק נכנסת באיחור ניכר למשחק; שירותים אחרים כ-Feedly כבר גרפו את רוב המשתמשים המאוכזבים של גוגל רידר.

3. בית משפט צרפתי קבע שעל טוויטר לספק לה את פרטי זהותם של גולשים צרפתים אנונימיים שהפיצו ציוצים אנטישמיים. בכך דחה בית המשפט את ערעורה של החברה על החלטתו של בית משפט בערכאה נמוכה יותר, שהוגשה במרץ. דובר הממשלה הביע סיפוק מהחלטת בית המשפט, ואמר ש"ציות לחוק הוא לא נושא לבחירה". בטוויטר הביעו צער על הפסיקה ואמרו כי הם שוקלים את צעדיהם המשפטיים, בכלל זה הגשה מחדש של הערעור.

4. מחוקקים בניו יורק העלו הצעות חוק שיגבילו ייצור אקדחים במדפסות תלת ממד ליצרני נשק מוסמכים בלבד. החקיקה הזו בלתי ניתנת לאכיפה ללא מעקב נרחב אחרי אזרחים והתוכן שהם מורידים מהרשת. אם מישהו מייצר אקדח כזה כדי להשתמש בו באופן לא חוקי, ספק אם העובדה שהוא עובר על חוק עירוני תטריד אותו במיוחד לאור העובדה שהוא מתכוון לבצע רצח. יתר על כן, לניו יורק כבר יש חוקים שמטרתם מניעת סחר בנשק בלתי חוקי. החוקים החדשים הם תוצאה של היסטריה, לא יותר. רוצים להילחם באופן אפקטיבי בבעיית הנשק הבלתי חוקי? הגבילו את מכירת התחמושת.

5. ונצואלה, שנשלטת בידי ממשלה מהפכנית, מצאה עצמה במצב משונה: נרשם בה מחסור כבד בנייר טואלט. הסיבה, לטענת מתנגדי המשטר, היא שהממשלה קבעה מחיר כל כך נמוך לנייר טואלט שאף אחד לא מייבא או מייצר אותו. הממשלה, מצידה, טוענת שחזירים קפיטליסטים מייצרים משבר מלאכותי ואוגרים נייר טואלט כדי להעלות את מחירו. פקחיה האמיצים עצרו חשודים שהחזיקו במאגר של לא פחות מ-2,500 גלילי נייר טואלט. זו כמות לא קטנה, אבל ספק אם היא בעלת משמעות כשאנחנו מדברים על אומה שלמה. מפתח זריז כבר יצר אפליקציה שבה ונצואלים מודיעים זה לזה על מקומות שבהם אפשר לרכוש נייר טואלט. כן, ונצואלה הגיעה למצב שבו קל יותר להפיץ בה אפליקציות מאשר נייר טואלט. האפליקציה זמינה רק באנדרואיד, כנראה מתוך הנחה שמי שרכש אייפון כבר התקמבן בחיים, יש לו די כסף והוא מסודר.

• להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)