מקומות 10-4: מפרסום בווידיאו ועד אבטחת בנקים

Varonis .4 - עוסק מורשה

השירות הזה הופך יותר ויותר חיוני בארגונים מודרניים, שבהם עובדים מתחלפים בקצב מהיר ומביאים איתם מכשירים מהבית. במחקר שפרסמה לאחרונה הציגה ורוניס נתונים מרתקים על טשטוש הגבולות הזה: על פי המחקר, שלושה רבעים מעובדי ארגונים כיום רשאים להתחבר למאגרי מידע ארגוניים באמצעות מכשירי הסלולר והמחשבים האישיים שלהם. 44% מהעובדים משתמשים בסמארטפונים של העבודה תוך כדי ארוחה במהלך היום, וכ־

15% לוקחים את המכשיר איתם לחופשה. הנגישות בערוצים הפרטיים, אם כך, עצומה. עם זאת, למחצית מהארגונים אבד מכשיר כלשהו המחובר למערכות המידע שלהם, מה שמעמיד את אבטחתם בסכנה.

ורוניס משתלבת היטב בטרנד הזה. בזכותו הפכה החברה הישראלית, שהקימו בהרצליה המנכ"ל יקי פייטלסון וסמנכ"ל הטכנולוגיות אוהד קורקוס, לענקית תוכנה שמעסיקה כ־300 עובדים ומגלגלת כ־50 מיליון דולר בשנה.

לפי ההערכות, ורוניס מנהלת כיום מגעים לקראת אקזיט בהיקף של מאות מיליוני דולרים - בין אם באמצעות רכישה (למשל בידי חברת EMC, שסיפקה גיבוי השקעה להקמת החברה, או בידי חברות אבטחת מידע מתחרות), ובין אם בהנפקה.

FiftyOne .5 - המדינה ה־51

פיפטיוואן הישראלית־אמריקאית רוכבת על הצמא של חברות אמריקאיות להתרחב גם אל מעבר לים. בשנים האחרונות החנויות הגדולות ורשתות הבגדים בארצות הברית נתקלו בבעיה: הן העבירו פעילות ניכרת לאתרי המסחר האלקטרוני, יצרו סביבו באזז - אבל נתקלו בכלכלה אמריקאית מקרטעת שמתקשה להראות צמיחה. מעבר לים חיכו להן מחוזות בעלי שיעור צמיחה גבוה - קנדה, אוסטרליה, בריטניה, קוריאה, רוסיה ונסיכויות המפרץ הפרסי - אבל אלו הוסתרו על ידי חומות מאיימות של מכס, עמלות, מטבע אחר ושפות זרות.

פיפטיוואן מאפשרת לחברות אמריקאיות לעבור דרך החומות הללו: היא יכולה, למשל, לאפשר לאתר מסחר אלקטרוני בארצות הברית להתאים בזמן את מחירו של מוצר בכל אחת ממדינות היעד. נוסף על כך היא מספקת שירותי סליקה והמרת מטבע בזמן אמת בין ארצות הברית לבין מדינות היעד, וגם נושאת באחריות על כל ההיבטים התפעוליים של העסקה: החל בשילוח המוצר, עבור באחריות ובמסים וכלה במכס - היבטים שמופעלים על ידי ספקיות חיצוניות כמו DHL ורשויות הדואר של קנדה ושל אוסטרליה.

השירות הזה הפך את פיפטיוואן ללהיט אמריקאי: בתוך שנתיים הכפילה החברה את מחזור העסקאות שהיא מגלגלת פי עשרה, ל־240 מיליון דולר, והפכה לשחקנית המובילה בעולם בתחומה. היא הצליחה להגיע ללקוחות צמרת כמו בלומינגדיילס, מייסיז, סירס, סאקס, אנדר ארמור, וכן רשתות מעצבים כגון דונה קארן, וינס קאמוטו ואן טיילור.

ההצלחה המסחררת של פיפטיוואן בשנה האחרונה הביאה אותה להגיש תשקיף חסוי להנפקה בנאסד"ק. ההערכות הן כי בכוונתה להנפיק לפי שווי של 900 מיליון דולר וכי היא כבר בחרה בבנקי ההשקעות מורגן סטנלי וברקליס כחתמים המובילים בתהליך.

בפיפטיוואן מתכוונים לנצל את הכסף שיגויס בהנפקה כדי להוזיל את שרשרת הערך שלה ולקסום לחנויות רבות יותר. מרבית המוצרים שהיא מוכרת נשלחים כיום ישירות מארצות הברית לכל העולם, ובחברה בטוחים כי יצליחו להוריד את עלויות המוצר והשילוח על ידי הסכמים עם חברות מקומיות ועל ידי עידוד החברות לפתיחת מרכזים לוגיסטיים מחוץ לארצות הברית. לפיפטיוואן אין מתחרים זולת אתרי מסחר אלקטרוני שמעדיפים לפתח לעצמם פתרון מט"ח ושילוח עצמאי במקום להשתמש בשירותיה. הצלחתה לייעל ולהוזיל את מכירת המוצרים של לקוחותיה דרך האינטרנט, כמו גם הצלחת ההנפקה הצפויה, תאפשר לה להפוך למדינה ה־51 של ארצות הברית, לפחות מבחינת המסחר באינטרנט.

בכירי פיפטיוואן (שלישי מימין המנכ"ל דה־סימון). חתמי ההנפקה, ככל הנראה, כבר נבחרו

Adap.tv .6 - רואים רחוק

2007, השנה שבה הקים אמיר אשכנזי את אדפטיבי, היתה קריטית לעולם הווידיאו. שנה קודם הימרה גוגל על רשת

סרטוני הווידיאו יוטיוב (שהוקמה בעצמה רק ב־2005), ושילמה עבורה 1.65 מיליארד דולר, סכום שנחשב פנומנלי עבור אתר סרטוני חתולים שפועל בהפסד. אלא שמאז ועד היום הפכה יוטיוב לשם נרדף לטלוויזיה, והפרסום בווידיאו הפך לתחום הצומח ביותר בענף הפרסום כולו, עם מחזור שנתי של 78 מיליארד דולר. אדפטיבי, שהיתה שם מההתחלה, צמחה איתו, וכיום היא רשת הפרסום בווידיאו השלישית בגודלה, על פי סוכנות קומסקור. היא מציגה יותר מ־1.1 מיליארד מודעות בכל רגע, אחת מכל תשע פרסומות וידיאו שמוצגות על גבי הרשת בארצות הברית מתבססת על אדפטיבי, והכנסותיה צמחו בתוך שנה מ־33 מיליון דולר ב־2011 לקרוב ל־100 מיליון דולר בשנה החולפת.

אדפטיבי החלה כטכנולוגיה המבצעת עבור מפרסמים אופטימיזציה של פרסום על גבי סרטוני וידיאו ברשת - תחום שזוכה לצמיחה מואצת בשנים האחרונות, שכן עוד ועוד תקציבי פרסום הועברו לוידיאו ברשת. בהמשך הפכה לרשת פרסום על גבי וידיאו ולבורסת פרסום, כלומר מגשרת בין ספקי התוכן לבין המפרסמים ומציעה את שטח הפרסום למי שיציע את המחיר הגבוה ביותר. הפלטפורמה האוטומטית שלה מסוגלת לבצע גם אנליזה של חשיפה והתנהגות בעקבות חשיפה, וכך לספק למפרסמים ניתוח מדויק של החשיפה לפרסום וההתנהגות בעקבות החשיפה: האם הצופים עצרו את הפרסומת, העבירו אותה קדימה, וכמה גולשים נחתו באתר מסוים בעקבות החשיפה לפרסומת או החליטו לקנות את המוצר המפורסם.

המערכת של אדפטיבי גם יכולה לבצע אופטימיזציה של מיקום הפרסומת על גבי הדף להשגת תוצאות מקסימליות: האם פרסומת שמוקרנת בתחילת הסרטון יעילה יותר מאשר לאחריו? ומה לגבי פרסומת שמופיעה ברגע השיא של הסרטון?

אדפטיבי נוסדה ומנוהלת בידי אמיר אשכנזי, ממייסדי שופינג.קום מנתניה שנמכרה ל־eBay תמורת 620 מיליון דולר. החברה מנוהלת מארצות הברית, אך חברים בה כמה מנהלים ישראלים, ובהם סמנכ"ל הטכנולוגיות ניר יפת (גם הוא יוצא שופינג.קום) וסגנית הנשיא לענייני כספים יעל גילה (לשעבר סמנכ"לית כספים באלווריון). אחת המשקיעות המרכזיות בחברה היא קרן ג'מיני הישראלית, בניהולם של יוסי סלע ומנשה עזרא.

ג'מיני צפויה להיות אחת המרוויחות הגדולות מההנפקה הצפויה של אדפטיבי בחודשים הקרובים, ככל הנראה בשווי של כ־350 מיליון דולר. מינויו של טים מורס, לשעבר סמנכ"ל הכספים של יאהו, לתפקיד סמנכ"ל הכספים באדפטיבי, הוא הוכחה נוספת לכוונה הרצינית של אשכנזי לצאת להנפקה קרובה בנאסד"ק. בכך מצטרפת אדפטיבי לגל ההנפקות של חברות אינטרנט ישראליות וישראליות למחצה שבוחנות הנפקה בימים אלה, ובהן Wix ,FiftyOne וקנשו - שלושתן מופיעות ברשימה זו.

יוסי סלע מג'מיני. גיוס סמנכ"ל הכספים של יאהו מאותת על כוונות הנפקה רציניות צילום: אוראל כהן

7. Trusteer - בקצה הבטוח של המקל

האקרים שמנסים לפרוץ לבנקים כבר לא מנסים להתמודד עם מערכות המידע המבוצרות של הבנק עצמו: במקום פריצה ישירה הם מבצעים מעקף, פורצים למחשבים של עובדי הארגון או לקוחותיו, ושותלים שם וירוסים, שמאפשרים להתחזות לאותו עובד או לקוח. טראסטיר - שהוקמה על ידי מיקי בודאי ושלמה קרמר, ממייסדי אימפרבה, ועמית קליין - נלחמת בחדירות כאלה באמצעות מערכת שבודקת את האותנטיות של מחשבי קצה ומכשירים סלולריים הניגשים למערכות הבנק - למשל, באמצעות התוכנות שרצות עליו, או הפונט המועדף על משתמש הקצה. היא אפילו מתריעה נגד חריגה מדפוסי התנהגות קבועים - למשל, משתמש שמתחבר לבנק דרך הטלפון, אף שאינו נוהג לעשות כן.

בשנה האחרונה טראסטיר צברה פופולריות עצומה בקרב בנקים והכפילה את קצב ההכנסות השנתי שלה מ־50 לכ־100 מיליון דולר, מרביתם מארצות הברית. בין 350 לקוחותיה מצויים בנקים כמו HSBC, בנק אוף אמריקה ו־CIBC, וגם לקוחות חדשים דוגמת הבנק האירופי ING והבנק האמריקאי PNC. בכל רבעון נוספים לאלו עוד כ־25 בנקים, ויעד הצמיחה של החברה הוא יותר מהכפלת מספר הלקוחות שלה בתוך שנתיים: 700 בנקים, לעומת כ־300 כיום.

אחד המהלכים המסקרנים שטראסטיר מבצעת כעת הוא חדירה לשווקים מתפתחים כמו סין ורוסיה. אלה אינם רק שוקי יעד, אלא גם המגרש הביתי של האקרים רבים; העבודה עם הבנקים במדינות הללו מספקת לטראסטיר הצצה אינטימית לדפוסי הפעולה של האקרים מזרח־אירופים וסינים.

השנה התניעה טראסטיר את מנוע הצמיחה שמיועד לקחת אותה מעבר לסקטור הבנקים, אל כלל הסקטור העסקי: מערכת חדשה שהחברה השיקה השנה נלחמת במתקפות פישינג באמצעות זיהוי התקנת נוזקות על גבי הדפדפן, מסמך PDF, או קוד הג'אווה במחשב, באימיילים שנשלחים על ידי גורמים עוינים. בין הלקוחות הראשונים בתחום הזה נמצאים ארגונים שחוששים למידע החסוי שלהם, בפרט חברות לחיפוש גז ונפט ששומרות על מפת תוכניות החיפוש שלהן, וכן חברות תרופות והייטק שמעוניינות לשמור על הקניין הרוחני שלהן.

טראסטיר הכפילה את הכנסותיה בשנה החולפת, והשנה הן צפויות לצמוח בעוד 60%. עם זאת, החברה תמשיך לשמר את רמת הרווחיות הגבוהה, מה שיאפשר לה להמשיך ולהשקיע בהתרחבות גלובלית ובפיתוח מוצרים חדשים. זה בעיקר מה שימנע ממנה את הצורך לגייס כסף, לאחר שגייסה מאז הקמתה רק 10 מיליון דולר, סכום פעוט עבור חברה שחוצה את רף 100 מיליון הדולרים בהכנסות. במקביל צופה החברה צמיחה במספר העובדים מ־250 ל־400 עד סוף השנה, בכלל זה גם אנשי פיתוח ובדיקות בישראל. ההנפקה, כמובן, בדרך - אם כי לא לפני 2014.

מיקי בודאי (רביעי מימין) ובכירי טארסטיר. גיוסים מינוריים, יחסית להכנסות המרשימות צילום: תומי הרפז

8. Cyber–Ark - האיים האבודים

סייבר־ארק שונה מהחברות האחרות הפעילות בזירת אבטחת המידע הצפופה: שלא כמו צ'ק פוינט, פאלו אלטו נטוורקס, ורוניס או טראסטיר, היא אינה מגנה מפני חדירה מבחוץ, אלא מתמקדת בנישה שכמעט ולא נתגלתה - מניעת הנזק שיכולים לעשות אותם האקרים שכבר חדרו למערכת, בהנחה שכל שאר המערכות לא עבדו. את הלקח הזה, למשל, לא ישכחו מנהלי RSA האמריקאית, חברת הצפנת המידע של ענקית המחשוב EMC. במרץ 2011 חדרה קבוצת האקרים למערכות המידע של RSA וגנבה פרטי זיהוי של אלפי משתמשים במוצר האבטחה, כולל סיסמאות ופרטי זהות של עובדים בארגונים. ההאקרים ניצלו את תמימותו של עובד במחלקת הפיננסים שבסך הכל הקליק על קובץ מזויף שמפרט את משכורות העובדים: הקובץ השתיל נוזקה במערכת, וזו אפשרה להאקרים לקבל הרשאה כאילו היו מנהלי מערכות המידע ב־RSA, ולחדור לקודש הקודשים של הארגון.

כדי להתמודד עם פרצות אבטחה מסוג זה, סייבר־ארק בונה מעין אי מבודד ברשת הארגונית - מרחב וירטואלי שאינו תלוי ברמת האבטחה של הרשת כולה. האי הזה מכיל את מפתחות הגישה למאגרים הסודיים, כך שהאקרים שאינם שייכים לארגון לא יצליחו לחדור למרחב הווירטואלי המוגן. נוסף על כך, סייבר־ארק מנטרת את הגישה לאותו אי וירטואלי, כך שאפשר לפקח עליו בזמן אמת וגם בדיעבד. הטכנולוגיה הייחודית הזאת הביאה את סייבר־ארק לרמות צמיחה גבוהות ולהכנסות של עשרות מיליוני דולרים בקצב הולך וגדל. בשנה החולפת החברה הגדילה את מכירותיה בכ־40% לכ־80 מיליון דולר, ומספר עובדיה הגיע ל־250, מהם 150 במרכז המו"פ בפתח תקווה. יש לה יותר מ־1,300 לקוחות, ובהם 40% מ־100 החברות הגדולות בארצות הברית (חברות כמו פייזר ובריטיש טלקום) ו־17 מ־20 הבנקים הגדולים בעולם (ובהם ברקליס, דויטשה בנק ו־ING). נתח נכבד מהכנסותיה מגיע מהשוק הישראלי; לטענת החברה מערכותיה מוטמעות על ידי 90% מהחברות המובילות במשק.

בסוף 2011 סייבר־ארק קיבלה זריקת מרץ בדמות השקעה של 40 מיליון דולר מטעם גולדמן זאקס וקרן JVP הישראלית, השקעה שסימנה את דרכה של החברה להנפקה. כחלק מתוכניות ההנפקה סייבר־ארק מחפשת כעת לרכוש חברות קטנות העוסקות בתחום ההגנה הפנימית על המערכות המוצפנות ביותר בארגון.

עובדי סייבר־ארק ליד משרדי החברה בפתח תקווה. מספקים אבטחה ל־40 ממאה החברות הגדולות באמריקה צילום: אוראל כהן

9. Outbrain - כנסו כנסו

בשנה האחרונה מיצבה אאוטבריין את מקומה כמובילה העולמית בשוק ההמלצות לכתבות באתרי חדשות. עיקר הצמיחה שלה, פי שלושה בהכנסות במהלך השנה האחרונה, נזקפת לזכות המודל העסקי החדשני שהמציאה בעצמה: אאוטבריין מציעה לקוראים באתרי תוכן שלוש כתבות מומלצות שקולעות לטעמם האישי, ועוד כתבה רביעית, כתבה עיתונאית לכל דבר, שהפצתה מומנת על ידי מפרסם. בהכנסות מהמפרסמים מתחלקת אאוטבריין עם אתרי החדשות, שעבורם הן מהוות חמצן לנשימה בעידן שבו כלי תקשורת נאבקים להישאר רווחיים. נכון להיום אאוטבריין מייצרת 10 מיליארד דפים נצפים בחודש, ועוד 90 מיליארד המלצות בחודש. בארצות הברית 83% מהמשתמשים הייחודיים שקוראים כתבה בעקבות המלצה עושים זאת באמצעות אאוטבריין.

אאוטבריין מציעה את הטכנולוגיה שלה לאתרים ללא כל תשלום, ובשנה האחרונה התקינה אותה בענקי תוכן כמו "וול סטריט ג'ורנל", CNN ,Fox News ,NBC News ,ABC ו־ESPN. אאוטבריין נחשבת גם מנוע ההמלצות הגדול ביותר בצרפת, עם התקנות בכלי תקשורת כמו לה־מונד, וגם בבריטניה עם המירור ואתר Sky.

לאחר שגייסה בשנה שעברה 35 מיליון דולר לפי שווי חברה של 330 מיליון, הרשתה לעצמה אאוטבריין גם להרחיב את פורטפוליו המוצרים שלה לאתרי חדשות ולמפרסמים שמעוניינים בקניית טראפיק - והיא עשתה זאת באמצעות רכישות: בשנה האחרונה רכשה את Visual Revenues, שפיתחה מערכת שמראה לעורכי דף הבית את המאמרים הנקראים ביותר והרלבנטיים ביותר לקוראים וממליצה על סידור מחדש של דף הבית כדי למקסם את הרווחים מטראפיק. רכישה אחרת היתה Scribit, חברה שמאפשרת למפרסמים לרכוש זכויות להשתמש בכתבות כבפרסומות.

שנת הצמיחה של אאוטבריין הביאה אותה לפי הערכה לרמה שמתקרבת לרף 100 מיליון הדולרים בהכנסות, ולהשליש את מספר עובדיה מ־75 בשנה שעברה ל־230 כיום. שיעורי הצמיחה הביאו אותה לשקול גם הנפקה בשנים הקרובות. לשם כך היא הכריזה כי היא מפסיקה לפרסם מאמרים ממומנים הקשורים בשווקים מפוקפקים (כמו מסחר במט"ח, בתרופות ובתוספי תזונה ברשת). לפער הזה נדחקות מתחרות רבות של אאוטבריין, חלקן אף מאמצות את המודל העסקי שלה. אחת מהן היא Taboola הישראלית של היזם אדם סינגולדה, שמתמחה בהמלצה על כתבות וידיאו ולינקים ממומנים, ובשנים האחרונות צמחה בשיעור גבוה במיוחד. התחרות בין השתיים הללו מותירה את שתיהן עם מתחי רווחים נמוכים ממה שציפו להם, מה שגרם לגורמים רבים בשוק להעלות את רעיון המיזוג בין שתיהן, מיזוג שייצור את חברת ההמלצות לכתבות וידיאו וטקסט הגדולה בעולם.

איתן גלאי (מימין) ואורי להב, בכירי אאוטבריין. מיזוג אפשרי עם טאבולה ייצור את החברה הגדולה בעולם להמלצות תוכן צילום: עמית שעל

Powermat .10 - חשמל באוויר

נדמה שמדי שנה פאוורמט משתדלת לשוב ולחולל מהפכה בעולם הטעינה האלחוטית לטלפונים סלולריים: זה התחיל עם השקת כיסוי לאייפון שהפך, עם משטח הטענה מיוחד, למטען אלחוטי; המשיך עם משטחי הטענה ברכבי שברולט ובטרקליני דלתא איירליינס בנמלי תעופה ברחבי העולם (ומאוחר יותר גם באולמות כמו המדיסון סקוור גארדן בניו יורק); המשיך כשפאוורמט ומותג "דורסל" של פרוקטר אנד גמבל הקימו יחד חברה־בת המשווקת מטענים אלחוטיים לסאמרטפונים של אייפון, סמסונג, בלקברי ונוקיה; והגיע לפיילוט משותף עם סטארבקס לשילוב המטען בשולחנות ב־30 מסניפי הרשת.

פאוורמט, חברת סטארט־אפ לא שגרתית שממוקמת בנווה אילן על הכביש לירושלים, נהנתה ממעמד של בלעדיות בשוק ההטענה האלחוטית. השנה החלו ענני התחרות להתקדר באופק, כשענקיות אלקטרוניקה כמו טושיבה, LG, סוני, אנרג'ייזר, הואוויי הסינית וטקסס אינסטרומנטס אימצו את תקן הטעינה האלחוטית המתחרה Qi. בספטמבר האחרון השיקה נוקיה שני מכשירי לומיה חדשים (920 ו־820) שתומכים בתקן זה, ושאר היצרניות הללו צפויות לעקוב בדרכה. פאוורמט השכילה להיערך לאיום הזה מבעוד מועד, ובשנה החולפת הכריזה גם היא על קונסורציום משלה, שבו תומכות לא רק פרוקטר אנד גמבל אלא גם הענקיות סמסונג וקוואלקום. לרוע מזלה של פאוורמט, הגלקסי S4 החדש של סמסונג תומך ב־Qi, אך סמסונג כבר הצהירה לאחרונה שהיא רואה בתקן של פאוורמט העתיד של מוצריה.

הצעד החכם שביצעה פאוורמט השנה נוגע לאסטרטגיה הסלולרית שלה: החברה השיקה בהצלחה כרטיס הטענה שאפשר להוסיף כמעט לכל טלפון. לכאורה מדובר בעיצוב מחדש של מדבקת ההטענה שלה המחוברת לגב הסוללה, אך המוצר הזה יאפשר למפעילות סלולריות לשלבו בכל מכשיר ולהוסיף לו יכולת הטענה אלחוטית, מה שעשוי להגדיל דרמטית את מכירות המוצר.

השנה החלה ענקית הסלולר AT&T לשווק משטחי הטענה אלחוטיים מבית פאוורמט בכמה חנויות קמעונאיות. פאוורמט מנצלת את ערוצי ההפצה של AT&T לתוכנית מרחיקת לכת יותר: החברה כבר החלה בפיילוט שבמסגרתו היא מעניקה לכל רשת בתי קפה, חנויות כלבו או משרד שפורס רשת של מטענים אלחוטיים, מערכת ממוחשבת ששולטת בנקודות ההטענה ומסוגלת לנטר את דפוסי השימוש בהן, לבחון את איכות ההטענה ולבצע תמיכה מרחוק.

עובדי פאוורמט במשרדי החברה בנווה אילן. רוצה להפוך לתקן חדש בתחום החשמל צילום: תומי הרפז