"השונות היא המפתח לפרודוקטיביות הישראלית"

המאמר המרכזי בכתב העת היוקרתי American Economic Review הוקדש לפני כחודש למחקר מקיף על הקשר בין גיוון גנטי באוכלוסייה לבין התפתחותה הכלכלית. החוקרים עודד גלאור וקוואמרול אשרף מהאוניברסיטאות הרווארד ובראון (גלאור הוא עמית מחקר באוניברסיטה העברית) גילו שגיוון גנטי מרחיב

לפי המחקר, שונות, ולא עליונות, היא המפתח להגברת הפרודוקטיביות. מהנתונים עולה שמידת הגיוון הגנטי האופטימלית להתפתחות כלכלית מתקיימת דווקא במדינת מהגרים קלאסית כמו ארצות הברית, חברה המאופיינת גם בתשתית פוליטית־חוקתית התומכת ביעילות כלכלית. הממצאים תואמים בקירוב גם את ההתפתחות הכלכלית בחברה הישראלית, מדינת מהגרים שמראשית דרכה התברכה באוכלוסייה בעלת רקע וכישורים מגוונים. לגלי העלייה, שהביאו עמם זרם של אנשים שונים, תפקיד מרכזי בקידום תעשיית מדעי החיים בארץ. מי שסבור שתפוקת שלוש הפקולטות להנדסה בישראל לבדה הקפיצה את החברה הישראלית למקום הראשון בעולם מבחינת שיעור המהנדסים מתוך כלל התושבים, מוזמן לבוא לכל חברת סטארט־אפ ישראלית ולצעוק "יורי", "איגור" או "לאוניד" - אחד מהם ודאי יענה. הדבר תקף גם לקהילת הרופאים. אומת הסטארט־אפ התהוותה אולי בארץ, אך שורשיה הגלותיים חשובים.

אם כך, התשובה לשאלה שבכותרת היא שבישראל מגוון כישורים שעשוי לקדם את תעשיית מדעי החיים בהצלחה מרובה. אכן סקירת החברות בפרויקט מעוררת התפעלות, אך לצד הגאווה ניצבים בפנינו אתגרים לא מבוטלים:

1. כיצד ניצור בארץ תנאים שימשכו מדענים ומהנדסים נוספים מרחבי תבל וימנעו מישראלים לחפש את עתידם במוסדות מחקר ובחברות בחו"ל?

2. איך ניתן להרחיב בארץ את מעגל המהנדסים יוצאי הסטארט־אפים שצברו ניסיון בחברות בינלאומיות גדולות?

3. מהי מערכת התמריצים שתמשוך סטודנטים ישראלים ללימודי רפואה (ומדעי החיים בכלל) ולעבודה בבתי חולים (95% מהחידושים בביומד מקורם ברופאים בעלי ניסיון קליני)?

4. מהם התנאים שיזניקו מספר רב יותר של חברות ישראליות משלב המו"פ לשלב של מכירת מוצרים בקנה מידה משמעותי?

אני משוכנע שבשנים הבאות נצליח למצוא תשובות לשאלות אלה ואחרות ולתת תנופת צמיחה לתעשייה.

הכותב הוא פרופסור, קרדיולוג מהמרכז הרפואי שיבא, ממייסדי חברת ונטור, שרכשה מדטרוניק ב־2009, ומייסד ומנכ"ל חברת מג'נטה מדיקל