"המשקיעים וקרנות ההון סיכון מחפשים חברות בתחום"
לדברי גיל סנדרוביץ מפירמת ארנסט אנד יאנג ישראל, צמיחת שוק התרופות העולמי והירידה בביצועי חברות הפארמה הגדולות מגדילות את המשיכה של מדעי החיים
השנה הקרובה עומדת בסימן הנפקות של חברות מדעי החיים דווקא בנאסד"ק בניו יורק, לאחר חמש שנים רצופות של הנפקות בתחום בבורסה בתל אביב. על פי ההערכות, חברות צעירות כגון אלקוברה והומסקינוביישן וגם ותיקות יותר כמו קמדה ואבוג'ן עומדות בשערי נאסד"ק, וצפויות לצאת להנפקה בכל רגע ולגייס מאות מיליוני דולרים בשווי מצרפי של מיליארדים.
בבורסה בתל אביב נסחרות היום יותר מ־50 חברות מתחום מדעי החיים, ש־30 מהן הונפקו בשנים 2006–2010. לטענת אורן בר־און, שותף בכיר בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג ישראל, הנפקות אלה שימשו מרכיב קריטי בהישרדותן ובהצלחתן של חלק מהחברות הללו, אך כיום יש מחסור מימוני בבורסה המקומית, דבר שבא לידי ביטוי בכך שלא היתה הנפקה בתחום בשנה האחרונה.
בר־און (מימין) וסנדרוביץ. "הבורסה היא פלטפורמה מעולה לגיוסים" צילום: אריאל בשור, שאולי לנדנר
נפתחו אופציות מימוניות נוספות
גיל סנדרוביץ, שותף במחלקת מדעי החיים בארנסט אנד יאנג ישראל, מסביר כי כתוצאה מפתיחת שוק ההון האמריקאי, נפתחות אופציות מימוניות נוספות לחברות ישראליות מבטיחות או לכאלו שכבר הגיעו לשלב מתקדם בפיתוח, כולל חברות שכבר נסחרות בתל אביב.
"התופעה הזו של פתיחת שערי נאסד"ק מתרחשת לאחר עשור של מיזוגים ורכישות בתחום מדעי החיים", אומר בר־און. "מגמת המיזוגים הזו יצרה מצב שבו מספר חברות מדעי החיים שנסחרות בבורסות בארה"ב כמעט לא עלה במשך עשור, ולכן נוצר פוטנציאל להנפקות של חברות נוספות. למעשה, בשנה שעברה גייסו חברות בתחום מדעי החיים את הסכומים הגבוהים ביותר בשוקי ההון בעולם".
החברות הגדולות התייאשו מחברות פרטיות?
"מגמת המיזוגים ייצרה צמיחה חלקית בלבד, והרכישות יצרו ארגונים גדולים וגופי מו"פ שהצלחתם לא היתה מלאה. למעשה, החל מ־2010 אפשר להבחין במגמה שלפיה שיעור הצמיחה של חברות התרופות היה נמוך משיעור הצמיחה של שוק התרופות בעולם. כתוצאה מכך וגם כתוצאה של לחצי המחירים לחברות הפארמה הגדולות יש פחות משאבים לשמר את קצב המיזוגים והרכישות. "'עוצמת האש' הנמוכה מביאה אותנו להעריך שלא יחול שינוי משמעותי, לפחות בטווח הקצר, בביצועי החברות".
"כדי לשפר את התוצאות שלהן ענקיות הפארמה נוקטות כמה דרכים", אומר בר־און. "הן ממשיכות בקיצוצים ובהתייעלות ובמקביל ה־FDA מביא לאישור יותר תרופות. אך ייקח עוד זמן עד שכל זה ישפיע על השורה התחתונה של החברות הגדולות והן יצברו מחדש מספיק 'עוצמת אש' כדי לחזור לשוק המיזוגים והרכישות".
מצפים לכניסת משקיעים זרים
ובכל זאת, יש בשורות טובות גם לסטארט־אפים הישראליים, שמאופיינים בהיותם קטנים במיוחד ומעסיקים עשרות בודדות של עובדים. לטענת סנדרוביץ, הגידול בשוק התרופות העולמי, מצד אחד, והירידה בביצועי חברות הפארמה הגדולות, מצד שני, מגדילים את ההתעניינות והרצון של המשקיעים וקרנות ההון סיכון להפנות משאבים לחברות קטנות יותר בתחום, כמו גם לשווקים מתפתחים.
כדי לפתוח שוב את שוק ההון המקומי להנפקות ביומד בר־און קורא למתן הטבות במיסוי למשקיעים בבורסה בתל אביב. "הבורסה המקומית יכולה להיות פלטפורמה מעולה לגיוסים, שכן כיום יש יותר אנליסטים המכסים את התחום וישנו תיאבון של משקיעים פיננסיים להיות שותפים להצלחת תחום מדעי החיים. ב־10–15 השנים האחרונות היתה אינקובציה של חברות בתחום מדעי החיים בכמות משמעותית. נכון לסוף שנת 2012, ישנן כ־350 חברות פרטיות הממומנות על ידי קרנות ומשקיעים אחרים אשר צריכות מימון נוסף לצורכי הפיתוח".
ד"ר בני זאבי, שותף בקרן DFJ תל אביב ויו"ר משותף של איגוד תעשיות ההייטק, מאמין שתעשיית הביומד הישראלית תראה כניסה של משקיעים זרים חדשים. בנוסף, טוען זאבי, המדען הראשי פועל לעידוד הקמה של מרכזי פארמה זרים בישראל לאחר שאלה לא מיהרו להקים כאן מרכזי מו"פ, כפי שעושות ענקיות ההייטק הבינלאומיות.
