10 חברות הביומד המבטיחות
חברות כמו Valtech שפיתחה צנתר ייחודי המאפשר לייתר את ניתוח הלב הפתוח, Alcobra שפיתחה תחליף לריטלין ועוד
Valtech: חוסכים את ניתוחי הלב
אחת המחלות השכיחות בלב קשורה למסתם המיטראלי: אותו מסתם שמפריד בין החדר השמאלי לעלייה השמאלית בלב ומונע דליפת דם חזרה מהחדר אל העלייה. המסתם נשחק עם השנים ודורש מהחולה ניתוח לב פתוח והחדרה של שתל טבעתי שמחזירה את המסתם לגודלו הטבעי - פרוצדורה ותיקה שמתבצעת כבר 40 שנה ללא שינוי, ודורשת מהחולה לשהות במחלקת טיפול נמרץ ימים לאחר הניתוח ותהליך שיקום ארוך נוסף. שכיחות המחלה עולה באופן דרמטי עם הגיל, וכיום סובלים ממנה כ־10% מבני 75 ומעלה.
בוולטק, המנוהלת על ידי עמיר גרוס, בנו של היזם והממציא הסדרתי יוסי גרוס, פותח צנתר ייחודי המאפשר לייתר את ניתוח הלב הפתוח ולהחדיר את השתל הטבעתי דרך הווריד. בצורה זו לא נדרשת שהיית החולה בבית החולים לאחר הניתוח. הוא עובר פרוצדורה של שעתיים בהרדמה מלאה ללא ניתוח ולאחר מכן משוחרר לביתו. הטכנולוגיה של וולטק, "קרדיובנד", כוללת מערכת עגינה חכמה הניתנת לכוונון באמצעות מערכת שליטה חיצונית ומאפשרת את כיווץ השתל בהתאמה לחולה.
עובדי חברת Valtech צילום: נמרוד גליקמן
מאז הקמתה לפני כשמונה שנים פיתחה החברה מוצרים נוספים לתיקון והחלפה של המסתם המיטראלי אשר נמצאים בניסויים קליניים, ומוצר נוסף שקיבל אישור CE למכירה באירופה, אך טרם קיבלה את אישור השיווק בארה"ב.
צפי לעתיד: בשבועות האחרונים הושתלו לראשונה טבעות בצנתור בחולים במסגרת ניסוי קליני באיטליה ובגרמניה והשיגו תוצאות משביעות רצון. במקביל מנסה וולטק לאתר שותפות מסחריות - ענקיות ציוד רפואי - כדי לסייע בשיווק המוצר ובמימון הניסויים הקליניים. לרשותה עומדות ענקיות כמו אבוט בתחום הצנתור או מדטרוניק בניתוחי לב. עם זאת, היא מתכננת להשיק את מוצריה באירופה רק ב־2015 ובארה"ב תוך שנים ספורות, לכל היותר ב־2018.
Treato
: מתווים דרך ברשת הרפואית
אתרים רבים ניסו בעבר לקשור בין רשתות חברתיות ופורומים לבין רפואה, מרביתם כשלו. ל־Treato יש סיכוי לשנות את התמונה, וכיום חברים ברשת החברתית הרפואית שלה כבר כ־3 מיליון משתמשים. היא לא רוצה להיות "הפייסבוק של הרפואה", מסבירים בכיריה, אלא דווקא ה־Waze שלה, אפליקציה שמשתמשת בחוכמת ההמונים כדי לתת למטופל טיפים לגבי התרופה שהוא נוטל, כיצד להתייחס לתסמינים שהוא חווה ולאיזה רופא כדאי ללכת.
Treato לוקחת את המידע הקיים ברשת: בלוגים רפואיים ופורומים חצי־מקצועיים, כ־1.3 מיליארד פוסטים שונים, ומסכמת את כל המידע באמצעות אלגוריתמים לשוניים, עיבוד ביג דאטה וטכנולוגיית עיבוד שפה לכדי תובנות מעובדות עבור החולה. למשל, היא מסוגלת להבהיר לחולה כי 20 אלף איש כתבו ברחבי הרשת שהתרופה שהוא נוטל עובדת, ועוד 8,000 כתבו שהיא אינה עובדת. כך, מכסה כיום Treato 11 אלף תרופות ועוד 13 אלף בעיות ומצבים רפואיים.
את הכסף הגדול עושה Treato באמצעות חיבור המערכת לחברות תרופות. שירות Treato Pharma בתשלום מאפשר לחברות תרופות להבין מה כותבים עליהן מיליוני גולשים ברחבי העולם, ולקבל מהם תובנות עסקיות, שיווקיות, אסטרטגיות ופסיכולוגיות. טריטו מספקת מידע לכמה ענקיות בתחום התרופות, בהן סנופי שמחוברת ל-Treato מאז אוקטובר האחרון. ההכנסות הראשוניות של Treato מתחילת שנה זו מגיעות למאות אלפי דולרים, אך בשנה הקרובה צופים בחברה גידול מרשים.
גדעון מנטל (מימין) ועידו הדרי. Treato צילום: עמית שעל
צפי לעתיד: בשנה הקרובה מתכננים בחברה להעלות את קצב הגידול של האתר למיליונים חדשים מדי חודש, להחתים חברות תרופות חדשות, להתמקד בתרופות נוספות ולהתבסס בארה"ב, ולקבע את מעמדה כ־Waze של העולם הרפואי.
Sensible Medical: מכוונים רדאר לגוף האדם
היישום הראשון שבו בחרו להתמקד בחברה הוא בתחום אי־ספיקת לב.הרדאר של סנסיבל מנטר את מצב הריאות, כשלטענת החברה גילוי מוקדם של מים בריאות החולה יכול להתריע על אי־ספיקת לב חמורה וכך אפשר לקבל טיפול תרופתי מבעוד מועד.
עובדי חברת SENSIBLE MEDICAL צילום: נמרוד גליקמן
צפי לעתיד: החברה עומדת למכירה עבור כל ענקית ציוד רפואי שתהיה מעוניינת בפעילות מומחי רדאר רפואי.
Botanocap: מדבירים בירוק
הטכנולוגיה של בוטנאוקאפ מבוססת על חומרים מהצומח ונועדה להתמודד עם מזיקים ופטריות. את החומר מפזרים באדמת הגידול של תפוחי אדמה וגזר, ובמקום ריסוס השמן האתרי המוכר והמתכלה במהירות השמן האתרי הצמחי של בוטאנוקאפ כולל בתוכו מנגנון המאפשר לו לפעול לתקופה של עד ארבעה חודשים. הסוד טמון בטכנולוגיה של מיקרו־קפסוליזציה ששולטת בקצב אטי, מבוקר ומתמשך של חומר ההדברה. הטיפולים של בוטאנוקאפ מתאימים במיוחד לשדות גידולים אורגניים, ובשלב הראשון מתכננים בחברה לפנות לשוק המקומי. החברה מתכוונת להשתלט על שוק ריסוס תפוחי האדמה והגזר, שלו אלפי דונמים של אדמות בדרום הארץ.
פרופ' אריה מרקוס, מייסד חברת BOTANOCAP צילום: ישראל יוסף
באפריל תחל החברה בניסוי בתפוחי אדמה לקראת רישוי ורגולציה באירופה ובינתיים גם קיבלה מיליון דולר להקמת חברה־בת להחדרת מוצריה לסין, היכן שגדלים כיום שלושה מכל ארבעה תפוחי אדמה.
צפי לעתיד: השנה סיימה בוטאנוקאפ ניסויים בתפוח אדמה ובגזר, וכעת היא מוכנה לשחרר את החומר לשוק, תחילה בישראל. הדרישה החדשה באיחוד האירופי להפחית את חומרי ההדברה הכימיים הסינטתיים, עם פוטנציאל אדיר לחומרי הדברה בעולם, מעניקה לבוטאנוקאפ תקווה לפריצה עולמית.
Alcobra: מחליפים את הריטלין
אלקוברה הישראלית פיתחה תרופה שנהנית משני העולמות: היא אינה ממריצה ולכן לא ממכרת, השפעתה מיידית וחשוב מכך: אין לה תופעות לוואי חמורות כמו איבוד תיאבון, שינה, השפעה על לחץ הדם ואין לה השפעה על מצבי רוח. במקום להעלות את כמות הדופמין במוח, כפי שעושות מרבית התרופות ל־ADHD, התרופה מעוררת את מערכת הגלוטמט במוח, מרכז שאחראי בין השאר על קשב, ריכוז, למידה וזיכרון. כך, במקום לדכא אימפולסיביות, מדגישה התרופה של אלקוברה את יכולות הקשב, הלמידה והריכוז.
תרופת הקסם של אלקוברה, שנמצאת כעת בשלבי ניסוי מתקדמים (2b), תילקח באמצעות כדור בליעה ולה מנגנון מושהה שנותן לה אפקט פעולה מתמשך. אם תוכיח אלקוברה גם בשלבי הניסוי הבאים שהתרופה שלה יכולה להותיר את האלמנטים של ההיפראקטיביות ועם זאת להדגיש את מרכזי הלימוד והריכוז במוח ובכך לשפר את תפקוד החולים, היא לא רק תשנה את אורח החיים של חולי ה־ADHD אלא גם תשנה את כל התפיסה המהותית באשר למחלה: אימפולסיביות והיפראקטיביות אינן חלק מהמחלה אלא אי־היכולת ללמוד.
ירון דניאלי מנכ"ל Alcobra צילום: עמית שעל
צפי לעתיד: לחברה צפויות עוד שנתיים וחצי של פיתוח מתקדם וניסוי שלב 3. כעת בוחנת החברה הנפקה בנאסד"ק כבר השנה, ובמסגרתה לגייס 15–18 מיליון דולר לפי שווי של עד 90 מיליון דולר. בכך צפויה אלקוברה להיות פורצת דרך לחברות ישראליות שטרם קיבלו את אישור ה־FDA ועם זאת לבצע הנפקה בנאסד"ק, בורסה שבשנים האחרונות לא גילתה סובלנות לחברות שטרם החלו לשווק את המוצר שלהן.
עם זאת, הפוטנציאל הוא גדול: שווי שוק תרופות ה־ADHD כיום עומד על 4 מיליארד דולר, וצפוי לגדול ל־7 מיליארד בתוך שלוש שנים. סמלה של אלקוברה בנאסד"ק, אגב, עומד להיות ADHD.
RDD: מוצאים עוד שימושים לתרופה
RDD
התרופה של RDD היא יישום של חומר שגורם לכיווץ שרירים מעולם שיכוך הסימפטומים של דלקות. החברה לקחה אותו לתחום מעט שונה: באמצעות מנגנון שחרור מבוקר מייעדת RDD את התרופה לחולים שלא שולטים בסוגריהם בעקבות פגיעה בעמוד השדרה. תרופה נוספת שמפתחת כיום החברה פונה גם היא לתחום הסוגרים. זוהי הסבה של תרופה לטיפול בלחץ דם לטיפול בפיסורה - שוק של כמיליון חולים בשנה בארה"ב לבדה.
ניר ברק, מנכ"ל ומייסד חברת RDD צילום: עמית שעל צפי לעתיד: העובדה שהחומרים מוכרים ל־FDA מקלה על החברה את אישורם מחדש, אם כי עליה לערוך ניסויי יעילות מצומצמים יותר. במקביל מוותרת החברה על הקמת מערכי שיווק גדולים מעבר לים. במקום זאת היא מעוניינת לחתום על הסכמי שיווק עם ענקיות תרופות המתמחות בכך.
Vayyar Imaging: מאבחנים בעזרת רדיו
Vayyar הוא סטארט־אפ ישראלי צעיר מרחובות שהפך לאחת מחברות השבבים היחידות שגייסו הון בישראל בשנים האחרונות. מייסדי החברה שומרים על שתיקה מאז היווסדה, אך ממה שנודע החברה עוסקת בטכנולוגיית הדמיה ואבחון. השבב שמפותח בחברה צפוי לסייע לרופאים לאבחן גידולים ממאירים של סרטן שד באמצעות עיבוד אותות של תדרי רדיו (RF) מסוג מיקרוגל. עלות מכשיר האבחון צפויה להיות נמוכה במיוחד וגודלו קטן וקומפקטי, מה שיאפשר לו להגיע גם למרפאות קטנות בעולם השלישי, מקומות שאליהם קשה יותר להביא ציוד ממוגרפיה, MRI או CT.
צפי לעתיד: מוצר החברה צפוי להתחרות בזה של דיון מדיקל, ולפי ההערכה הוא יידרש לאישור FDA מחמיר.
Novaremed: משככים כאבים
הגילוי שלה הוא תוצר של אנליזה ממושכת של המייסד ד"ר אלי קפלן על מאות מולקולות, שמתוכן הוצאה המולקולה שלה הסיכוי הגבוה ביותר לשכך כאב ממושך. ניסויים בבעלי חיים הוכיחו כי היא עובדת טוב יותר מתרופות דומות לשיכוך כאבים, כגון הגאבאפנטין של טבע, וכן האפקט שלה ממושך יותר.
צפי לעתיד: כעת תצטרך להתברר האפקטיביות של המולקולה של נובהרמד בניסוי קליני.
Immunity Pharma: משדרגים את התאים
מולקולת IPL344 של אימיוניטי פארמה מפעילה מנגנונים שונים להגנה על תאים ועושה זאת באופן יעיל יחסית לטכנולוגיות אחרות, על ידי הפעלת "מתגים" שבתוך התאים. היא עוקפת לפי ההערכות חלקי מנגנון שהמחלה פוגעת בהם, ולכן סיכוייה גדולים יחסית להפעיל מחדש את הגנת התאים שחדלה לתפקד ולבלום את התקדמות המחלה.
מחקרים שנערכו בתאים ובחיות מעבדה, וכן חקר של סמנים ביולוגיים שהחברה מפתחת ובוחנת בחולים, תומכים בכך.
ערן עובדיה (מימין) מנכ"ל Immunity Pharma צילום: עמית שעל
צפי לעתיד: החברה מתקדמת לקראת ניסוי בשלב הראשון ומתכננת לצאת לשוק רק בעוד כשש שנים.
Healarium: משחקים עם הבריאות
הילאריום מבקשת להיות יותר מעוד אפליקציה, אלא חלק משרשרת מערכות המידע המחברות בין הלקוח לבין הרופא, קופת החולים וחברת הביטוח שלו. היא גם מבקשת להיות מרכז תוכן של תכנים רפואיים והדרכתיים. מייסדיה הם ד"ר ארתורו ושלר, לשעבר סמנכ"ל מערכות המידע של איכילוב; אמנון קינן, שניהל ומכר את גארדיום, חברת אבטחת המידע, ליבמ; ואמיר וינשטיין, לשעבר סמנכ"ל המוצרים של אלוט.
אמיר וינשטיין (מימין) וארטורו ושלר מייסדי Healarium צילום: עמית שעל
צפי לעתיד: הילאריום משתפת כיום פעולה עם מאיו קליניק על ניסוי בחולי לב ובמימון הקרן הדו־לאומית ארה"ב ישראל בירד. דרך הניסויים הללו תנסה הילאריום להוכיח כי היא מצליחה לשפר את בריאות החולה ולהפחית את עלויות הטיפול בו.
