StarCraft 2 Heart Of The Swarm: תחי מלכת מפלצות החלל

הפעם, כצפוי מהשם, אנחנו משחקים את ה-Zerg, מכונות ההשמדה האורגניות הכה מזוהות עם הסדרה – גם אם הן חיקוי ישיר של ה-Tyranids מעולם התוכן של Warhammer 40k. אתם משחקים את שרה קריגן, מלכת הנחיל ולשעבר בת אדם, שחוזרת למין האנושי בתחילת הקמפיין, רק כדי להפוך בהמשך המשחק בחזרה לשליטת החייזרים.

עלילה: על מלכות ועבדים

במידה והגבות שלכם התרוממו קלות לאחר קריאת הפסקה הקודמת, זה בצדק. SC תמיד הייתה סדרה שהתגאתה בכתיבה מצוינת ועלילה קולחת, עם מספר טוויסטים מפתיעים בעלילה, בגידות, תפניות ודמויות מרתקות. מהמסע האישי שעבר זרטול ועד לתלאות הכמעט בלתי סופיות של ג'ים ריינור, שלא לציין בכלל את המסע של מנגסק, האויב הראשי במשחק, מתחילת SC הראשון.

אני בת אדם, אני מפלצת, אני שרה קריגן, אני סטארבק

כל זאת, לא תמצאו בלב הנחיל. קריגן, דמות מרתקת לאורך כל הסדרה, הופכת ללא יותר מנערה אלימה וחסרת בטחון עצמי, המפצה על כך בהתנהגות סכיזופרנית ולא ברורה. שקולה ומנוכרת ברגע אחד, מונעת מנקמה ולא צלולה ברגע אחר, אפשר לראות כיצד היוצרים ניסו להפוך את קריגן לדמות יותר אנושית ועגולה, המונעת משיקולים של אהבה ונקמה – אבל לטעמי, הרסו דמות אייקונית מאוד.

בסופו של דבר, העלילה פחות מפתיעה ועמוקה, הרבה יותר לינארית, עם פחות אירועים שמרגישים משמעותיים לעולם המרתק של SC2. לפחות הדמויות החדשות – כולן משרתיה וסגניה של קריגן, מפקדי הנחיל – הן לרוב מעניינות, מקוריות ולעיתים משעשעות. כולן כתובות להפליא. רק חבל שניתן להניח שלדמויות האלו כמעט ולא יהיה כל חלק במשחקים עתידיים ובקו העלילה של הסדרה.

משימות: הכנפיים האלו גורמות לך להראות רזה ב-5 קילו

היחוד של SC2 אף פעם לא היה במשחקיות ובממשק הפשטניים שלו, שעדיין מזכירים את משחקי האסטרטגיה משנות התשעים. הוא עובד היטב, והמיידיות שלו היא הסיבה להצלחתו המסחררת בכל עולם משחקי הרשת. אבל ההצלחה של SC2 עבור השחקן היחיד היתה בזכות עיצוב המשימות שלו.

תנו לה צבא של חייזרים ותראו מה היא יודעת לעשות. קריגן

לב הנחיל מגיע עם עשרים משימות חדשות והן כרגיל, הדבר הטוב ביותר שיש כרגע בתחום האסטרטגיה בזמן אמת. המפות מפורטות ונראות מצוין; הן מעוצבות היטב, איכותיות וחשוב מכך, מגוונות - כאשר כמעט כל משימה מציגה מכניקה או משחקיות מסוג שונה. במשימה אחת תפקדו על צי חלל ובמשימה אחרת Zerg בודד ידביק את כל הפרוטוס על ספינת דגל ענקית.

יש כמה חזרות על רעיונות מוכרים, ולא הייתה משימה אחת שהגיעה לרמת הגאוניות של כמה מהמשימות ב- Wings of Liberty, אבל עדיין, בליזארד בהחלט שמרה על הרמה הגבוהה שלה. המנוע הותיק של המשחק עדיין רלוונטי, עם כמה עדכונים לגרפיקה, ליכולות העריכה ואפילו הוספה של מנוע פיזיקלי.

המשחק שומר על האיכויות הגרפיות של קודמיו - ומוסיף מנוע פיזיקלי משופר

המשחק גם שם דגש יותר על אלמנטים של משחקי תפקידים. כמעט בכל משימה תשלטו גם בקריגן עצמה, עם משימות צדדיות ואפשרות לעלות בדרגות ולצבור יכולות חדשות. האלמנט הזה עובד היטב, גם עם היכולות השונות של קריגן אינן מאוזנות. השילוב של קרבות בוסים, שלכאורה אמור לפעול היטב עם הדגש על דמות גיבור מרכזית, פחות עובד במכניקה של אסטרטגיה בזמן אמת - וחבל.

בדומה ל-Wings of Liberty, יש כאן כמעט אינסוף אפשרויות לפיתוח הצבא שלכם לאורך המשחק, עם מגוון של משימות ייחודיות ובחירות שניתן לבצע לאורך הדרך ומוסיפות בונוסים קבועים ליחידות.

הדבר המצער הוא שהבחירות האלו כמעט ולא משמעותיות בסוף – הן רלוונטיות רק לקמפיין לשחקן יחיד, שהוא בסופו של דבר די קצר וקל. עם מעט אסטרטגיה וחשיבה קדימה בבחירת הבונוסים תצלחו בקלות גם את הרמה הקשה ביותר. אפשר להשלים שוב ושוב את המשימות ולנסות להשלים יעדים אופציונאליים, אבל בסופו של דבר, מדובר במשחק קצר מאוד. כמה קצר אתם שואלים? אפשר גם לסיים אותו בחמש שעות, אם תנסו. לי זה לקח שבע שעות, לאחר שהשלמתי כמעט כל משימה צדדית אפשרית.

גרפיקה וסאונד: אני לא רעה, ככה עוצבו הפוליגונים שלי

משחקי בליזארד תמיד היו מאחורי עקומת הטכנולוגיה מבחינה גרפית, וכתמיד, זה פשוט לא רלוונטי למשחקים עצמם – שמתגאים באנימציות נהדרות ורמת פרטים גבוהה. הכל צבעוני, חלק ומושך את העין. כך גם במשחק החדש, שגם כולל אפקטים ויזואליים חדשים ועדכון משמעותי למנוע עריכת המשימות, שמאפשר לנו לבקר בסביבות חדשות ומשכנעות, ולהוסיף סופות שלגים, ערי ענק וחלליות למשחק שלנו. ב-SC2 תמיד היו כמה משימות על פלטפורמות חלל, אבל הן מעולם לא נראו טוב כמו בלב הנחיל.

לקרוע את הפרוטוס ואת המין האנושי? בבקשה

גם מבחינת סאונד, אין כל אפשרות להתלונן, עם פס קול מצוין - אם כי נשכח לחלוטין, ודיבוב מבריק. עדיין לוקח קצת זמן להתרגל לשחקני הקול החדשים שהחליפו את רוב הישנים מ-SC2 הראשון – עדיין לא ברור לי מה טרישה הלפר ("באטלסטאר גלקטיקה") עושה כקריגן – אבל מה שהיא עושה, היא עושה היטב. רוברט קלוטוורטי, הלוא הוא ג'ים ריינר, הוא עדיין אחד המדבבים הטובים בתעשייה.

סיכום

רבים ישימו לב שלא התייחסתי בביקורת לסוגיית משחק הרשת. והסיבה היא – אין צורך בכך. SC2 הוא משחק האסטרטגיה המקצועי המוביל, המאוזן והמאתגר ביותר שיש כיום בשוק. התוספת של היחידות הבודדות בהרחבה למשחק היא, לטעמי, פחות משמעותית משל Brood War לזמנה, אבל היא עדיין תעורר דיונים בקרב שחקנים שידרשו איזונים מחדש במשך חודשים, אם לא שנים.

אבל גם במשחק היחיד, בסופו של דבר, זהו סטארקראפט. הוא קצר להפליא גם עבור שחקנים מתחילים, מתחיל להרגיש מעט מיושן בקצוות במשחקיות ובגרפיקה שלו, ואפילו העלילה שלו אינו מבריקה ומרתקת כבעבר. אבל זהו עדיין אחד מהמשחקים שכל גיימר חייב לעצמו לשחק בהם, לפחות פעם אחת. ואני אישית אומר – עדיף עכשיו מאשר אחר כך. הוא אולי יגמר בתוך כמה שעות, אבל אילו שעות שבהם יהיה לכם חיוך גדול על הפנים.