דו"ח טכנולוגי
למה גאדג'טים כ"כ יקרים פה - כשבחו"ל הם זולים בהרבה?
העם האוסטרלי דורש מאפל, מיקרוסופט ואדובי להסביר מדוע מזנקים מחירי מוצריהן כשהם מגיעים למדינה, הרגולטורים לוחצים על דוושת הבלם של מכונית גוגל, ארצות הברית מרשה לעצמה לחטט לכם במחשב ולתאגידי התוכן בניו זילנד לא משתלם להילחם בפיראטים
לכאן, בשלשות
נמאס לכם לשלם כל כך הרבה על גאדג'טים ותוכנות שבחו"ל הם זולים בהרבה? גם לעם האוסטרלי נמאס. ובניגוד אליכם, הוא החליט לעשות משהו בעניין. אפל, מיקרוסופט ואדובי יצטרכו לגרור את עצמן בקרוב לבנייני הפרלמנט האוסטרלי, שם יעברו שיזוף קל על מנגל - במסגרת תחקיר עמוס שאלות קשות שישאלו אותם נציגיו הנבחרים של העם.
שלוש החברות התבקשו בנימוס להגיע ולהסביר את עצמן בפני ועדת חקירה שבוחנת את המחיר המופרך של מוצרי טכנולוגיה, אבל ממש לא התאים להן, אז הן לא הגיעו. עכשיו הן קיבלו צווי הבאה. המשמעות: אי הגעה יכולה לגרור עונשים כמו קנסות ומאסרים.
האוסטרלים מתלוננים שמחירי הגרוטאות האלקטרוניות שלהם גבוהים משמעותית יותר מדי, ספציפית עליה של 60% בהשוואה למחירים בארה"ב. עליית המחירים הזו, טוענים האוסטרלים, לא רק מרפדת את הקן של מנכ"לי החברות: בהתחשב בכך שהכלכלה הגלובלית מצריכה שימוש נרחב במחשבים וחיבור לרשת, כמו גם תוכנות למיניהן, להפרשי המחירים יש גם מחיר כלכלי ניכר.
הנה רעיון ל-48 חברי הכנסת החדשים: לתפוס את המשווקים של אפל בישראל ולנסות לברר אחת ולתמיד למה מכשיר שעולה 600 דולר ושאין עליו מכס - אייפון - עולה בארץ לעתים יותר מפי שניים ומי גוזר את הקופון. באותה הזדמנות, מומלץ לחברי הכנסת לברר מה שיעור המס שמשלמות החברות הזרות בארץ. זו אחת הסיבות לזעם באוסטרליה: שילוב מושלם בין העמסת מחירים מופרכים על הציבור והתחמקות מתשלום מס אמת. אליך, סתיו שפיר.
לאט לכם
גוגל רוצה להוציא את המכוניות האוטונומיות שלה לשוק בטווח זמן קצר להפתיע: בכיר בחברה דיבר על שלוש עד חמש שנים. בעבר נקבו במועדים רחוקים יותר, בסביבות 2020 ואריק שמידט אף אמר שהמכוניות יגיעו לכבישים "לא בעתיד הקרוב".
אבל זה כנראה לא מה שיקרה. מכונית זה לא עוד מוצר בטא של תוכנה, שיכול לעבוד או לא לעבוד, אבל כך או כך לא יגרום נזק ניכר. מכונית שמאבדת שליטה - או, הסיוט האמיתי, אלפי כלי רכב שמאבדים שליטה בו זמנית עקב קריסה של שרת של גוגל - יכולה לגרור הרבה מאוד הרוגים. גוגל רואה את הרווח האפשרי, שהוא דמיוני, מסוג הדברים שיכולים להשאיר את אפל באבק; הממשלה רואה את המון הלינץ' הזועם שיעלה על המשרדים שלה, אם יסתבר שהיא אישרה גרוטאה שזה עתה היתה מעורבת בהרג המוני.
אז הרגולטורים לא ממהרים לשום מקום. אחת הבעיות שלהם היא שמכוניות חדשות צריכות לעמוד בשורה של מבחנים, ולא ברור איך מייצרים מבחן שלא ייתפר למידות של מכוניות גוגל. המכוניות יצטרכו בוודאי להתמודד עם בעיית עובר האורח שמדלג לכביש, ועם הצורך להתמודד עם מכוניות שנמצאות לפניהן שבולמות לפתע כשהרמזור מתחלף.
כמובן, כפי שכתבנו בעבר, גם אם כל הבעיות הללו ייפתרו, תשאר בעיית הביטוח: מי אחראי לתאונה שבה מעורב רכב אוטונומי. סביר הרבה יותר שגוגל תצליח לפתח רכב אוטונומי ונטול בעיות מאשר שכללי הביטוח הוותיקים (אתה תשלם לנו על בסיס חודשי, אנחנו נתעלם ממך כשיקרה לך אסון... אה, רגע, לא הכלל הזה) ישתנו. ודאי לא בקצב שגוגל התרגלה אליו.
ועם כל העניין שלי בכלי רכב אוטונומיים, זהו סוג הנושאים בהם הייתם רוצים ממשלה שמרנית, שתרסן את הסוס הפרוע של השוק הפרטי. מדובר בחיי אדם, לא במשחק.
פלישה למחשב? לא צריך סיבה
אחת התופעות המעצבנות ביותר בארה"ב מאז פיגועי ה-11 בספטמבר ועליית מופע האבסורד "תיאטרון האבטחה" היא שמותר לכל שמנדריק חסר השכלה לחטט במכשירים שלך ולשמור אותם לבדיקה, גם אם לא עשית שום דבר.
עד כה, הוחרמו באופן כזה כ-6,000 מחשבים ומצלמות במעברי גבול בארה"ב, בכלל זה נמלי תעופה. הממשל האמריקאי פרסם את מסקנותיה של ועדת בדיקה של המחלקה להגנת המולדת שמצאה - איך לא - שהמחלקה פעלה כמו שצריך.
הוועדה מצאה שמותר לפקידי גבול להחרים מחשבים ולעלעל בהם גם ללא כל חשד כלפי בעל המחשב - ושהצורך שיצוץ לו חשד סביר לפני שננקטת פעולה פולשנית כזו "יפגע בבטחון הלאומי". לא ממש ברור איך, אבל כבר התרגלנו.
הנושא נמצא כעת בבתי המשפט, אחרי שחוקרים פדרליים עצרו מישהו שעל המחשב שלו הם מצאו תמונות של עצרות חיזבאללה וחמאס. האיש הסביר שהוא חוקר את התנועות השיעיות בלבנון, אבל לחוקרים זה לא הספיק. בקרוב יפסקו בתי המשפט בנושא, ולרוע המזל, בהתחשב בתקדימים של העשור האחרון, סביר שהם יקבלו את עמדת הממשלה ללא חקירה ודרישה. זכויות אדם? זה כל כך ניינטיז.
קצרצרים
1. בית המשפט בניו זילנד פסק פסיקה שניה על פי חוק "שלוש הפסילות" וגם זו היתה קלה בהרבה ממה שרצו תאגידי התוכן. גבר כבן 50 הורשע בכך שהוריד שני שירים עדכניים יחסית, הוא טען שזה לא הוא, אלה הילדים שלו - ושהוא סובל מקשיים כלכליים. בית המשפט קבע שהוא ישלם קנס של 557 דולר ניו זילנדי, מתוכם עלות השירים היא 7.17 דולר בלבד. איגוד חברות ההקלטה הניו זילנדי הטביע עד כה רבע מיליון דולר בציד פיראטים וקיבל החזר של 21,000 דולר בלבד. המשיכו ככה, חברים.
2. גוגל הזהירה בימים האחרונים מספר עיתונאים שמסקרים את בורמה מפני ניסיונות פריצה מצד גורמים לא ידועים. המדינה נשלטת על ידי חונטה צבאית שמקורבת למשטר הסיני. העיתונאים נטו לדווח על אירועים לא נוחים למשטר, כמו ההתקפות שלו על מיעוטים אתניים במדינה. לזכותו של המשטר ייאמר שפעם הוא פשוט היה מנתק את הרשת, ועכשיו הוא הרבה יותר זהיר: במקום זה הוא פשוט מחקה את ארגון הטרור המקוון אנונימוס, תוקף את עמודי הרשת של מתנגדיו ומנסה לפרוץ להם למייל.
3. בקליפורניה וסביבתה מתנהל בימים אלה מצוד אחרי שוטר לשעבר, כריסטופר דורנר, שחשוד ברצח של שלושה שוטרים ובני משפחותיהם. מדובר במצוד הגדול ביותר בהיסטוריה של משטרת לוס אנג'לס - ועל ראשו של דורנר הושם פרס של מיליון דולר. באופן מעיק, המשטרה החליטה להשתמש גם במל"טים כדי לצוד את דורנר, בטענה שהמל"ט יוכל לזהות חתימות חום מהאוויר, מה שיסייע באיתור דורנר אשר מסתתר בהרים. המשטרה כבר ירתה לעבר שלושה עוברי אורח חפים מפשע, ופצעה אחד מהם. יש לקוות שאם המל"ט ימצא משהו - בינתיים, לא מדובר בדגם חמוש - הכוחות שיגיעו למקום יגלו קצת יותר איפוק, אבל לא הייתי בונה על זה.
4. בימים אלה, בזמן שארון שוורץ עובר מטמורפוזה לקדוש המעונה של האינטרנט, מסתבר שהוא לא רק אסף מסמכים מ-JSTOR: לפני כמה שנים הוא נחקר גם בחשד לכך ששתה מסמכים מהמאגר של בתי המשפט במגמה לפרסם אותם.
ההגיון של שוורץ היה יציב: החוק קובע שמסמכים של הממשלה שייכים לציבור ואף על פי כן הממשלה שמה את מסמכי בתי המשפט מאחורי חומת תשלום. אי לכך, הוא החליט לשחרר אותם. ה-FBI חקר את הפרשה, ובמקרה ההוא הגיע למסקנה שאין טעם להגיש כתבי אישום. כנראה שאז שוורץ לא סיכן את זכויות היוצרים של אף אחד.
5. אם חשבתם שכבר עכשיו, רשת המידע של הסלולר שלכם לא עומדת בעומס - עוד לא ראיתם כלום:
על פי הערכת סיסקו, עד 2017 שני שלישים לפחות מהתעבורה הסלולרית תהיה וידאו. הצמיחה של התוכן בווידאו עולה מדי שנה בשיעור של כ-75%. כל זה צפוי להעמיס קשות על התשתיות של חברות הסלולר, במיוחד אלו כמו ברפובליקות מזרח תיכוניות, שממש לא אוהבות להשקיע בתשתית.