האקזיט של עובדי אלווריון
כמה מבכירי אלווריון פרשו בשנתיים האחרונות מהחברה ועברו לאינטוסל - וכעת ייהפכו למיליונרים
כשדלת אחת נסגרת, דלת אחרת נפתחת: זו המנטרה שצריכים לשנן לעצמם כמה מבוגרי אלווריון שפרשו מהחברה בשנתיים האחרונות ועשו את דרכם לאינטוסל, הסטארט־אפ הצעיר מרעננה שנמכר בסוף השבוע שעבר לסיסקו תמורת 475 מיליון דולר לאחר כארבע שנות פעילות בלבד. כל אחד מהעובדים בחברה יהפוך
אלווריון נחשבה בעבר לאחת ההבטחות הגדולות של ההייטק הישראלי, אך עם המחסור בביקוש לטכנולוגיה שעליה הימרה, תקשורת אלחוטית בקצב גבוה בתקן ה־WiMAX, היא נאלצה להצטמק ולהשיל מעליה קרוב ל־700 עובדים.
מי הם, אם כך, פורשי אלווריון שהפכו למיליונרים בעסקת אינטוסל? הבכיר שבהם הוא אבי ולינגשטיין, אחיו של המנכ"ל רני ולינגשטיין, ששימש כנשיא חטיבת הלקוחות של אלווריון במשך חמש שנים עד שפרש ב־2010, ולאחר כמה חודשים החל לעבוד באינטוסל. גם סמנכ"ל הטכנולוגיות של אינטוסל, זיו נוס, נחשב לאחד הבכירים לשעבר באלווריון. נוס שימש כמנהל תחום הרדיו והאופטימיזציה של תקשורת באלווריון בין 2007 ליוני 2010, אז קיבל את תפקידו הנוכחי באינטוסל.
שי גזבר, מנהל פרויקט בכיר ששימש כראש צוות פיתוח תוכנה באלווריון החל מ־2006 ולאחר מכן כראש קבוצה וכמנהל פרויקט, הצטרף לאינטוסל חודש אחרי נוס, ומשמש כיום כמנהל פרויקט בכיר בחברה. גילה צדוק וגל זולקובר, שני מנהלים בכירים בתחום הדוקומנטציה וניהול מסמכים טכניים, עברו גם הם מאלווריון לאינטוסל.
באינטוסל ניתן למצוא גם כמה מפורשי XIV, חברת האחסון שהקים הגורו הטכנולוגי משה ינאי ושנמכרה ליבמ ב־2008 תמורת 300 מיליון דולר, כמו שגיב מליחי וזוהר זילברמן, שני אנשי תוכנה בכירים בחברה.
החברה מורכבת גם מיוצאי מערכת הביטחון, שהגיעו בקבוצות בעידודו של עידו סוסן, בנוסף לעובדים שהגיעו ממגוון חברות סלולר ישראליות ובהן פרטנר, פלאפון וסלקום. כך למשל זוהר ארליך, ששימש כמנהל תחום תקשורת ה־UMTS בחברת סכמה, שנמכרה לאחרונה במכירת חיסול לחברת התקשורת TEOCO, או מנהל המוצר הבכיר אלי ארליך שהגיע מנוקיה־סימנס, שצמצמה בשנים האחרונות את פעילותה בישראל.
