האקזיט של אינטוסל: איך סטארט־אפ קטן מרעננה הגיע לשווי חצי מיליארד דולר?
שנתיים בלבד לאחר גיוס השקעה ראשונה ויחידה של 6 מיליון דולר - אינטוסל, חברה העוסקת בהקלה על עומסים ברשתות סלולריות, נמכרה אתמול לענקית האמריקאית סיסקו תמורת 475 מיליון דולר. שני המייסדים הרוויחו 83 מיליון דולר כל אחד
09:0124.01.13
אקזיט ענק ובלתי צפוי בהייטק הישראלי. ענקית התקשורת סיסקו הודיעה אתמול כי היא רוכשת את חברת הסטארט־אפ אינטוסל (Intucell) תמורת 475 מיליון דולר. החברה הממוקמת ברעננה עוסקת בהקלה על עומסים ברשתות תקשורת סלולריות. מדובר במחיר גבוה במיוחד בהתחשב בעובדה שהושקעו בחברה 6 מיליון דולר רק לפני שנתיים.
העסקה היא אחת העסקאות המשתלמות ביותר עבור קרן הון סיכון שנעשתה בישראל, עם מכפיל של פי 37 על הכסף. המרוויחה הגדולה היא המשקיעה היחידה בחברה - קרן בסמר (Bessemer) האמריקאית, המיוצגת בישראל על ידי השותף אדם פישר. בסמר מחזיקה 47% בחברה, כך שהיא צפויה לקבל 220 מיליון דולר.
מימין: טל סלובודקין, אדם פישר, רן ולינגשטיין, יואב סאמט ומיכה פורת צילום: תמי פורת גם שני המייסדים יוצאים באקזיט ענק. רן ולינגשטיין ועידו סוסן מחזיקים יחד בנתח נכבד של 35% מהחברה, ולכן יקבלו 83 מיליון דולר כל אחד. ולינגשטיין, המשמש כמנכ"ל החברה, היה בעברו ממייסדי הסטארט־אפ סלטיק (Celltick), וכן שימש כראש חטיבת מוצרי תקשורת ה־IP ב־ECI. שותפו עידו סוסן משמש כסמנכ"ל המוצרים, וקודם לכן שימש בתפקידים בכירים בתחום פיתוח טכנולוגיות רדיו במערכת הביטחון. 85 העובדים מחזיקים על פי ההערכה אופציות בשווי 70 מיליון דולר, אך אלה יוכלו להתממש רק בתום תקופה של כארבע שנות עבודה בסיסקו. מחצית העובדים הנם מהנדסי פיתוח והשאר אנשי מכירות ותמיכה טכנית.
דעה
גיבורה טראגית ושמה ג'נסיס
הקרנות הישראליות חוששות מאוד מסיכונים. עד שמשהו לא ישתנה, הקרנות הזרות עם הכיסים העמוקים ימשיכו להיות המרוויחות הגדולות מההשקעות בהייטק הישראלי
אסף גלעד,
8 תגובות
לכתבה המלאה 
אינטוסל, אחת מהחברות הבולטות בתחום הטלקום, צמחה בקצב מטאורי בתוך שנתיים מתחת לאפה של התקשורת. בינואר 2011, כשהחברה מנתה שישה עובדים בסך הכל, היא גייסה את ההשקעה הראשונה והיחידה שלה בשווי 6 מיליון דולר. כיום, שנתיים לאחר מכן, קופת המזומנים שלה תפחה במהירות לכ־20–30 מיליון דולר, והכנסותיה השנתיות עומדות על כ־30 מיליון דולר. חברת פלאפון היתה הלקוחה הראשונה שלה, והלקוחה הגדולה ביותר שלה היום היא AT&T, חברת התקשורת הגדולה בארה"ב.
לאינטוסל אין כמעט מתחרות
אינטוסל פיתחה תוכנה המתחברת למרכז הרשת של מפעילות הסלולר, מנטרת תקלות ועומסים באמצעות אלגוריתמים מתמטיים, ומסוגלת להתריע בזמן אמת. המערכת יודעת גם להורות לרשת הסלולרית להפנות משאבים בדרך שתקל על העומסים. כך למשל, היא מסוגלת להורות לכמה אנטנות במקום מסוים לשנות את הזווית שלהן לנקודה אחת כדי להקל על העומס. התוכנה של אינטוסל "רוכבת" על שכבת תקשורת המכונה (RAN (Radio Area Network. סל המוצרים של אינטוסל כולל תוכנות לסוגי רשתות שונים, כגון LTE ו־HSPA.
לאינטוסל כמעט אין מתחרות. המתחרה הכי קרובה אליה היא חטיבת תקשורת סלולרית באריקסון הממוקדת באיזון עומסים, אך המוצר שלה מבוסס שירות. המשמעות היא שבניגוד למוצר של אינטוסל הישראלית, המוצר של אריקסון אינו נרכש כיחידה אחת בפעם אחת. סיסקו תקבל כעת יתרון על חברות תקשורת אחרות כמו נוקיה־סימנס, אריקסון והואוויי, בפתרון מבוסס תוכנה לבעיה, שעד כה נפתרה בעזרת ציוד חומרה. בכירים בשוק מקבילים את הפתרון של אינטוסל למהפכה שהובילה סיסקו לפני 30 שנה עם הצגת הנתב (ראוטר) - כיום אחד המוצרים המרכזיים שלה.
לאחר הרכישה, אינטוסל תהיה חלק מקבוצת מוצרי הטכנולוגיה לתחום האינטרנט הסלולרי של סיסקו - גוף שמשרת מפעילים סלולריים וספקי אינטרנט. החברה תהפוך למרכז פיתוח ישראלי נוסף של סיסקו, המתמחה בתחום ה־(SON (Self Optimized Network - טכנולוגיה שבאמצעותה רשתות סלולריות משפרות עצמן באופן אוטומטי. עד כה התמקדה חטיבת הסלולר של סיסקו בעיקר בטכנולוגיות מערכות ליבה ותאי סלולר קטנים.
התחלה לא קלה
כמו מרבית אגדות ההייטק, גם ההתחלה של אינטוסל לא היתה קלה כלל. החברה הוקמה ב־2008 בשוק שאינו צומח או רווחי במיוחד, וודאי שאינו זוהר. התוכנה שלה פותחה תחילה עבור רשתות הסלולר הקוליות (Voice) - תחום שמתקשה לצמוח בשנים האחרונות ולספק רווחים למפעילות הסלולר, ונחשב ל"אח החורג" והפחות רווחי של רשתות האינטרנט הסלולריות (Data).
בשנה הראשונה לקיומה אינטוסל נתקלה בקשיים למכור את הטכנולוגיה שלה ובקושי גדול להשיג מימון. קרנות הון סיכון ישראליות רבות בחרו שלא להשקיע בה בגלל מרכיב הסיכון הגדול שהיה טמון בה. קרן ג'נסיס דווקא היתה מוכנה להשקיע, אך לבסוף העניקה לה הלוואה של פחות ממיליון דולר, וויתרה על מניות בחברה - ויתור שבדיעבד עלה לה במיליוני דולרים רבים.
אדי שלו, מייסד קרן הון סיכון ג'נסיס צילום: עמית שעל אחד מאנשי ההון סיכון היחידים ששקלו להשקיע בחברה הוא אדם פישר, השותף הישראלי של קרן בסמר. פישר הכיר את ולינגשטיין כשהשקיע בסלטיק, החברה הראשונה שהקים. בסמר נחשבת לקרן עם כיסים עמוקים (הקרן הנוכחית שלה מנהלת 1.6 מיליארד דולר), וכבעלת נטייה להשקיע גם במיזמי טלקום, תחום שקרנות הון סיכון רבות מתרחקות ממנו בשנים האחרונות. לשם הדגמה, מחזיקה בסמר בשלושה סטארט־אפים ישראליים שמנסים לפתור את בעיות "צוואר הבקבוק" ברשתות הסלולר: אינטוסל, Vasona ו־Traffix. האחרונה נמכרה בשנה שעברה לחברת F5 תמורת 135 מיליון דולר, ונחשבת לאחד האקזיטים המהירים שנעשו בישראל ולאחד הבולטים של בסמר.
פישר החליט להשקיע באינטוסל 6 מיליון דולר, סכום גדול ביחס לסבב ראשון של חברה בעלת מרכיב סיכון גבוה. בין היתר, הסכום נדרש כדי לבצע שינוי אסטרטגי בחברה ולהביא לה הנהלה חדשה. בעקבות ההשקעה עברה אינטוסל לפתח טכנולוגיה שמסייעת למפעילות הסלולר לזהות ולתקן מרחוק תקלות ועומסים ברשתות ה־Data. בהמשך בסמר סייעה לאינטוסל למכור את המערכת למפעילות סלולריות גדולות באמריקה הלטינית, אסיה וארה"ב.
אינטוסל הוזמנה לבדיקות ראשוניות ב־AT&T, שהבשילו לפיילוט באזור הבעייתי ביותר של AT&T באותה תקופה - סן פרנסיסקו. לאחר שגם הפיילוט עבר בהצלחה, החלו לפני שנה לפרוס את התוכנה של אינטוסל בכל שמונת מרכזי התקשורת הגדולים של AT&T, המכסים את כל שטח ארה"ב, והשאר הוא היסטוריה.
באופן אירוני, אחד האנשים המרכזיים שתפרו את מכירת אינטוסל הוא מיכה פורת, לשעבר מנהל השקעות בג'נסיס, שהכיר את אינטוסל מגיוס ההלוואה. פורת עזב את ג'נסיס, הצטרף לצוות הפיתוח העסקי של סיסקו, ונחשב כיום אחד הדמויות המרכזיות בתחום המיזוגים והרכישות בסיסקו.
יואב סאמט, מנהל פיתוח עסקי בכיר בסיסקו ואחד מהאחראים על מיזוגים ורכישות בתאגיד, טוען שבכוונת סיסקו לשכור עובדים נוספים ולהגדיל את מרכז הפיתוח, שיוקם על בסיס אינטוסל. 85 העובדים יעזבו את המשרדים, ויצטרפו למרכז הפיתוח ברעננה (אחד משני מרכזי הפיתוח של סיסקו בישראל). לדבריו, סיסקו ממשיכה לחפש רכישות והשקעות בישראל בתחומים: תקשורת ניידת, אלחוט, אבטחת מידע וסייבר, מרכזי מידע ונתונים וטכנולוגיות וירטואליזציה.
